ביקורות הספרים שgalko אהבה

מיין לפי: תאריך כתיבה כמות אוהבים שם הספר שם הסופר (פרטי) שם הסופר (משפחה)

אני מוצא את עצמי ללא מילים. איכשהו יצא שדווקא על הספר הכי טוב שקראתי השנה קשה לי למצוא מה להגיד. זאת אומרת, זה לא שזהו לא ספר עמוק, בעל רבדים ונושאים מספיקים לדיון הגון. זה לא זה. הוא נחשב לקלאסיקה ואפילו מופיע לעיתים בבחינות הבגרות בספרות. בטוח שזה לא זה. פשוט, לפעמים הקלישאה נכ... המשך לקרוא

לפני 12 שנים ו-9 חודשים

סטניסלב לם אחרי קריאת הספר נשארתי עם ההרגשה שמשהו חמקמק וממזרי ברח לי ,לא ירדתי לסוף דעתו ואולי גם לא לתחילת דעתו של גאון זה. ברור לגמרי שיש כאן אמירה /זעקה עמוקה ,אבל מה היא ? קריאה נוספת נדרשה כדי לחשוף רובד שהשאיר אותי המום וחסר מילים ,מאיפה סטניסלב לם לקח את עוז הרוח והחוצ... המשך לקרוא

לפני 12 שנים ו-9 חודשים

הסיפור הוא על נצרים " בוגדניים" במשפחה או חמולה חרדית. המרדות מאפיינת דווקא בנות זכות, בתולות כשרות אשר חורגות מהמיסגרת התרבותית החרדית ומפלסות להן דרך ונתיב משלהן. לא תמיד בדרך של חריכה והתנכרות לכל שקדם להן, אלא , במרבית המקרים, שמירה על כשרות והוואי יהודי. זה חומר נפלא לתיא... המשך לקרוא

לפני 12 שנים ו-11 חודשים

בין הוא לא אנדר ועל זה מבוסס כל המהות של הספר הזה וזה למה לדעתי קיבלנו ספר שונה לחלוטין מהמשחק של אנדר. אני חייב לציין שהייתי סקפטי לגבי הספר תחת המחשבה "מה אורסון כבר יכול לספר לי?" וחשבתי שעיקר הטוב ב"המשחק של אנדר" היה חוסר הידיעה. בדיעבד מסתבר לי שזה לא ככה (כי בינתיים לילה אח... המשך לקרוא

לפני 13 שנים ו-4 חודשים

כשניטשה בכה, לא נותרתי אדיש. טיפול שלם עברנו, אני והניטשה שבי; אני והדוקטור ברוייר שלי. הבכי שלנו, היה מטהר, מזכך. בכי של שינוי פנימי קל ועמוק. בכי שמשמח יותר מכל צחוק. הקריאה בספרו של הפסיכולוג החריף הזה, היא סוג של טיפול. אלא שבשונה מטיפול רגיל, הסורק את כל הנפש ומאבחן את מקורו... המשך לקרוא

לפני 13 שנים ו-5 חודשים

"אנשים מבלבלים אותי" כריסטופר בן ה15 הוא ילד חכם מאוד , מסוגל לחשב משוואות ארוכות ללא בעיות אך הוא אינו "נורמלי" הוא אינו מסוגל לשאת מגע אדם , הוא לא מוכן להסתובב במקום זר, והוא אינו יודע לפענח הבעות פנים. כריסטופר הוא ילד אוטיסט ברמת תפקוד גבוהה, אך עדיין הוא אינו מבין כיצד לפ... המשך לקרוא

לפני 13 שנים ו-5 חודשים

בילדותי היתה לי דודה אחת ובני דודים בני קיבוץ, ודוד שעזב את הקיבוץ עם משפחתו בלחץ אישתו וכל חיו התגעגע לשוב לשם. כך שבתות ילדותי היו רצופים בלא מעט ביקורים בשני קיבוצים שונים ורחוקים זה מזה – ראש הנקרה וגבעת חיים איחוד. אמי תיארה את הקיבוץ כגן עדן לילדים – מרחבי הדשא, פינת החי,... המשך לקרוא

לפני 13 שנים ו-5 חודשים

ישנן לא מעט בדיחות על רגשות מעורבים. למשל: מהי דוגמא טובה לרגשות מעורבים? לראות את חמותך עפה מראש הצוק במכונית החדשה שלך. ודוגמא נוספת: פיני מתגרה באשתו ואומר לה: "בחיים לא תוכלי לומר לי משהו שיגרום לי לרגשות מעורבים!". "באמת?", עונה אשתו של פיני בלעג, "אז תדע לך שמבין כל החבר'ה שלך ... המשך לקרוא

לפני 13 שנים ו-7 חודשים

**** תמיד כשאני רואה סרטים ישנים, עוברת לי בראש המחשבה הפשוטה והקודרת הזאת - שכל האנשים האלה שאני רואה כאן כבר מתו. כולם, עד האחרון שבהם. גם הילד המצחיק הזה עם הנעל. מה הטעם, לעזאזל? מה זה החיים האלה? אנחנו כאן, נולדים, גדלים, נוסעים, חוזרים, מתחתנים, ילדים, קריירה. ואז, כך או אחרת, ... המשך לקרוא

