“מחשבה יהודית על 'האלביתי' של פרויד . לאחר קריאת התרגום החדש של המסה אותה חיבר זיגמונד פרויד "האלביתי" ("Das Unheimliche") אשר פורסמה לראשונה בשנת 1919 הדהדה לי בראש לאורך כל קריאת הטקסט המילה בשפת האידיש של הביטוי 'בעל הבית' . 'באלאבאסטע' , 'באלגולה' , 'דער באלבית' , כולם מילים יהודיות עתיקות שמשמעותם הוא 'בעל הבית' זה ה"מצביע" לא רק על משמעות, אלא גם יוצר הדהוד סיפורי, סיפור קיומי המספר ע”

“התחלתי לקרוא ולא שרדתי עד הסוף למרות שאני סטודנט לפסיכולוגיה, יש משהו מאוד מיוחד בפרויד ובמקוריות שלו, אבל גם ביטחון לא סביר בצדקת הנחותיו וטענותיו, ומעל לכל ההנחה שכמעט כל דבר הוא מיני ביסודו, קצת קשה להסכים עם זה והרבה פסיכולוגים מתלמידיו הטובים ביותר לא מסכימים עם זה (אריך פרום, אריקסון, ועוד), (ההנחות של פרויד הן כמובן תוצאה של הרבה עבודה מעמיקה, שיטת המחקר שלו איכותנית-אבחנתית ולא כמותנית-סט”

“המיתוס המהותי ביותר בעת שלנו הוא המיתוס האדיפלי, וב"טוטם וטאבו" פרויד כותב את המיתוס על האב הפרימורדיאלי והיווצרותה של החברה בהשראת המיתוס האדיפלי. תרגום זה לעברית הינו קריטי להבנת הפסיכואנליזה ומהות ההבניות שפרויד עושה בנוגע לחיי הנפש, ובהקשר יוצא מכך של החברה עצמה. כמו בכל כתביו, פרויד כותב בתעוזה וכנות רבה אשר בוודאי לא הייתה פשוטה לקוראים בני זמנו, ועדיין מהווה מושא למועקה בקרב קוראים בני ימינ”

“הוצאה נהדרת, מדויקת באופן מפתיע בהשוואה אפילו לתרגומים לאנגלית. אסופה של מאמרים חשובים וקריטיים (אפילו בימינו) של פרויד על מיניות ואהבה, אשר עושים סדר בראש לכל מי שחושב שהוא מבין בפרויד. במילים אחרות - חווית קריאה אחרת.”

“מחשבה יהודית על 'האלביתי' של פרויד . לאחר קריאת התרגום החדש של המסה אותה חיבר זיגמונד פרויד "האלביתי" ("Das Unheimliche") אשר פורסמה לראשונה בשנת 1919 הדהדה לי בראש לאורך כל קריאת הטקסט המילה בשפת האידיש של הביטוי 'בעל הבית' . 'באלאבאסטע' , 'באלגולה' , 'דער באלבית' , כולם מילים יהודיות עתיקות שמשמעותם הוא 'בעל הבית' זה ה"מצביע" לא רק על משמעות, אלא גם יוצר הדהוד סיפורי, סיפור קיומי המספר ע”

“התחלתי לקרוא ולא שרדתי עד הסוף למרות שאני סטודנט לפסיכולוגיה, יש משהו מאוד מיוחד בפרויד ובמקוריות שלו, אבל גם ביטחון לא סביר בצדקת הנחותיו וטענותיו, ומעל לכל ההנחה שכמעט כל דבר הוא מיני ביסודו, קצת קשה להסכים עם זה והרבה פסיכולוגים מתלמידיו הטובים ביותר לא מסכימים עם זה (אריך פרום, אריקסון, ועוד), (ההנחות של פרויד הן כמובן תוצאה של הרבה עבודה מעמיקה, שיטת המחקר שלו איכותנית-אבחנתית ולא כמותנית-סט”

“המיתוס המהותי ביותר בעת שלנו הוא המיתוס האדיפלי, וב"טוטם וטאבו" פרויד כותב את המיתוס על האב הפרימורדיאלי והיווצרותה של החברה בהשראת המיתוס האדיפלי. תרגום זה לעברית הינו קריטי להבנת הפסיכואנליזה ומהות ההבניות שפרויד עושה בנוגע לחיי הנפש, ובהקשר יוצא מכך של החברה עצמה. כמו בכל כתביו, פרויד כותב בתעוזה וכנות רבה אשר בוודאי לא הייתה פשוטה לקוראים בני זמנו, ועדיין מהווה מושא למועקה בקרב קוראים בני ימינ”

“הוצאה נהדרת, מדויקת באופן מפתיע בהשוואה אפילו לתרגומים לאנגלית. אסופה של מאמרים חשובים וקריטיים (אפילו בימינו) של פרויד על מיניות ואהבה, אשר עושים סדר בראש לכל מי שחושב שהוא מבין בפרויד. במילים אחרות - חווית קריאה אחרת.”