ארבעת מחזות - היסוד ביצירתו של צ'כוב.
צירוף מופלא של ליריזם והומור, שירת הברבור של דורות, שעולמם נתרוקן ממשמעותו.
מכאן - צבעי השלכת והשקיעה: ודאות הקץ ואשלית התקוה, התפרקות כל החוליות שקשרו בין עבר להווה, בין אדם לחברו:
דמויות של אין - חפץ, של אנשים מיותרים, ששעמומם הוא המתח היחיד של חייהם נטולי העלילות.
דוגמת - מופת של מחזאות פיוטית, שהטראגיקה האנושית ניתנת בה לא בחיטוט פסיכולוגיסטי, אלא במשיחת מכחול אצילי של אימפרסיוניזם והלך נפש.
יצירה בפני עצמה הוא התרגום, המשמר את סגולותיה האמנותיות של יצירת המופת הרוסית בעברית חיה, מדויקת וגמישה להפליא.

אנטון צ'כוב

אַנְטוֹן פַּאבלוֹבִיץ' צֶ'כוֹב (ברוסית: Антон Павлович Чехов;‏ 29 בינואר 1860 – 15 ביולי 1904‏[1]) היה סופר ומחזאי רוסי, הנחשב לאחד מכותבי הסיפורים הקצרים והמחזאים הטובים בהיסטוריה. ספרים וקובצי סיפורים שהופיעו בעברית: "בִּצָּה" תרגום: א. נ. גנסין, הופיע בשנת תרע"ב בהוצאת י. ח. ברנר... המשך לקרוא

שם הספר
הגברת עם הכלבלב ועוד סיפורים
סיפורים מן הפרובינציה - הספריה החדשה #
דו קרב וסיפורים אחרים (1992)
סיפורים - מבחר (1989)