מדף הספרים של שירית - הספרים שדירגה

שואה שלנו הוא רומן אוטוביוגרפי ולא אוטוביוגרפי. יש בו אנשים שאיכלסו את ילדותו של המספר: ניצולי שואה טראגיים, מופלאים, ססגוניים: עובדות העולות מן המחקרים, מן העדויות, ותוספות של דמיון: גרמנים רעים וגרמנים טובים, יהודים טובים ויהודים רעים. הוריו של המספר עברו את השואה כילדים. נותר להם כוח ורצון חיים להעניק לילדיהם ילדות משוחרר

המהדורה הנוכחית של הרומאן – שהופיע לראשונה בסוף שנות השישים תחת השם 'החצר של מוֹמוֹ הגדולה' – נערכה מחדש בידי המחברת, שהשילה ממנו מלים רבות, וכך התקבל רומאן שרירי, מאופק ופתוח יותר. הספר, שבשנות השישים היה עשוי להיחשב רומאן חריג על דמויות שוליות, ספרות מינורית בהשוואה לדרך-המלך של הסיפורת באותן שנים – מתגלה, במבט-לאחור, כפנינ

יצחק קומר הוא צעיר בן גליציה החולם את חלום שיבת ציון, עולה לארץ, חי תחילה ביפו ובמושבות, ואחר כך בירושלים בקרב היהדות הדתית, וגורלו הוא כגורלם של מהגרים רבים שעזבו את ביתם שבגולה בניסיון לבנות לעצמם חיים חדשים בארץ המובטחת. יצחק קומר נתקל בכלב בלק, שעגנון הפכו ביד אמן לנפש פועלת לכל דבר. המפגש הגורלי בין יצחק קומר לבין הכלב הופך לפר

כרך זה, אוסף סיפורי זוגות - סיפורי אהבה ופירוד, מכיל את הסיפורים ב``דמי ימיה``, ``בנערינו ובזקנינו``, ``גבעת החול``, ``לילות``, ``אחות``, ``חופת דודים``, ``פנים אחרות``, ו``הרופא וגרושתו``; ואת ``סיפור פשוט``. ``סיפור פשוט הוא הרומן השני שפרסם עגנון, אחרי הכנסת כלה. זירת התרחשותו היא העיירה שבוש, ועלילתו היא פרשת השידוכין והנישואין של הירשל הורביץ ומ

תולדות משפחת איכרים, מראשוני המתיישבים בעמק יזרעאל, מסופרות בפי הנכד, שהתייתם מהוריו בגיל רך וגדל בבית סבו ובצל אישיותו. עולמו הוא עולם המיתוסים של ראשית ההתיישבות, תעלומות משפחתו, אגדות העמק וחיי הטבע שבתוכו גדל. את סיפורו הוא מספר באהבה ובגילוי לב. רומן מרתק ומקורי הכתוב ביד אמונה ובדמיון כובש.

סיפור אהבתם של שלושה גברים לאשה אחת, אם בנם זיידה. עלילה המתפרסת על פני כשלושים שנה - משנות העשרים ועד שנות החמישים ומתרחשת בכפר בעמק יזרעאל. האשה היא יהודית והגברים: משה רבינוביץ, איכר אלמן כביר - כוח ושתקן, שברפתו היא מתגוררת, סוחר הבקר הגס גלוברמן, ויעקב שיינפלד, מומחה לבישול, תפירה, חיזור וריקוד. ועוד משתתפים: אשתו של רבינוביץ, ב

הדס, מתמחה בבית - המשפט המחוזי בתל - אביב, מבקשת כבדרך אגב מסבתה רחל לספר לה על אהבה נושנה מימי עלומיה. סיפור שמתחיל באורח תמים לכאורה הופך במהרה למסע מדהים לתוך חייה המרתקים של אשה צעירה, גאה וסוערת. סודות אפלים, תשוקות, תהפוכות גורל, אהבות, אכזבות והחמצות על רקע מאורעות היסטוריים ששינו את פני המאה ועיצבו את דמות היישוב היהודי באר

סיפוריהם של צזאר, סראל וגולדמן, אחוזים בסיפורי משפחותיהם ומכריהם בתל - אביב. הספר נפתח במות אביו של גולדמן, בראשית הקיץ, ומסתיים באמצע החורף, במותו של גולדמן עצמו. פרק זמן זה הוא ההווה של הספר, אשר העבר נארג לתוכו בזרם אסוציאטים סבוך של עלילה, שבו העבר ש"ברקע" נדחק כל העת ל"חזית". דמויות הספר משתייכות ברובן למיגזר החברתי של פועלים, פקי

אשה צעירה פוגשת גבר נשוי שגילו כפול מגילה. בהתחלה אינה אוהבת אותו. אחר - כך היא אוהב יותר מדי. הם נוסעים, הם חוזרים, הם נפרדים. היא אינה יכולה לשכוח אותו.`` כך מסכמת את העלילה ריבי, הגיבורה, וכל זה מתרחש במקביל לגסיסת אמה מסרטן, שתחילה מביא להחלפת עינה המרהיבה בעין מלאכותית, ובהמשך להתנפחות ביטנה כבהריון; וברקע מתפוררת חנות ספרים יוצא

“אני כותבת מפני שאנשים שאהבתי כבר מתו“ - כך נפתח מיכאל שלי, מפסגות הספרות העברית החדשה. חנה גונן, גיבורה בלתי נשכחת, מספרת את סיפור אהבתה האוזלת לבעלה מיכאל בעודה שוקעת יותר ויותר בתוך עולמה הפנימי, עולם של נסיכה שבויה המתגעגעת למרחקים שנבצרו ממנה. מיכאל שלי הוא רומן נדיר ורב-עוצמה המסמן את יצירתו המוקדמת של עמוס עוז ואת גדולתו

