מדף הספרים של saintklara - הספרים שדירגה

מרסו, פקיד צעיר שחי באלג'יר, אינו בוכה בהלויית אמו, רוצח אדם "בגלל השמש", ועל שני אלו נשפט ונידון למוות "בשם העם הצרפתי" - סיפור תמוה ומוזר, ששום דבר אינו מובן בו לאשורו ואף - על - פי - כן הוא מרתק ונקרא בנימה עצורה מתחילתו ועד סופו. "הזר", שהוא הרומן הראשון של אלבר קאמי, יצא לאור ב - 1942 ונמנה עם הידועות שביצירות הספרות המודרנית: "הקוראים נ

הקלות הבלתי נסבלת של הקיום הוא סיפורם של ארבעה אנשים וכלב: טומאש, מנתח שסולק ממשרתו אחרי הפלישה הרוסית לצ'כוסלובקיה, רודף נשים בחיפוש מתמיד אחר ייחודן. טרזה, מגישה במסעדת מלון בעיר שכוחה, שבאה להציע לו את נאמנותה. סבינה, ציירת, שחייה שרשרת בגידות וניסיון אמיץ לשמור על עצמאותה. פראנץ, מרצה באוניברסיטה בז'נבה, החולם הנצחי, וקרנין, כלב

יצירת המופת סולאריס נחשבת לאחד הספרים הגדולים של המאה העשרים. היא ראתה אור בפולין בשנת 1965, ומאז תורגמה ל35 - שפות, זכתה לשני עיבודים קולנועיים ונמכרה במיליונים רבים של עותקים. כישרונו של סטניסלב לם לשלב בין סיפור סוחף לדיון מרתק בסוגיות פילוסופיות מתחום המדע, המוסר, הפסיכולוגיה והתקשורת, ריתק אליו קהל קוראים עצום בעולם כולו. קריס

"אן, שנועם מחשבותיה והליכותיה ודאי היה מעורר הערכה רבה בקרב אנשים טובי טעם, נחשבה כקליפת השום בעיני אביה ובעיני אחותה: איש לא האזין לה, איש לא התחשב בה – היא היתה רק אן." מכל גיבורותיה של ג´יין אוסטן, אן אליוט היא כנראה המיוחדת ביותר, ומכל ספריה האהובים, השפעה הוא המהפכני ביותר. כמו אליזבת בנט מ"גאווה ודעה קדומה" וכמו אלינור מ"תבונה

שתי יצירות מופת אירוטיות שאויירו על ידי אוברי ברדסלי וזכו להצלחה רבה. סלומה - יצירת המופת של אוסקר ויילד נכתבה במקור בצרפתית ותורגמה לאנגלית ע"י מאהבו - הלורד דאגלס. "סיפורם של ונוס וטאנהאוזר" - יצירה שנכתבה ואוירה ע"י ברדסלי בעידודו של אוסקר ויילד.

ביולי 1834 יצא מרימה לדרום צרפת, למסעו הראשון כמפקח. על גדות נהר הרון גילה פסל משונה של ונוס, אלת האהבה הרומית; ובהמשך הגיע לעיירה איל, הסמוכה לגבול הספרדי. במסע אחר, לחבל ברטאן, נגלה למרימה פסל ונוס נוסף, מוזר אף יותר מן הראשון. כל הרשמים הללו נמזגו בנובלה "ונוס מאיל" (1837). המספר הוא בן דמותו של הסופר: מפקח על המונומנטים ההיסטוריים, המב

השנה: 1927. המקום: עיירה סובייטית מנומנמת בפלך סְטארְגוֹרוֹד. אִיפּוֹליט מַטְבֵייבִיץ' ווֹרוֹבְּייָנינוֹב, לשעבר ראש אצולת הפלך וכיום פקיד צנוע בלשכה למרשם אוכלוסין, מגלה שאי-שם, בתוך אחד מתריסר הכסאות שהרכיבו את מערכת הישיבה הסלונית בחווילתו שלפני המהפכה, חבויים יהלומיה של חמותו. אל מסע החיפוש שלו אחר האוצר הטרום-מלחמתי מצטרף אל

