בדרכים: גירסת המגילה מהמסמכים החשובים, הבולטים והפרובוקטיביים ביותר בתולדות הספרות האמריקאית בת זמננו.
ג׳ק קרואק החל לחשוב על רומן המסע הזה כבר ב־1947, ובמשך שלוש השנים הבאות ערך עם ניל קסדי וחברים נוספים מסעות מחוף לחוף ששימשו חומר גלם לכתיבתו.
לבסוף, במשך שלושה שבועות באפריל 1951, בדירה ברחוב עשרים מערב במנהטן, הוא התיישב לכתוב
בלבוש סיפורי קוסם ומושך עוסק הסה שוב בנושא הגדול שליווה אותו לאורך כל חייו הארוכים - הניגוד בין חיי נזירות לבין התמכרות ליצרים. הנזירות מעניקה לבעליה שלוות נפש וחכמת חיים עילאית. היצר החזק הוא יסודו של כוח היצירה של האמן הגדול. נרקיס וגולדמונד הם ידידים, אך שונים זה מזה בתכלית השינוי. נרקיס הוא הנזיר המלומד והחכם, גולדמונד - האמן ב
האחים קרמאזוב הוא הרומן האחרון של דוסטויבסקי, ונחשב לגדול שבהם. הילה של כובד ראש אופפת את שמו, ולא בכדי מרבים לצטט ממנו אמירות כגון "השטן נאבק עם האלו-הים, ושדה המערכה הוא נפש האדם", או "בלי אלו-הים [...] הרי יוצא שהכל מותר", ועוד כיוצא באלה הגיגים.
אלא שדוסטויבסקי לעולם אינו עוסק ברעיונות מופשטים.
האידאות אצלו הן תמיד בשר מבשרן של הד
"יצירה גדולה באמת, שכמוה לא נראתה זה זמן רב מאוד. אני נסער לנוכח אובלומוב וקורא בו שוב ושוב." לב טולסטוי
"כישרונו של גונצ'רוב גדול משלי עשרת מונים." אנטון צ'כוב
"גונצ'רוב הוא בעל נשמה של בירוקרט, איש נטול אידיאלים ובעל עיניים של דג מבושל, שאלוהים, כאילו בתור בדיחה, העניק לו כישרון גאוני." פיודור דוסטוייבסקי
"התחלתי לקרוא את אובלו
סיפורו של האדם המודרני הכורע תחת נטל ישותו־הוא נוכח ההווה שלוח הרסן. דמותו של זאב הערבה היא סמל לאדם יוצא דופן ומוכה ייאוש, שנפשו צמאה לאהבה ואף על פי כן נגזר עליו להכאיב, להרוס ולסבול. זוהי דמותו של האדם הבודד, הנושא על כתפיו את צער העולם כולו.
הארי האלר, גיבורו של הסה, יוצא למסע הרפתקני של הלב בדרך החולפת ברחובות הכרך ההומים – המק
סטונר, ספרו המופתי של הסופר האמריקאי ג’ון ויליאמס (1994-1922), הוא סיפורו של נער חווה שהולך ללמוד באוניברסיטה ונעשה מרצה לספרות אנגלית. זהו סיפורו של גבר שעד סוף ימיו נותר נאמן לעצמו, לערכיו ולשליחותו, חרף כישלונו בעיני העולם וחרף תסכוליו האישיים. אפשר להרבות מילים על מסלול חייו של גיבור הספר, ויליאם סטונר, אולם סוד קסמו של הרומן היפהפ
הקורא המכיר את כתביו של תומאס מאן יופתע מן הסתם לגלות, שבניגוד לכובד-הראש המאפיין בדרך כלל את יצירתו, "פליקס קרול: וידוייו של מאחז-עיניים" הוא רומאן קומי, וליתר דיוק פארודי. מאן מטפל כאן על-דרך ההומור בסוגיה שהעסיקה אותו כל ימיו: המתח הטרגי בין החיים (או השגרה הבורגנית המהוגנת) מכאן, לבין האמנות והכמיהה ליופי (המתנערת בהכרח מכל מהוגנ
הסאגה הקלאסית על משפחות טראסק והמילטון ועל עמק סאלינאס שבקליפורניה הפכה זה כבר לנכס צאן ברזל של הספרות האמריקאית.
הפעם בתרגום עברי חדש, המעביר את העוצמה והפיוט, דיוק הדיאלוג ואיפיון הדמויות, ואת תיאוריו הנפלאים של ג'ון סטיינבק במיטבו.
מעיצוב דיוקנה השטני של קאתי הנואפת והמרצחת - עד הצגתו הדרמאטית של המאבק בין האחים: מן המעקב ה
חיי עגנון מוצגים לראשונה בספר זה במלואם – דיוקן עשיר של הסופר יליד גליציה המזרחית, שהיה לגדול הסופרים העברים במאה העשרים ולחתן פרס נובל לספרות. פרקי הספר עוקבים אחרי דמותו של הילד שמואל יוסף צ'צ'קס, בנו של סוחר פרוות ותלמיד ה"חדר" בבוצ'אץ', שכבר בגיל מוקדם החל להדפיס את סיפוריו ושיריו; העלם המגיע ליפו, שוכר לו חדר בשכונת נווה צדק ומת
לאחר שנעדר מעיירת הולדתו שנים רבות, שב עגנון לבקרה בקיץ 1930. שבעת ימי שהותו בה הולידו את הרומן הגדול אורח נטה ללון. האורח, בן דמותו של הסופר, עושה בשבוש (היא בוצ'אץ') כמעט שנה, והוא עֵד להתפוררותה ולחורבנה של יהדות גליציה בעולם החדש שלאחר מלחמת העולם הראשונה. חלפו עברו הימים שבהם התנהלו החיים בהשקט ובביטחון בצל מלכות החסד של קיסר אוסט
על `אלה תולדות` מקובל לומר שהוא אחד הרומאנים היותר חשובים על מלחמת-העולם השניה.
