מדף הספרים של ligth angel - הספרים שדירגה

אם ספרות המאה העשרים תשאיר אחריה עשרה רומאנים גדולים-'לוליטה' הוא אחד מהם.הספר,שנדפס לראשונה בשקט בפאריס ב-1955 (המו"לים האמריקנים חששו להוציאו לאור), חילחל לאט ונעשה כעבור שלוש שנים רב - מכר שערורייתי, שעד מהרה תפס את מקומו הראוי כמושלם ברומאנים של נאבוקוב. האפקט של צבע מופלא שיש לקשקשת של חרקים מסויימים אינו נובע מן הפיגמנט, אלא מ

הוא מתחיל במקום בו אתה או את נעשים חלק ממנו... אחת ליובל מופיע ספר שיש בו גילום החלומות הכמוסים והעמוקים ביותר של הקורא. ``הסיפור שאינו נגמר`` הוא סוג כזה של פנטסיה: עלילה קסומה על נער בודד וגלמוד, שנכנס - באמצעות דפי הספר - אל ממלכה יוצאת דופן. שם, בארץ הדמיונית, אגב חיפוש רצוף סכנה והרפתקה, לומד בסטיאן מה מידת אומץ - ליבו. הוא גם לומד

הנובלה 'בין לילה ובין שחר' של יהושע קנז היא אחת הפנינים הנדירות של הסיפורת העברית. דמויותיה - חבורת שביעיסטים גדנ"עים - חוות את המעבר בין נערות לבין בגרות ואת התגבשות זהותן המינית והמגדרית.      לכאורה גיבורו של הסיפור הוא פסח בן השמונה-עשרה, המבוגר מן האחרים ושונה מהם - מי שהיה במשך שנים מושא ללגלוגים, וכעת מפעים את כולם ביופי הגב

פרשה מופלאה של אהבה נרקמת בין שני שובכים של יוני דואר במלחמת השחרור.יאיר מנדלסון, מדריך תיירים, מספר על היונים ועל האוהבים, על עצמו, על אמו, שנתנה לו מתנה מפתיעה – סכום כסף שמאפשר לו לבנות בית חדש ולעזוב את אישתו, ועל הקבלנית שמשפצת את הבית ונעשית אהובתו.יונה ונער הוא הרומן השישי של מאיר שלו, מחבר עשו, כימים אחדים, רומן רוסי, פונטנלה

"מישהו לרוץ איתו" הוא סיפור מתח, וחיפוש ואהבה. אסף, נער ביישן וגמלוני בן שש עשרה, נעקר משגרת יומו כשהוא נשלח למשימה חסרת סיכוי: לאתר את הבעלים של כלב גדול ופרוע שנמצא משוטט ברחובות ירושלים - והוא זה שיריץ כבסחרחורת את העלילה של אסף בספר. כך מגיע אסף לאנשים ולמקומות שבאמצעותם נגלה לו, כמו בפאזל, סיפור מופלא השואב אותו לתוכו - סיפורה

טורו ווטנבה, סטודנט לתיאטרון באוניברסיטה בטוקיו בשלהי שנות השישים, חי בתחושה של ניכור וניתוק מאז התאבדותו של חברו הטוב קיזוקי בתיכון. הוא נקשר אל שתי נשים: נאוקו היפה והדיכאונית, שהייתה חברתו של קיזוקי, ומידורי תאבת החיים. ווטנבה מיטלטל בין שתי הנשים ובה בעת מנסה למצוא את עצמו ואת מקומו בעולם, בכנות ובישירות שבזכותן הוא מתחבב גם ע

בשנת 1994 היה מאיר שלו "סופר תושב" באוניברסיטה העברית והעביר שם סדרה של הרצאות שמשכו קהל רב ושודרו ב"קול ישראל". ההרצאות עסקו בביטויי האהבה והגורל, הטבע והבדיה, היופי והזכרון, בספרים שונים, ביניהם: "מטמורפוזות" של אובידיוס, "לוליטה" של נבוקוב, "ביאטריצ'ה של נחום גוטמן, "מות הונציה" ו"יוסף ואחיו" של תומאס מאן, סיפורים שונים מן התנ"ך

יצירה מרשימה ורבת קסם, רומן המוסר באותנטיות מושלמת ובפיוט מעודן את וידויה של אחת הגיישות ,המפורסמות בתולדות יפן. במבט נכון ומפוכח לאחור ,מספרת לנו ניטה סאיורי את סיפור חייה כגיישה בקול מכשף ואינטימי כאחד.

"החיים אינם מה שחיית, אלא מה שאתה זוכר והאופן שאתה זוכר אותם כדי לספרם." "כל דבר, ברגע שנח עליו מבטי, העיר בי תשוקה קודחת לכתוב כדי שלא למות", מעיד על עצמו גרסיה מארקס בכרך הזה - הראשון משלושה - של סיפור חייו. ואמנם סיפור חייו של הסופר כפי שהוא מסופר כאן הוא גם סיפור לידתה והתגבשותה של המזיגה המושלמת בין החיים לכתיבה, בין החיים לסיפו