ביצירת מופת זו, המגוללת את סיפורו של צעיר המוכר נשמתו תמורת נעורים ויופי נצחיים, באים לידי ביטוי שנינותו, ביקורתו החברתית החדה והפרוזה המבריקה של אוסקר ווילד. גיבורו ? הדאנדי, ההדוניסט קצר הרוח ןחסר המוסר, שאינו משתנה כלל בעוד תמונתו מזדקנת והופכת דוחה יותר ויותר עם השנים ? הפחיד, הקסים, משך ואף השחית קוראים רבים במשך למעלה ממאה שנ

הם באו לביקור ממעמקי החלל, שהו כאן זמן מה, ונעלמו כלעומת שבאו. איש אינו יודע מדוע באו, מדוע התעכבו בכדור הארץ, מדוע הסתלקו, ובעיקר - האם ישובו ומתי? האם היתה איזו מטרה לבואם, או שמא רק חנו בדרכם למחוז חפץ לא ידוע, ערכו פיקניק בשולי הדרך, ולא טרחו לאסוף את השאריות? כי הם השאירו מאחוריהם, בשטחי הביקור, חפצים שונים ומשונים. חלקם שימושיים ו

"במחזותיו, משעבד ויילד את הצביעות ואת האכזריות של הממסד האנגלי לכדי ביקורת על מוסר מנוון, אך הוא עושה זאת מבלי לעטות על מחזותיו את אתה תחושה מיוגעת של חשיבות עצמית, או רצינות, והם נותרים נפלאים בתיאטרליות שלהם, משעשעים ללא ספק, אפילו כאשר הם קרואים תיגר על המוסר היהיר ששעשוע זה בא לחשוף. אולם ויילד וצביעות החברה הויקטוריאנית, הם כל

"קובץ בא בימים זה נכתב במשך יובלות שנים, על שפע ילדי והאמא שלהם, ליתר דיוק, כנגדם. זהו גם קוסמופוליטי מעיקרו, שכן דומה כי בנושאים הקשורים לבית אין כל הבדל בין בתי - בציון לבין אלה של עמים פחות נבחרים. מלבד אולי העובדה שילדי ארצנו נוטים לקיים בבית משמעת חזקה יותר. יש הטוענים שכניעתם - מרצון של ההורים המקומיים לצאציהם היא תופעה חולני

"זו ההיסטוריה של מהפכה שסטתה מדרכה והתירוצים המצוינים שניתנו על כל צעד ושעל לסילופה ועיוותה של התורה המקורית."    כך תיאר ג'ורג' אורוול את חוות החיות בדש הספר כשיצא לאור ב 1945. הסָטירה הנוקבת על ברית המועצות ושברו של חזון המהפכה בידי מי שנחשב ה"מצפון של בני דורו" עדיין מסעירה את קוראיה ומעוררת מחלוקת. עתה, שנים לאחר קריסתה של ברית ה

ספר זה הוא אסופת מאמרים שכתב סלמן רושדי בין השנים 1992-2002, שמציעה נקודות מבט ייחודית על הפוליטיקה, על הספרות ועל התרבות של ימנו.מאמריו של רושדי עוסקים בנושאים מגוונים: החל ב"הקוסם מארץ עוץ", בהודו ובכתיבה הודית, במותה של הנסיכה דיאנה ובכדורגל, ועד לדיון בכותבים חשובים במאה העשרים, בהם ארתור מילר, אדוארד סעיד וג´.מ. קוטזי.בחלקו המרכזי