חיי עגנון מוצגים לראשונה בספר זה במלואם – דיוקן עשיר של הסופר יליד גליציה המזרחית, שהיה לגדול הסופרים העברים במאה העשרים ולחתן פרס נובל לספרות. פרקי הספר עוקבים אחרי דמותו של הילד שמואל יוסף צ'צ'קס, בנו של סוחר פרוות ותלמיד ה"חדר" בבוצ'אץ', שכבר בגיל מוקדם החל להדפיס את סיפוריו ושיריו; העלם המגיע ליפו, שוכר לו חדר בשכונת נווה צדק ומת

תרה, הרומן החדש של צרויה שלו, מתחיל לאחר השבר: אלה מילר, ארכיאולוגית בת 36, הנשואה לאמנון, שאותו פגשה והעריצה כשהיה מנהל החפירה שבה השתתפה, מחליטה בפתאומיות לפרק את המשפחה שלה, למען פנטזיות על חופש ואי - תלות. ההחלטה הזאת מטילה אותה למערבולת של אשמה וספקות, המתגברת דוקא כאשר היא נקשרת לעודד, פסיכיאטר שגם משפחתו התפרקה, והשניים מנסי

"המאהב" הוא הרומן הראשון שכתב אברהם ב.יהושע, ומיד עם פרסומו ב - 1977 הפך לאחד הרומנים האהובים והנקראים ביותר בספרות הישראליית. הוא תורגם ל - 23 שפות, עובד להצגה בתיאטרון חיפה, ופעמיים עובד לסרט באורך מלא בארץ ובאירופה. שש נפשות מצאו מחבר, ובמונולוגים שתי וערב הן מספרות על עצמן בישראל של תקופת מלחמת יום הכיפורים ואחריה. מן הביקורת: ``...מע

'הנה אני מתחילה', הרומאן השני של יהודית קציר (אחרי 'למאטיס יש את השמש בבטן', 1995), הוא סיפורה של אהבה חריגה ודרמטית, על רקע המציאות הישראלית בסוף שנות השבעים, עם אירועיה הגדולים והקטנים. ריבי שנהר, שהיא גם גיבורת 'למאטיס...' - סופרת נשואה ואם, עכשיו בת 38 - מוצאת מחברות של יומן שלה מגיל 16 - 14. במחברות הללו היא מחליטה שהיא קיטי, הנמענת הבדו

`מאדאם בובארי`, מן הפסגות הנערצות של אמנות הרומאן, מופת של מירקם, מבנה וריאליזם אירוני ``רומנטי`` - תורגם לעברית לאחרונה לפני כשישים שנה. התרגום הישן, של דבורה בארון, היה הישג ספרותי גדול בזמנו, אבל ספק אם היה ביכולתו, כבר אז, לתת את הדקויות הקפדניות של המציאות ברומאן המופלא הזה, ובינתיים גם התיישן. התרגום החדש, העדכני, שמגישה `הספריה

סדרת ספרי ש``י עגנון לבתי ספר 1. בלבב ימים מסעם של ``הנלבבים``, החסידים הראשונים, לארץ - ישראל. סיפור, שמציאות ומעשי נסים מרוקמים בו יחדיו. הערות וביאורים: שמואל גדון. 2. והיה העקוב למישור המעשה הנורא ברבי מנשה חיים הכהן וקריינדיל טשארני אשתו. אחת מיצירותיו הראשונות של עגנון, שכבר בה נתלבט בכל ייחודו. כן נכללו הסיפורים ``הצפרדעים`` ו``מזל

קלאסיקה לגן ולבית הספר. סיפור משל עם מסר של קבלת הזולת וחיי שלום. אי אפשר לגדל ילדים בלי הספר הזה. סיפורה הקלאסי והמשעשע של לאה גולדברג על יחסי שכנות טובים ועל אהבת הבריות ממשיך לשמח דורות של ילדים. בְּעֵמֶק יָפֶה בֵּין כרמים וּשְׂדוֹת. עוֹמֵד מִגְדָּל בֵּן חֲמֵשׁ קוֹמוֹת . וּמִי גָּר בַּמִּגְדָּל? בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָ

אורה, שבנה החייל יוצא למבצע צבאי גדול, בורחת מביתה כדי לא להתענות בציפייה לבשורה הרעה, שאין לה ספק כי תגיע; כסרבנית-בשורה אולי בכלל תוכל למנוע אותה ולהציל את בנה. בדרכה אל הגליל היא כמעט חוטפת את אברם, אהוב נעוריה, ובמשך ימים ולילות היא נודדת אתו על-פני הארץ, ברגל, ועושה את הדבר היחיד שיש ביכולתה לעשות כדי לגונן על בנה ולתת לו כוח: היא

"חיי נישואים" - חריג זנוח בדרך-המלך של הספרות העברית כשנדפס לראשונה ב-1929-30; אחד הספרים המרכזיים של הפרוזה העברית המודרנית כשנדפס בנוסח חדש ב-1986 - מוגש עתה, שוב, לדור קוראים חדש. כשהופיע הספר ב-1986 (ולמעשה, היתה זו כניסתו הראשונה הממשית לספרות העברית), נכתב על העטיפה שהופעתו יהיה בה "כדי לקבוע את מקומו של פוגל כפרוזאיקון שחשיבותו אינה