מדף הספרים של משה s - הספרים שדירג
רגש גבורה ואמנות חוברים יחדיו לרומן מצמרר ומרתק
עוד ספר על השואה. פריז, 1942. לוסיין ברנאר, אדריכל פריזאי, מתוודע אל איש עסקים עשיר המציע לו, תמורת סכומי כסף גדולים, להערים על הגסטפו ולתכנן מקומות מסתור ליהודים.
ברנאר מסכים לעשות זאת אף שידוע לו היטב שאם ייתפס על ידי הגסטפו ויואשם בעזרה ליהודים – יעונה למוות. הסכנה עוד גוברת כשבמס
סמוך עלי הוא אחד הספרים הללו שכאילו באו לעולם במטרה בלעדית לגרום לנו אושר ולרומם את רוחנו, להרגיע את הצמא הספרותי שלנו ככוס לימונדה קפואה בעיצומו של הקיץ.
מַריוֹ לֶברֵרוֹ לא זקוק להרבה מאמץ כדי לחולל הרפתקה בלשית-אירונית שתשעשע אותנו ותעלה שפע של חיוכים במהלך הקריאה.
הספר נפתח בשיחה בין סופר למו"ל שלו, שבמהלכה יתנה המו"ל את פרס
ליסבון פולז, מיין, 2011. ג‘ייק אפינג, מורה לספרות בתיכון שעומד לצאת לחופשת הקיץ, מקבל שיחת טלפון שעומדת לשנות את עתידו ואולי גם את עתיד העולם כולו.
ג‘ייק מוזמן אל הדיינר החביב עליו ומגלה במזווה שער שיכול להעביר אותו אל סף שנות השישים, עולם שעליו קרא רק בספרים, עולם שהוא עצמו עוד לא קיים בו.
הוא מחליט לקחת על עצמו משימה שאפתנית - לחיו
במרתפה של טירה עתיקה, אי שם בדרום צרפת, קומץ חברי ילדות , עם בעל הטירה עמנואל קונט, דנים בבחירות המקומיות ותוכניתם לכבוש את מועצת הכפר הקטן מאלז'אק.
לפתע כבה האור במרתף.
קיצו של העולם הגיע..
כפרים ועיירות נחרבים, הטבע כולו עולה באש, האוכלוסיה נכחדת.
קומץ הניצולים שבמרתף, מתחיל חיים חדשים, הבטחת הקיום, ארגון חברה חדשה..ספר זה אינו
סטונר, ספרו המופתי של הסופר האמריקאי ג’ון ויליאמס (1994-1922), הוא סיפורו של נער חווה שהולך ללמוד באוניברסיטה ונעשה מרצה לספרות אנגלית. זהו סיפורו של גבר שעד סוף ימיו נותר נאמן לעצמו, לערכיו ולשליחותו, חרף כישלונו בעיני העולם וחרף תסכוליו האישיים. אפשר להרבות מילים על מסלול חייו של גיבור הספר, ויליאם סטונר, אולם סוד קסמו של הרומן היפהפ
ג'ון קלטנברונר נולד בבייקר, עיירה קטנה וקרתנית במערב התיכון באמריקה. זאת היתה טעותו הראשונה. הוא היה חכם, גאון ממש, ושונה מכל השאר. וזה, בעיירה כמו בייקר, כבר היה חטא לא יסולח. בייקר התעללה בו, רמסה אותו ועשתה לו כל עוול אפשרי. ג'ון נלחם בכל כוחו, אך הובס שוב ושוב, עד שהגיע לתחתית שבתחתית. ואז הוא יצא לנקום.
אהבה וחושך הם שניים מן הכוחות הפועלים בספרו זה של עמוס עוז, אוטוביוגרפיה הכתובה כרומן משוכלל, מעשה ספרותי צרוף ומזוקק שנפרשים בו שורשי משפחתו של עוז, קורות ילדותו ונעוריו בירושלים ובקיבוץ חולדה, חייהם הטרגיים של הוריו, וכן תיאורים אפיים נרחבים של ירושלים, תל אביב וחיי הקיבוץ בשנות השלושים, הארבעים והחמישים. העולם הספרותי והעולם
"ספר שמבטיח לעצמו מקום בהיסטוריה."
פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג
אפריל 1945, ימיה האחרונים של בירת הרייך ברלין. הפצצות נופלות, ומחזור הגיוס האחרון של המשטר הנאצי נערך למִגננה. בין שיירות הפליטים ויחידות הצבא המתפרקות, שירות הביטחון והגסטאפו, החשדנות ההדדית גוברת - כל אחד ואחד יכול להיות בוגד.
בתוך כל הכאוס הזה, המסבאה של אוסקר קלוזה ה
רק סירת הצלה אחת שרדה לאחר טביעתה של ספינת מטען יפנית בלב האוקיינוס השקט.
על הסירה מצטופפים חמישה ניצולים:
אורנג - אוטן, צבוע, זברה עם רגל שבורה, נמר בנגלי ענקי ושמו ריצ'רד פרקר, ופיי פאטל, נער הודי בן 16.
הסירה הקטנה הזאת היא התפאורה העיקרית של הרומן המופלא הזה, שעוצמתו מסוגלת להצית בקורא אמונה באל, כפי שאומר אחד הגיבורים.
ומה עוד
מזימות. ריגול. והעוול המשפטי המושמץ ביותר בהיסטוריה.
פריז, 1895. ז'ורז' פיקאר, קצין צעיר אמביציוזי, צופה במרגל מורשע, אלפרד דרייפוס, מושפל בפומבי מול המון זועם ונידון למאסר עולם באי השדים. פיקאר, שזה עתה מונה לעמוד בראש יחידת המודיעין שהביאה את הראיות כנגד דרייפוס, בטוח באשמתו. אבל זמן קצר אחרי שדרייפוס מתחיל לרַצות את עונשו, מתעוררי
"כדי שמשהו יחדור אל הזיכרון, צריך להפוך אותו תחילה לספרות. עלוב ככל שזה נשמע."
מעטות הפעמים שספר פשוט מהמם אותך בתעצומות הנפש שבו, בדרך שבה הוא שוזר את הקורא לתוכו ומותיר אותו עולה על גדותיו. איך סופר יכול לספר על אחת המפלצות הגדולות בהיסטוריה האנושית – היידריך, "הקַצב מפראג" - מבלי להפוך אותו לגיבור במובן זה או אחר? שאלה מוסרית זו
יצירת המופת לבד בברלין, המבוססת על סיפור אמיתי, נכתבה על ידי סופר שראה כיצד חייו מתפוררים תחת המשטר הנאצי. הספר תורגם לאנגלית בשנת 2009 וכעת הוא יוצא לאור לראשונה בעברית.
הספר מציג תמונה מדויקת של החיים בברלין בימיה האפלים של גרמניה, ומספר את קורותיו של זוג ממעמד הפועלים אשר מחליט לעשות מעשה בעקבות נפילתו של בנם בחזית. הם בוחרים בהת
אם יש ספר אחד שכאילו נכתב במיוחד לשיפור האקלים החברתי-פוליטי והספרותי הנוכחי בישראל, הספר הזה הוא פרנסוס על גלגלים. מדובר בקלאסיקה שנונה משנת 1917 מאת הסופר האמריקאי כריסטופר מורלי שמוריו הספרותיים היו בין היתר ויליאם שייקספיר, ארתור קונן דויל, וולט ויטמן ומארק טווין.