בשעה של טרם שחר באחד מימות החורף מתפוצץ מטוס סילון חטוף מעל לתעלת למאנש. בתוך ערב - רב של איברים, עגלות - משקאות, זיכרונות, שמיכות ומסכות חמצן, נופלות שתי דמויות לעבר הים ללא סיועם של מצנחים: ג`יבריל פארישטה, שחקן הקולנוע האגדי של הודו, וסלאדין צ`מאצ`ה, האיש בעל אלף הקולות, אישיות שבנתה את עצמה, חובב נלהב של התרבות האנגלית. הם נאחזים זה

עשרה אנשים מגיעים לאי מבודד - אי הכושים. הם אינם מכירים זה את זה, אך בטוחים שהגיעו לחופשה מרגיעה. בשעת ארוחת הערב הראשונה נשמע קול של תקליט המאשים כל אחד מהם ברצח: אדוארד ג'ורג' ארמסטרונג- במותה של לואיזה מארי קליס. אמילי קארולין ברנט - במותה של ביאטריס טיילור. וויליאם הנאי בלור - במותו של ג''מס סטפן לנדור. וירה אליזבט קליטורן - במות

אני חושב שהיא בכתה בלוויה שלי. לא רוצה להשתחצן, אבל אני אפילו כמעט בטוח. לפעמים אני מצליח ממש לדמייו איך היא מספרת עלי למישהו שהיא מרגישה קרובה אליו, על המוות שלי. על איך הורידו אותי לקבר, קטן כזה ועלוב, כמו חבילה של שוקולד מקולקל. על איך אף פעם לא ממש הספקנו. ואחרי זה הוא מזיין אותה זיון שכולו נחמה.

אסתר ויעקב בלאו מביאים את בתם דבורה בת ה־ 16 לאשפוז במחלקה פסיכיאטרית. האבחנה - סכיזופרניה. דבורה מנותקת מהמציאות, מתרועעת עם מלכים ולוחמת באלים ובמפלצות דמיוניות בממלכת "איר", הדומה לעולם משחקי המחשב או לאגדות קדומות. היא מדברת רק בשפת ה״איר״, בליל מילים שרקחה בעצמה. ה"צנזור", דמות הזויה, מופיע מדי פעם ואוסר עליה לתקשר עם עולם המציא

סיפורים. התאהבותם האסורה של דמיטרי גורוב ואנה סרגייבנה בעת שהותם בעיירת המרפא יאלטה. דמיטרי משתגע מרוב אהבה לאנה ומוכן לעזוב את אשתו ובתו ולסכן את כל עולמו, העיקר שיתאפשר לו להיות עם מושא אהבתו. גם אנה נסחפת אחריו באהבה ההרסנית הזאת, אך לא ברור לנו האם באמת יממשו את אהבתם חרף כל המוסכמות. סיפורו של צ'כוב מינימליסטי ומתאר בעדינות וב

הסופר היהודי-רוסי איסאק באבל נחשב לאחד מגדולי אמני הסיפור הקצר בספרות המודרנית.הוא הסופר היהודי הראשון שזכה לתהילה בספרות הרוסית. סיפוריו הם עדות מרגשת, נוקבתומצחיקה על חוויותיו במלחמת האזרחים ובמלחמה בין רוסיה הסובייטית לפולין שהתנהלהבתחום המושב היהודי, על החיים היהודיים באודסה ועל רוסיה בשנים הראשונות לאחרמהפכת אוקטובר. הס

ארבעת מחזות - היסוד ביצירתו של צ'כוב. צירוף מופלא של ליריזם והומור, שירת הברבור של דורות, שעולמם נתרוקן ממשמעותו. מכאן - צבעי השלכת והשקיעה: ודאות הקץ ואשלית התקוה, התפרקות כל החוליות שקשרו בין עבר להווה, בין אדם לחברו: דמויות של אין - חפץ, של אנשים מיותרים, ששעמומם הוא המתח היחיד של חייהם נטולי העלילות. דוגמת - מופת של מחזאות פיו