בשנות ה- 80, כשתורגם לאנגלית ולצרפתית, יצאה תהילתה של מורנטה גם אל מחוץ לארצה.
יש בספר הזה הרבה ממה שבגללו האנושות קוראת ספרים, ולא נותר אלא לצטט את המבקר מן ה`סנדי טיימז`, שמנסה תארים כמו "קודר, מפחיד...
ועם זאת מצליח להיות שמח, מותח ומשחרר", אבל מרים ידיי
בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים הגיעו ישיבות ליטא לשיא פריחתן. אלפי צעירים ברוכי כשרונות גדשו את ספסלי הישיבות כשהם נחושים בשאיפתם להיות לתלמידי חכמים. רבים מהם אכן היו לרבנים ולראשי ישיבות. רבים אחרים היו לחוקרים, לסופרים, לפעילי תנועות פוליטיות ולעסקני ציבור. ישיבות ליטא היו אפוא בית היוצר הן של האליטה הרבנית הן של הא
יער ערערים מכושף, מנזרים בודהיסטיים נטושים למחצה וחופיו אפופי הסוד של "האגם השמימי" שבמרומי במרכז ההימלאיה – אלה רק אחדות מן התחנות שאליהן מגיע גיבור אל מקום שהרוח הולך במסעו המסתורי שעומד הרומן.
לפני הימים הנוראים עוזב הגיבור, צדיק בני-ברקי שהתפרסם במופתיו כ"צנתר האלוקי", את עירו ואת חצרו ואת משפחתו ויוצא אל המקום שהראו לו בחלומ
הסאגה הקלאסית על משפחות טראסק והמילטון ועל עמק סאלינאס שבקליפורניה הפכה זה כבר לנכס צאן ברזל של הספרות האמריקאית. הפעם בתרגום עברי חדש, המעביר את העוצמה והפיוט, דיוק הדיאלוג ואיפיון הדמויות, ואת תיאוריו הנפלאים של ג'ון סטיינבק במיטבו.
מעיצוב דיוקנה השטני של קאתי הנואפת והמרצחת – עד הצגתו הדרמאטית של המאבק בין האחים; מן המעקב המד
"ספר יוצא-דופן ומקסים... של אחד הסופרים הכי חשובים והכי מחוננים של זמננו." איטאלו קאלווינו; "תמיד אנו מחפשים את הספר הבא שחובה לקרוא. אחרי כמה עמודים (של 'הטבלה המחזורית') שיקעתי את עצמי בספר, מתענג ואסיר-תודה... כי מה שהוא מכיל מהותי וטהור באופן נפלא..." סול בלו
'הטבלה המחזורית' הוא הספר שפילס את דרכו של פרימו לוי אל מרכז התודעה הספר
פאול בוימר בן התשע–עשרה מתנדב להתגייס ונשלח היישר מספסל הלימודים אל חזית הקרבות של מלחמת העולם הראשונה. תחת הריגושים וההרפתקאות שציפה להם, הוא חווה את הקטל הברוטלי במלוא עוצמתו ואת מותם חסר התכלית של רעיו.
במערב אין כל חדש התפרסם ב-1929 והיה מיד לרב–מכר ספרותי מן הגדולים בכל הזמנים. הספר תורגם לכ-50 שפות ועובד לקולנוע. הרומן מתאר
שני דגים צעירים שוחים להם ביחד ופוגשים במקרה דג מבוגר יותר ששוחה לכיוון השני, מהנהן לעברם בראשו ואומר, "בוקר טוב, בחורים. איך המים?" ושני הדגים הצעירים ממשיכים לשחות כמה זמן, ואז לבסוף אחד מהם מביט באחר ואומר, "מה זה לעזאזל מים?"
דיוויד פוסטר וואלאס מתבונן בשגרת החיים האמריקאית המובנת ביותר מאליה ומזקק מתוכה תמצית רגשית עזה. שעשעונ
ֹשֵם הַוֶּרֶד, הרומן הספרותי הראשון של אומברטו אקו, ראה אור בשנת 1980 והפך לרומן האיטלקי הנמכר ביותר באיטליה ומחוצה לה. הספר נכלל ברשימת "מאה הספרים הטובים של המאה ועשרים" של "לה מונד", ועד כה נמכרו יותר מ־50 מיליון עותקים שלו ברחבי העולם. בשנת 1986 הוא עובד לסרט שזכה בפרס סזאר לסרט הזר הטוב ביותר.
"זאב הערבה" הוא סיפורו של האמן המודרני, הכורע תחת נטל יישותו הוא ונוכח הווה שלוח הרסן. דמותו של זאב הערבה היא סמל לאדם יוצא הדופן ומוכה הייאוש, שנפשו צמאה לאהבה ואף-על-פי-כן נגזר עליו להכאיב, להרוס ולסבול. זוהי דמותו של האדם הבודד, הנושא על כתפיו את צער העולם כולו. כיוליסס ברומן של ג'ויס, כך גם הארי האלר, גיבורו של הסה, יוצא למסע הרפתקנ