איך יכול ספר שבסך הכל מתאר הרפתקה קצבית על סוסים בין העיירות ב
אדם אינו משיג את האור בבת אחת. הוא מגיע אליו דרך החשכה. פול ז'אן הוסון, סופר וחבר באקדמיה הצרפתית, כותב מכתב לקצין הנאצי המקומי שלו בסתיו 1942. מיוסר מתשוקה אסורה לאילזה, כלתו הגרמנייה, הוסון קיבל החלטה שתהרוס את חייהם של אנשים אחדים, כולל חייו שלו. המכתב מיועד להסביר את הצעד שלו. זהו סיפור דרמטי, לעתים הרואי, שמתחיל בשנים שהובילו למלחמ
"כדי שמשהו יחדור אל הזיכרון, צריך להפוך אותו תחילה לספרות. עלוב ככל שזה נשמע."
מעטות הפעמים שספר פשוט מהמם אותך בתעצומות הנפש שבו, בדרך שבה הוא שוזר את הקורא לתוכו ומותיר אותו עולה על גדותיו. איך סופר יכול לספר על אחת המפלצות הגדולות בהיסטוריה האנושית – היידריך, "הקַצב מפראג" - מבלי להפוך אותו לגיבור במובן זה או אחר? שאלה מוסרית זו
ברלין, 1933. ויליאם א' דוד, פרופסור להיסטוריה משיקגו, איש צנוע ונעים הליכות המתמחה בהיסטוריה של מדינות הדרום, מתמנה במפתיע לתפקיד שגריר ארצות הברית בגרמניה, שזה עתה הפכה לגרמניה הנאצית. אליו מצטרפים רעייתו ושני ילדיו הסטודנטים, בנו ביל ובתו מרת'ה, צעירה הפכפכה ותוססת בעלת נטיות ספרותיות. בתחילה, מרת'ה מוקסמת מהפאר, מהנשפים ומהגברים ה
כשפרנסוס על גלגלים יצא לאור, קהל הקוראים אהב אותו כל כך עד שכריסטופר מורלי מיד התיישב לכתוב את המשכו. בחנות הספרים הרדופה, רוג’ר והלן מיפלין הגיעו ליעדם בברוקלין, הניחו את הגלגלים ופתחו את “פרנסוס בבית”: חנות ספרים יד-שנייה קטנה ומאובקת, שמותר לעשן בה ושטמונים בה אוצרות ספרותיים סודיים. ואולם, ההרפתקאות לא נגמרו; בעידן שבו הקול
בניו יורק, גופת אישה נמצאה במלון עלוב. לאחר כמה ימים באמבט חומצה, בלי שיניים,בלי טביעות אצבעות, הגופה כבר לא ניתנת לזיהוי. זהו רצח על פי ספר, ואת הספר הזה כתבתי אני.
בערב הסעודית, נער ממהר אל כיכר העיר, שם מתאסף ההמון לחזות בעריפת הראש של אביו.
באפגניסטן, על פסגת הר נידח, רופא צעיר עורך ניסוי מחריד. הניסוי מצליח.
בפריס, החיים יפים.
הספר זכה בפרס רומן המתח ההיסטורי של בריטניה לשנת 2016
דבר לא הכין את קארין מוּלר למחזה שנגלה לעיניה כשנקראה לזירת רצח של נערה שנמצאה מוטלת לרגלי חומת ברלין. כשהיא מגיעה למקום מתברר למולר שהמקרה הזה שונה מכל מה שנתקלה בו עד כה בתפקידה במשטרת העם; נראה שהבחורה ניסתה לברוח – אבל מהמערב למזרח. כשנציג השטאזי מטיל עליה לגלות את זהותה של
"בשנת 1930 התאבדו אצלנו במושבה שלושה איכרים. אך בניגוד לרישומי הוועד ולמסקנותיו של השוטר האנגלי, ידעו אנשי המושבה שרק שניים מהמתאבדים שלחו יד בנפשם, ואילו המתאבד השלישי נרצח"
שבעים שנה חלפו. רותה תבורי, מורה בבית הספר התיכון של המושבה, כותבת ומספרת על הרצח ההוא ועל הגברים של משפחתה - סבה, בעלה, אחיה ובנה - אותם היא אוהבת, עליהם היא כו