על רקע גלי העלייה הגדולים של שנות החמישים נפרש סיפורו של יוסף, עולה חדש מעיראק, הנשכר לעבוד ברשות המים של המדינה הצעירה - עבודה הכרוכה בסיורים באזורי ספר מסוכנים, בנופים פראיים, לצידם של גברים עזי-נפש. בד-בבד עושה יוסף את צעדיו הראשונים בכתיבה ספרותית בלשון החדשה שלמד זה מקרוב - העברית.   בסיפור התערותו של יוסף בעולם החברתי החדש ש

קורותיה המופלאות של משפחה המתגוררת בעיירה אגדית בקולומביה מסופרות ברומן זה, שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו. קורות המשפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל לפי חוקים פנימיים שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים, הן למעה כרוניקה של האנושות כולה. מאה שנים של אהבה ואמונה ויאוש, שאיפה לאושר ואכזבה, ולבסוף חזרה אל בדידותו

חמש שנים אחרי הנסיגה מלבנון חוזר לירז ליברטי אל השנה שטילטלה את חייו - השנה האחרונה של צה"ל על הבופור. הוא חוזר אל ריבר החובש שהבטיח למות למענו; אל אושרי הסמל, הנשמה התאומה, שנשבע לירות בו אם יאבד יד; אל זיתלאווי שהמציא שפה, ובייליס שהוריד כיפה; אל שפיצר, שדיקלם "הנרי החמישי" בשלג - ואל אלה שלא חזרו. "אם יש גן עדן" מהדהד בקול בוטה ו

שני אירועים מטלטלים את חייה של מוריה, המתנהלים לכאורה על מי מנוחות. פגישה אקראית עם נגן רחוב והידרדרות במצבו הבריאותי של אביה מעמתות אותה עם שאלת הנאמנות לבעלה ולשני ילדיה וגורמות לה לתהות על מקומה של הילדות בחייה ועל קשריה המורכבים עם ארבע אחיותיה ואחיה, הנפש הקרובה אליה ביותר. בשפה פיוטית טווה מירה מגן רומן עשיר בתובנות, חכם

"אני שומע אותה יוצאת מהמקלחת, ויכול ממש לראות, דרך הקיר, איך היא מברישה את השיער הארוך שלה, פורמת את הקשרים עד שהוא נהיה חלק. אני שומע אותה מדברת, לא ברור עם מי. אני לא מבין אף מילה, אבל הטון מוצא חן בעיני. מלא מרץ, דעתני, נכון תמיד לפרוץ בצחוק. אני חושב לעצמי: גם היא לבד בבית. בדיוק כמוני." עמיר ונועה, זוג סטודנטים, עוברים לגור יחד בפעם הר

הרומאן 'אם לא עכשיו, אימתי?' ראה אור באיטליה באפריל 1982, ופרימו לוי כתב אותו בחדווה ובתחושת המראה לאורך שנת 1981. זהו ספר יוצא - דופן בכל כתיבתו של לוי. שאר כתיבתו היתה 'בגוף ראשון', והמספר - העד שבה היה פרימו לוי עצמו ; הוא הפך את כתיבת "זיכרונותיו" לאמנות גדולה. והנה כאן רומאן מומצא, של פעילות והרפתקאות ואהבות, עם אנרגיה מצטברת ומתח, בתוספ

ספר בלי מוסר - השכל. בלי מסר. ועם עושר של הגיון אבסורד,רעיונות פילוסופיים,והרפתקאות לשוניות - הוא למעלה ממאה שנים ספר הילדים המפורסם והמצליח ביותר ובתור שכזה - קוראיו המובהקים הם בני כל הגילים. הבאים מכל התחומים. מפיסיקה ועד פסיכולוגיה,מפילוסופיה עד בלשנות, והם קוראים בו ומוצאים בו עניין מזוויות שונות ומשונות. מטף ועד זקן חווי

בן מנדלסון הוא סופ - ר, אדם המתמחה בכתיבת סופים בעבור יוצרים שאינם מסוגלים להביא את עבודתם לכדי גמירה. חמישה עשר חודשים לאחר מותה של מריאן, אשתו, בתאונה מחרידה הוא מחליט לשים קץ לחייו בעולם הזה ולצאת למשימה אורפיאית - מסע חיפוש אחריה ברחבי העולם האחר, עולם שהוא הגרסה החילונית של החיים לאחר המוות, עולם שנאספו אליו כל מתי העולם הזה, מ

- - - בחוץ היה האי כולו רצועות וטלאים של שחור וכסף, באור הירח. הרחק למטה, בברושים החשוכים, היו הינשופים קוראים נחמות זה אל זה. השמיים היו אפלים ורכים כעורה של חפרפרת, שהכוכבים פיזרו עליו טל רך. עץ המגנוליה התערפל מעל הבית, ענפין עמוסי פרחים לבנים, שנראו כמו מאות השתקפויות זעירות של הירח: וניחוחם הכבד, המתוק, נתלה בעצלתיים על המרפסת, א

"מילים. כשהן בידיים מיומנות שיודעות ללוש אותן היטב הן שובות את הלב. הן נכרכות סביב איברי הגוף כמו קורי עכביש, וכשאת כבר לכודה כולך ואינך מסוגלת לזוז, הן חודרות אל מתחת לעור, מחלחלות לתוך מחזור הדם ומעמעמות את המחשבות. ובִפנים הן פועלות את פעולת הקסם שלהן." וידה וינטר היא סופרת נערצת בערוב ימיה שעברה לוט בערפל, והגרסה שלה לסיפור חיי