מותח, אך כמובן, לא כמו הראשון. (מי שלא גמר לקרוא לא לקרוא את החלק הבא...) לא העלתי בדעתי אפילו לרגע אחד שקטניס ופיטה יחזרו למשחקים, הופתעתי. לכן הספר הזה הוא יותר מפתיע ופחות צפוי מהקודם. המשחק הפעם היה די נדוש, לדעתי. פחות הישרדותי, אבל עדיין, מעניין, הרי, זה לא סתם עוד משחק... ~ מאוד שימח אותי לראות שחוץ מפיטה, גייל נכנס לתמונה בצורה רצינית יותר. עכשיו יש שניים והיא אחת ומי יודע מה יקרה? ~ אחרי כל כך הרבה פעמים שקטניס כמעט מתה, הייתי מצפה שזה יקרה בקרוב. כנראה הגורל לא רוצה בכך. לכן, אם יש משהו שהכי פחות מעסיק אותי זה אם היא תמות או לא. כמובן, אם היא הייתה מתה, סביר להניח שלא היה המשך לטרילוגיה אז...

אפתח בזה: לפי דעתי הדמויות ממש לא שטוחות ורדודות. הסבירו לי למה, אל תגידו רק את זה, אני רוצה לדעת מה גרם לכם לחשוב, מה חסר לכם כדי שהדמויות יהיו יותר עמוקות? אשמח להסבר :) ~-~ אני, מאוד נהניתי מהספר. אהבתי אליו הייתה עצומה. בשבילו, הייתי מוכנה לפספס הקניה במתמטיקה, לא להכין דף עבודה ובערבית ולא להקשיב בשיעורי ההיסטוריה. הספר משך אותי אליו, יכולתי להרגיש אותו, להריח אותו. ~-~ אחד הספרים האהובים עלי... ~-~

מותח, אך כמובן, לא כמו הראשון. (מי שלא גמר לקרוא לא לקרוא את החלק הבא...) לא העלתי בדעתי אפילו לרגע אחד שקטניס ופיטה יחזרו למשחקים, הופתעתי. לכן הספר הזה הוא יותר מפתיע ופחות צפוי מהקודם. המשחק הפעם היה די נדוש, לדעתי. פחות הישרדותי, אבל עדיין, מעניין, הרי, זה לא סתם עוד משחק... ~ מאוד שימח אותי לראות שחוץ מפיטה, גייל נכנס לתמונה בצורה רצינית יותר. עכשיו יש שניים והיא אחת ומי יודע מה יקרה? ~ אחרי כל כך הרבה פעמים שקטניס כמעט מתה, הייתי מצפה שזה יקרה בקרוב. כנראה הגורל לא רוצה בכך. לכן, אם יש משהו שהכי פחות מעסיק אותי זה אם היא תמות או לא. כמובן, אם היא הייתה מתה, סביר להניח שלא היה המשך לטרילוגיה אז...

הכל היה ברור, היה ברור לגמרי שקטניס תנצח. השאלה היא מה המחיר של הנצחון. ~-~ הספר הזה שואב. ולא סתם שואב. אני ממש מרגישה את הרחפת מעלי, מעלה אותי אליה. הספר עצמו, די קשה. רק אחרי שקראתי אותו, יכולתי להבין כמה קשה כאשר מאבדים אדם שמכירים. אחרי כל פרק, נתתי לכל הרגשות שלי לצאת החוצה. היו פעמים רבות שבהן התהפכתי על גבי וחייכתי או צחתי. היו כמה פעמים שכעסתי... ~-~ היה אפשר לחוש בפחד של הדמויות. הפחד שאורבים להם עוד מיועדים וטורפים בכל פינה. הפחד שבלחיצה אחת של קברניטי המשחק, אפשר למות. ~-~ את הספר השאלתי מספריית בית הספר והתחלתי לקרוא עוד באותו היום, כשנגמרו הלימודים, כבר הייתי בעמוד 82, קראתי עוד קצת בצהריים והמשכתי בשעות הקטנות של הלילה. בבוקר, במקום לקום לארוחת בוקר, לקחתי את הספר והמשכתי לקרוא את העמודים הספורים שנשארו לי. לא הצלחתי להפסיק לקרוא את הספר, לא הורדתי ממנו את העיניים אפילו לא לרגע אחד. כשהספר נגמר, השתוקקתי לעוד. ~-~ מדהים!

הכל היה ברור, היה ברור לגמרי שקטניס תנצח. השאלה היא מה המחיר של הנצחון. ~-~ הספר הזה שואב. ולא סתם שואב. אני ממש מרגישה את הרחפת מעלי, מעלה אותי אליה. הספר עצמו, די קשה. רק אחרי שקראתי אותו, יכולתי להבין כמה קשה כאשר מאבדים אדם שמכירים. אחרי כל פרק, נתתי לכל הרגשות שלי לצאת החוצה. היו פעמים רבות שבהן התהפכתי על גבי וחייכתי או צחתי. היו כמה פעמים שכעסתי... ~-~ היה אפשר לחוש בפחד של הדמויות. הפחד שאורבים להם עוד מיועדים וטורפים בכל פינה. הפחד שבלחיצה אחת של קברניטי המשחק, אפשר למות. ~-~ את הספר השאלתי מספריית בית הספר והתחלתי לקרוא עוד באותו היום, כשנגמרו הלימודים, כבר הייתי בעמוד 82, קראתי עוד קצת בצהריים והמשכתי בשעות הקטנות של הלילה. בבוקר, במקום לקום לארוחת בוקר, לקחתי את הספר והמשכתי לקרוא את העמודים הספורים שנשארו לי. לא הצלחתי להפסיק לקרוא את הספר, לא הורדתי ממנו את העיניים אפילו לא לרגע אחד. כשהספר נגמר, השתוקקתי לעוד. ~-~ מדהים!

מדהים. אבל לא טוב יותר מהראשון. הספר כתוב בצורה יפה ויש בו קטעים שאכן שאבו אותי פנימה. אבל היו כאלה שגרמו לי לברוח. הביקור בעיר האלפים (אלסמרה) היה ארוך ומוגזם, אין שום טיפת עיניין. גם בין אראגון לאריה - כלום. וגם האימונים שלו היו מטישים. האומנם, בהתחלה היה מעניין אך החזרה על הדבר גרמה לי להתעייף. אני אגיד כזה דבר: גם אם הוא משעמם, חובה להתעמק בו! הוא עוסק בשינוי פנימי וחיצוני. וכמובן, גם במשפחה ובאנשים היקרים ביותר לאראגון. (או שאולי גם הלא הכי חשובים?) בנוסף, הספר קצת צפוי. אז אל תתאכזבו. נסו ליהנות מהפרטים הקטנים. כי הם יפתיעו אתכם בסוף!