עריכה ומבוא: רות גולן, מונה זופניק, שלמה ליבר, אבי ריבניצקי. עורך ראשי: עמנואל ברמן. הספר יצא לאור בתמיכת החברה הפסיכואנליטית בישראל והמכון הפסיכואנליטי ע"ש אייטינגון. מחשבתו של פרויד פתחה דף חדש בהתייחסותנו למיניות ולאהבה. הוא התחקה אחר שורשיה המוקדמים של התשוקה המינית, והראה כיצד הופכות תחושות הנאה ילדיות למסד העתידי של המיניות הבוגרת. הוא ניסה להבין מה מרגישים ילדים כשהם מגלים את ההבדל הגופני בין בנים לבנות, ואילו תיאוריות הם מפתחים על הדרך שבה באים תינוקות לעולם. הוא חיפש את שורשיהן של ההומוסקסואליות וההטרוסקסואליות, והגיע למסקנה שכולנו דו - מיניים בבסיסנו. פרויד גם בדק האם יש הבדלים מהותיים בין אהבות של גברים ושל נשים, ומה הם התנאים הרגשיים המאפשרים להתאהב ולהתמיד ברגשות אהבה. הוא טען כי המוסר והתרבות מחבלים ביכולתנו להנאה מינית, ותורמים לעכבות ולאימפוטנציה. פרויד ניסה להבין כיצד מתפתחות נטיות פרוורטיות, והקר את גלגולי המניעים המיניים והפנטזיות המיניות בלא - מודע, דרך הדחקות, הכחשות ומאמצי עידון, ספר זה כולל את כתביו העיקריים בנושא, שרובם מתורגמים כאן לעברית לראשונה: "שלוש מסות על התיאוריה של המיניות", ועוד תריסר מאמרי מפתח. פרויד מחפש בהם את שורשי אי - הנחת והחסר בחיינו, את מקורות החולי ואת המניעים ליצירה. ניתוחיו החתרניים והמפתיעים עוררו דיון פולמוסי תוסס, העומד גם היום במרכז ההשיבה על יחסי - אהבה ועל החיים המיניים.