לפני 13 שנים ו-7 חודשים

אחת מהתמות המרכזיות בכתיבתה של ווירג'ינה וולף היא הכתיבה הביסקסואלית, דו-מינית – היכולת של גבר לכתוב מנקודת ראות נשית וההפך. על פי וולף ("חדר משלך") כתיבה איכותית באמת, כתיבה ששורדת את מרחק הדורות ושבבסיסה אומנות, היא הכתיבה שמוצאה ממוח אנדרוגיני, משולב-מינים, נשי וגברי באותה ה... המשך לקרוא

לפני 13 שנים ו-8 חודשים

ספר נחמד מאוד לאוהבי הרומנים התקופתיים. קורטיזנות, גמדים, אמנים ומכשפות על רקע ונציה של המאה השש עשרה. מבלי לגלוש ליותר מדי גסויות, מעבירה המחברת את חי אישה צעירה, המתפרנסת מזנות ממוסדת לעשירים, סוג של מקבילה לגיישות יפניות. הצעירה הפיקחית והמשכילה, נמלטת עם משרתה הגמד מרומא ה... המשך לקרוא

לפני 13 שנים ו-10 חודשים

פעמים רבות השתעשעתי במחשבה של מה היה קורה אם הייתי מאבד את חוש הראייה. עצם העובדה שהשתעשעתי מזה כנראה מעידה על דברים לא יותר מדי חיוביים לגבי, אבל עזבו. מחשבה משעשעת אף יותר היא המחשבה על שיקוי העלמות. גדול עלי כרגע להסביר איך חומר כימי שמעוכל על ידי הגוף יכול ליצור השפעה של אי... המשך לקרוא

לפני 14 שנים

אחח... איזה ספר מרגש! במכללה ביקשו מאיתנו לקרוא אותו בקורס פסיכולוגיה התפתחותית, ולא ששתי כל כך לקרוא אותו. בעיקר כי ידעתי שמסופר על אדם זקן שלקה במחלה הקשה של ניוון שרירים ובסוף הספר הוא מת. כמו שכבר כתבתי בעבר, אני מעדיפה ספרים אופטימיים יותר והספר הזה נראה לי כדיכאון אחד גדו... המשך לקרוא

לפני 14 שנים ו-4 חודשים

החטא ועונשו - דוסטוייבסקי במלוא עוצמתו . אני כותב את הביקורת הזו,בעיקר מפני שאני מאוכזב מהביקורות האחרות ויסלחו לי כולם . החטא ועונשו נחשבת עד לימנו אלו לאחת מהיצירות הספרותיות הגדולות בכל הזמנים ! בדומה ל סרטו של אורסון וולס "האזרח קיין" שחידש חידושים רבים שלא היו לפני כן ב... המשך לקרוא

לפני 14 שנים ו-4 חודשים

"ימי שלישי עם מוֹרִי" הוא ספר בגודל בינוני, 13.5 * 21 ס"מ, ובעוביו הוא מכיל רק 165 עמודים (כולל כמובן דפי פתיחה בסיסיים). בנוסף, בלא מעט דפים יש עוד חלקים לבנים ריקים כי חלקם פתיחה של פרקים או סיומם, ובמקרים רבים הכיתוב בעמוד האחרון בסוף הפרק לא מגיע לתחתית הדף. אז כמה דפים יש לנו סה"כ? ... המשך לקרוא

לפני 14 שנים ו-9 חודשים

וואוו ! איזה כתיבה קולחת וזורמת, דימויים מרהיבים שעושים חשק להתערבב בתרבות המזרחית שמעריכה קצת יותר טוב את הדברים הפשוטים. התיאורים של המזון, הנופים והחלומות הציוניים על רקע האווירה העכורה בעולם המוסלמי שבתוכו חיה הקהילה היהודית העתיקה בעולם מושכים עוד ועוד ולא נותנים להנ... המשך לקרוא

לפני 15 שנים ו-1 חודשים

זהו אחד הרומנים שעזרו לי לגבש את אהבתי לסוגת הרומנים ההיסטוריים. דמותה של פאניה סילס היא הגיבורה האידיאלית בעייני. לא רק משום היותה חזקה ומקריבה את חייה בשביל משפחתה המורכבת בחיי הישרדות מול אנשים לא סימפטיים ואדמה קשה, אלא נושאת את עול עברה השסוע ברוסיה ומתמודדת עימו לבדה. ... המשך לקרוא

לפני 15 שנים ו-2 חודשים

את ביקורתי על הספר הזה אני מושך די הרבה זמן, גם כי אני לא בטוח שעיכלתי לגמרי את כל רבדיו, אבל בעיקר בשל חרדת הקודש העצומה שאוחזת בי, בכל פעם שאני בכלל מעיז לחשוב בכיוון של לכתוב משהו על היצירה המונומטלית הזו ו/או על מחברה הגאון-חצי-אלוהים מבחינתי - פיודור דוסטויבסקי... (במוחי מתנג... המשך לקרוא

לפני 15 שנים ו-6 חודשים

את הספר סיימתי בזה הרגע, הרגע הטוב ביותר לכתוב את הביקורת. יש ספרים שכשאתה קורא בהם אתה מרגיש הזדהות, או התרגשות, אהבה, או שנאה, כעס או אהדה.. ויש ספרים, כמו הספר הזה, שהרגש הגדול שהם מעלים בך הוא קנאה, קנאה גדולה שלא אתה הוא זה שכתב אותם. ... המשך לקרוא

לפני 15 שנים ו-9 חודשים