ביקורת ספרותית על מפריח היונים - ספריה לעם #387 מאת אלי עמיר
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 30 באוגוסט, 2010
ע"י יניש


וואוו !
איזה כתיבה קולחת וזורמת, דימויים מרהיבים שעושים חשק להתערבב בתרבות המזרחית שמעריכה קצת יותר טוב את הדברים הפשוטים.
התיאורים של המזון, הנופים והחלומות הציוניים על רקע האווירה העכורה בעולם המוסלמי שבתוכו חיה הקהילה היהודית העתיקה בעולם מושכים עוד ועוד ולא נותנים להניח את הספר.
עבור מי שמחזיק את הספר, רוצה להפנות לעמ' 174, לפיסקה הנ"ל (לא אפרט את כולה, אבל היא פשוט מצויינת):

" אל תדברי יהודית" אמרתי, אף על פי שממראיה ומלבושה היה ברור שהיא לא מוסלמית...נכנסו אל המסגד, ועמדו צפופים, עביות וכפיות, דשדשאות וגלימות, חליפות ומצנפות, המון גדול. "אללה אכבר, אללה אכבר" נשמעו הקריאות...
"אשאהד אלא אלאה אלא אללאה ואשהד אאנ מחמדן רסול אללאה"
נשמע הקול האדיר. בשם אללה הזה הם משספים את גרונות היהודים. איזה אללה הוא זה? ואיזה אללה הוא אללה של היהודים שנותן לאללה שלהם שירצחו יהודים בשמו? האמנם אללה אחד הוא? ואולי סלים אפנדי צודק:
אין אללה , אין אלא מלחמה בין דתות?"

ספר מדהים ומרתק .
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