"במחזותיו, משעבד ויילד את הצביעות ואת האכזריות של הממסד האנגלי לכדי ביקורת על מוסר מנוון, אך הוא עושה זאת מבלי לעטות על מחזותיו את אתה תחושה מיוגעת של חשיבות עצמית, או רצינות, והם נותרים נפלאים בתיאטרליות שלהם, משעשעים ללא ספק, אפילו כאשר הם קרואים תיגר על המוסר היהיר ששעשוע זה בא לחשוף. אולם ויילד וצביעות החברה הויקטוריאנית, הם כלים שלובים זה בזה: מחזותיו "מניפתה של ליידי וינדרמיר, "בעל אידיאלי", "חשיבותה של רצינות", אישה חסרת חשיבות", הדוכסית מפדואה", "טרגדיה פלורנטינית, ו - "שלומית", זיכו את ויילד בממון ניכר וברווחה כלכלית. אך נראה שאין ויילד יכול להשיג את האלוהי באמת, אלא על ידי תחושת ההיבדלות והאובדן, שתוייגו במשפטו כחטא: בעלי האולמות שהציגו את מחזותיו, זכו, אפילו בתקופת מאסרו להצלחה מרובה. סוחרים ממולחים אלה, פתרו את בעיית זהות המחבר המנודה והמוחרם באופן מיוחד במינו: תיאטרון שהציג בתפוסה מלאה את המחזה "בעל אידיאלי" הציג את מחברו של המחזה כ:"מחברו של המחזה "מניפתה של ליידי וינדרמיר" מבלי לציין את שמו. על המחזה "חשיבותה של רצינות" שהוצג בתיאטרון סט.ג'יימס, נכתב בתכנית התיאטרון כי "יצירה זו נובעת ממקור אלוהי". שם המחבר הוסתר תחת מדבקות נייר לבנות.

אוסקר ויילד

אוסקר פינגאל או'פלאהרטי וילס ויילד, סופר, משורר, עיתונאי, מבקר אופנה ומחזאי אירי. נולד בדבלין, אירלנד (1854) לסר ויליאם, מנתח אזניים ועיניים ולליידי ג'יין פרנצ'סקה, משוררת שעבדה כמתרגמת, והייתה פעילה מאד בתנועה לעצמאות אירלנד. בסיום לימודיו בבית הספר המלכותי "פורטורה" (1864-1871), למד ... המשך לקרוא

שם הספר
תמונתו של דוריאן גריי (2006)
חשיבותה של רצינות
הנסיך המאושר (יבנה)
אוסקר ויילד - סיפורים
טלני; או הצד השני של המטבע - דרך חור המנעול #3