מדף הספרים של חתולו - הספרים שדירגה

אלן סיקסו, פרופסור באוניברסיטה של פאריס, כותבת: "קלאריס ליספקטור היא סופרת ברזילאית, ובשבילי היא הסופרת הגדולה ביותר במאה העשרים. אני מדרגת אותה עם קאפקא... יצירתה תהפוך למודל של 'כתיבה נשית'." ליספקטור נולדה למשפחה יהודית באוקראינה (1925), וכשהיתה בת חודשיים היגרו הוריה לברזיל. היא אחת הסופרות היותר מקוריות ומאתגרות בכל אמריקה הלטינ

על רקע התמוטטות האימפריה העות׳מנית, קרב גליפולי והמאבק המר בין היוונים לטורקים, מתחקה ציפורים בלי כנפיים אחר גורלם של תושבי קהילה קטנה בדרום-מערב אנטוליה, קהילה שבה מוסלמים ונוצרים חיו בדו-קיום שלו במשך מאות שנים. כאשר פורצת מלחמה נגד בעלות הברית והעולם החיצון פורץ פנימה, מביאות עמן הדת והלאומנות - זרעי הסבל והפורענות- צעדות מ

ספר בלי מוסר - השכל. בלי מסר. ועם עושר של הגיון אבסורד,רעיונות פילוסופיים,והרפתקאות לשוניות - הוא למעלה ממאה שנים ספר הילדים המפורסם והמצליח ביותר ובתור שכזה - קוראיו המובהקים הם בני כל הגילים. הבאים מכל התחומים. מפיסיקה ועד פסיכולוגיה,מפילוסופיה עד בלשנות, והם קוראים בו ומוצאים בו עניין מזוויות שונות ומשונות. מטף ועד זקן חווי

כשיצא לאור לראשונה בשנת 1967 הפך האמן ומרגריטה מיד לסנסציה ספרותית. יותר מרבע מאה לאחר מות המחבר - פתאום, בהפתעה, מתפרסמת סאטירה כה מלאת אנרגיה, הומור, אומץ פוליטי, יופי רב, כתובה כולה במהלך שנות השיא של הטרור הסטליניסטי של שנות השלושים. הספר תורגם בחיפזון ליותר מעשרים שפות (וגם לעברית, בשם השטן במוסקבה). אלא שהיתה זו גירסה מצונזר

סיפור מטורף על ברנש מבעית ששרד במלחמה כדי ללעוג לאנשים המהוגנים. בעולם ההפוך של המאה העשרים, שבו משמידים מיליוני בני אדם, קמפבל האבסורדי הוא גם "גיבור". אמא לילה מתרכז סביב ה"וידויים" על פשעי מלחמה של הסוכן הוארד קמפבל הבן – אמריקאי מלידה, נאצי ידוע וסוכן לשעבר של הריגול הנגדי האמריקאי. קמפבל מוצא את עצמו בישראל, ובתא סמוך לזה שב

``בית מטבחיים - חמש או מסע הצלב של הילדים`` הוא ספרו האוטוביוגרפי של קורט וונגוט, חייל אמריקני צעיר, שנשבה בידי הגרמנים במלחמת העולם השניה ושהה בעיר דרזדן בעת שזו הופצצה בידי בעלותה ברית כמעשה נקם נגד הגרמנים. זה ספור מלחמה יוצא דופן, בלתי צפוי, מביך ומזעזע. טרגדיה מוזרה, סיוטית ולעתים משעשעת, של מלחמה ואלימות, שחי מחדש אלמן אמיד בגיל

סיפורו הקסום של נער תמים המטייל בין הכוכבים השונים ונישא על כנפי הדמיון שבה את לב העולם כולו וזכה לאין ספור תרגומים. האיורים הנפלאים, הפשטות שמאחוריה מסתתרות תובנות עמוקות, גורמים לקוראים בני כל הגילים למצא את עצמם בסיפור - כאילו - ילדים זה.

המספר, אינטלקטואל ספקן ואירוני, נוסע ברכבת ממוסקבה לעיירה הקטנה פטושקי לפגוש את אהובתו, ואגב כך אינו חדל לפטפט ולשתות לשוכרה, אם בגפו ואם בחברת הטיפוסים המשעשעים שהוא פוגש בדרך. המציאות הסובייטית שלפני עידן ה"פרסטרויקה" משתקפת במונולוג מבדח, שכולו הומור ש חיים של בוהמיין ושתיין ושנים רבות לא היה לו בית משלו והוא נדד בין בתי ידידי

כיכר היהלום הוא סיפורה של נטליה המכונה קולומטה, נערת היונים, אישה אחת מני רבות. נטליה, החיה בברצלונה חיים רגילים לגמרי כביכול, מגוללת ברומאן את קורותיה כביומן: במילים פשוטות ואמתיות, בכנות גמורה וברוח נמוכה.   תוך כדי כך נחשפים בפני קוראיה, המתוודעים לחברה הקטלאנית ולתרבותה, סדקיו של עולם מורכב, יופיו ושבריו.   אם כי יותר משלושים ש

