ביקורת ספרותית על מבוא לפסיכואנאליזה מאת זיגמונד פרויד
ספר בסדר

---

התחלתי לקרוא ולא שרדתי עד הסוף למרות שאני סטודנט לפסיכולוגיה, יש משהו מאוד מיוחד בפרויד ובמקוריות שלו, אבל גם ביטחון לא סביר בצדקת הנחותיו וטענותיו, ומעל לכל ההנחה שכמעט כל דבר הוא מיני ביסודו, קצת קשה להסכים עם זה והרבה פסיכולוגים מתלמידיו הטובים ביותר לא מסכימים עם זה (אריך פרום, אריקסון, ועוד), (ההנחות של פרויד הן כמובן תוצאה של הרבה עבודה מעמיקה, שיטת המחקר שלו איכותנית-אבחנתית ולא כמותנית-סטטיסטית), בעיניי יש לקחת בעירבון מוגבל את המסקנות שבספר, אבל בסוף אין כמו פרויד, הוא מחכים ופותח את הראש לחשיבה עמוקה ללא גבולות.

» ביקורות נוספות של ג'קי
» ביקורות נוספות על מבוא לפסיכואנאליזה