ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 4 בספטמבר, 2013
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
אוקספורד... מה הדבר הראשון שעליו אתם חושבים כשאתם שומעים את המילה הזו?
ובכן, אני חושב על שעמום. כן, כן שיעמום. מה ששמעתם. ואם לתאר זאת בפרטנות, אז אומר: שיעורי בית, ספרים ענתיקות מתפוררות, חם מדי בקיץ (והמזגנים כמו תמיד לא עובדים...) או בחורף, גשום מדי (ואז באורח פלא המזגנים מתחילים לעבוד... הידד! הללויה! וויהיי!!!). זה פחות או יותר כל מה שאני חושב כשאני שומע את המילה "אוקספורד".
אבל הספר הזה (שבטח נכתב על ידי סטונדטית לשעבר מאותה אוניברסיטה בדיוק) שינה לי לגמרי את תפישת העולם שלי לגבי המילה המקוללת הזו, סיבב אותה ב-80 מעלות אם תרצו...
ביצירת מופת זו אנו מגלים שאוניברסיטת אוקספורד הוא לא מקום נורא כל כך כפי שחשבנו: אם נסתכל טוב טוב ונהיה עערניים, נוכל אולי להבחין בכמה מכשפות שעסוקות בפיענוח כתבים עתיקים, בערפדים מרצים באוניברסיטה, ואולי אף בשד סורר כלשהו.
כל המראות הללו חיים לנגד עינינו, בזכות מכשפה מוכשרת למדי (שמי יודע אם היא ריתה והשתמשה בכח הקסם שלה לשם מחקריה) ששמה הוא לא אחד מאשר "דיאנה בישופ" נצר לשושלת מכשפים עתיקת יומין (אך דבורה הרקנס היא זו שתיעדה הכל בספר).
הספר בהחלט עוצר נשימה, ואני די מופתע מזה שהוא לא כל כך מפורסם (או אולי אני לא ממש מעודכן?) בכל מקרה מהספר הזה עוד נשמע ממנו הרבה... תזכרו את המילה שאמרתי!
לסיכום, כמו כל אחד מהקוראים שיצאו מהופנטים לאחר עיון בכתב עתיק זה, אשאל מיד:"מתי יוצא ההמשך???"
10 קוראים אהבו את הביקורת
10 הקוראים שאהבו את הביקורת