זוהי אולי היצירה הבולטת והעל זמנית ביותר של ארנסט המינגוויי. בשפה פשוטה אך בעוצמה רבה, מגולל בפנינו הסופר הגדול את הסיפור הכובש אודות דייג קובני, חסר מזל, שלעת זקנה נאלץ לעמוד בפני מבחן החיים הגדול ביותר שלו ? מאבק עיקש ומייסר כנגד דג-חרב, הרחק במימיו של זרם הגולף. בסגנון מודרני, ייחודי, המינגוויי מעצב מחדש את התימה הקלאסית של ג

המספר הוא ילד ערבי בביתה של זונה לשעבר שמתפרנסת מטיפול בילדיהן של חברות למקצוע; והסיפור מצייר את דמותה המרשימה של אישה זו – יהודייה, שנולדה בפולין, הגיעה לצרפת וחייתה את אימי השואה – ואת ההווי הססגוני של רובע בלוויל בפריס המאוכלס ברובו במהגרים ערבים, יהודים ושחורים.   ספר מיוחד במינו, עצוב ומצחיק ומרתק, שזכה בפרס גונקור לשנת 1975

"האם האח הגדול קיים?" "ודאי שהוא קיים. המפלגה קיימת. האח הגדול הוא התגלמות המפלגה." "האם הוא קיים באותו מובן שאני קיים?" "אתה לא קיים."   1984, הרומן הדיסטופי הנודע ביותר בספרות העולם ועדיין המפתיע בחיותו ובאקטואליות שלו, ראה אור לראשונה ב־1949. ג'ורג' אורוול חוזה בו חזות דמיונית קשה על דמותו החברתית והפוליטית של העולם בעתיד, עולם השרוי במל

ב-1995 התרחשה בעיר קובה שביפן רעידת אדמה שחוללה הרס עצום וגרמה למותם של אלפים. רעידת האדמה היא הרקע לששת הסיפורים הקצרים בקובץ המרהיב של הרוקי מורקמי. גיבורי הסיפורים מתמודדים כולם עם התרחשויות מפתיעות ובלתי נשלטות המפוררות את חייהם ומאלצות אותם למצוא תקווה ודרכים לבנייה מחדש. אישה שמראות ההרס בטלוויזיה מהפנטים אותה מחליטה ל

"מונע על ידי יותר מידי סמים, רכים, קשים ובינוניים. יותר מדי אלכוהול, בעיקר מהיצע הוויסקי הדרומי, תומפסון הוא העתונאי ...המרתק, המשעשע, המקורי והנועז מכולם"(רון מיברג, מעריב) "ספר חובה בספריה שלנו" (אדם ברוך, מעריב תרבות) "...איוריו הנפלאים של ראלף סטידמן...מדגימים טוב יותר מכל כדור, איך נראה העולם כשאתה במצב שהנהיגה בו לא רק שאינה מומלצת,

טורו ווטנבה, סטודנט לתיאטרון באוניברסיטה בטוקיו בשלהי שנות השישים, חי בתחושה של ניכור וניתוק מאז התאבדותו של חברו הטוב קיזוקי בתיכון. הוא נקשר אל שתי נשים: נאוקו היפה והדיכאונית, שהייתה חברתו של קיזוקי, ומידורי תאבת החיים. ווטנבה מיטלטל בין שתי הנשים ובה בעת מנסה למצוא את עצמו ואת מקומו בעולם, בכנות ובישירות שבזכותן הוא מתחבב גם ע

בגיל 15, עם מעט כסף בארנק ובגדים שדחס לתיק קטן, בורח קפקא טאמורה מביתו, מעברו, מקללתו האיומה של אביו. מצויד במשאלה עתיקה - למצוא את אחותו ואמו שעזבו את הבית כשהיה בן ארבע - הוא יוצא לדרך בלי לדעת לאן תוביל. ממש כמו נאקאטה, זקן פגוע מוח המתפרנס מאיתור חתולים אבודים, שנהדף אל המסע הראשון בחייו בנסיבות קיצוניות לא פחות. שני סיפורי המסע, ש

אמיל סינקלר, גיבור הספר, עוסק בחיפוש אחרי הערכים במציאות חייו של היחיד. דמיאן חברו הוא ה"אדם החדש" האקספרסיוניסטי; הוא עושה נפלאות ויש לו חסידים ההולכים בעקבותיו. אמו אוה היא סמל האישה, העם - מעיין החיים והחיוניות. כל האירועים במציאות חייו של אמיל סינקלר אפופים הילה של קסם, וכדברי הסה עצמו: "חייו של כל אדם הם מסע אל עצמו, ניסיון ל

אל קלאריס ליספקטור, הסופרת הברזילאית (היהודיה), התוודע קהל - הקוראים בארץ ב - 1999 בספר 'קשרי משפחה/שעת הכוכב'. הביקורות, בכל העיתונים הגיבו בהשתאות על הסיפורים בעלי העוצמה - כזו שפוגשים בספרות רק אחת לשנים רבות: "ליספקטור היא קוסמת...היא מהפנטת את הקורא": "יצירתה היא בעלת עושר ותהודה כל - כך גדולים...היא מצטרפת לרשימה הלא - ארוכה של גדולי ה

קורותיה המופלאות של משפחה המתגוררת בעיירה אגדית בקולומביה מסופרות ברומן זה, שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו. קורות המשפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל לפי חוקים פנימיים שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים, הן למעה כרוניקה של האנושות כולה. מאה שנים של אהבה ואמונה ויאוש, שאיפה לאושר ואכזבה, ולבסוף חזרה אל בדידותו