ברוכים הבאים לעולם הקסום והמכושף שיצרה <mark>דבורה הרקנס</mark>, עולם שבו אין רק בני אדם, אלא גם מכשפות, ערפדים ושדים, וכולם חיים אלה לצד אלה. מישהו אמר "דם אמיתי"? זו גם האסוציאציה הראשונית שהייתה לי, אבל ככל שמתקדמים בקריאת הספר מבינים כמה הסדרה דלה לעומת העושר והעומק שיש בספר הזה. העושר והעומק האלה גם מוכיחים שהספר לא ניסה לרכוב על גל סדרות/ספרי הערפדים של השנים האחרונות. מדובר כאן ביצירה בסדר גודל אחר לגמר

הדבר הכי מרגש שקראתי לאחרונה הוא ליל כל המכשפות של <mark>דבורה הרקנס</mark>.
יש רק בעיה אחת קטנה,- טרם תרגמו את החלקים השני והשלישי לעברית.
מה שבכל זאת מרגיע הוא שהספר הראשון עבה, ולא נגמר בקלות.
מה שפחות מרגיע הוא שהוא בכל זאת נגמר בסוף..
המחברת היא מכשפה גם בחיים האמיתיים.
לא במובן מכשפה רעה, אלא באמת, אשה בעלת כוחות קסם אדירים.
מי שרגיש יקלוט זאת מהאנרגיה של הספר, ומתמונתה בכריכה הפנימית.
פעם סיפר לי

כאחת שנמנעת מספרי פנטזיה על מכשפות וערפדים מצאתי את עצמי נכנסת לעולם קסום, חדש ומענג לא פחות מכל ג׳אנר אחר.
הכתיבה הקולחת והמעניינת של <mark>דבורה הרקנס</mark> שבתה אותי כך שבתום הקריאה רצתי לחפש פרטים נוספים על הספרים הבאים בטרילוגיה.
לצערי הבנתי, מתגובות ברשת בהתחלה ומתשובת ההוצאה לאור בשלב מאוחר יותר, כי אין כוונה לתרגם את ספרי ההמשך...בכלל! די נדהמתי מכך וכמובן שהתאכזבתי קשות.
ככל הנראה נותרנו רק עם

אוקספורד... מה הדבר הראשון שעליו אתם חושבים כשאתם שומעים את המילה הזו?
ובכן, אני חושב על שעמום. כן, כן שיעמום. מה ששמעתם. ואם לתאר זאת בפרטנות, אז אומר: שיעורי בית, ספרים ענתיקות מתפוררות, חם מדי בקיץ (והמזגנים כמו תמיד לא עובדים...) או בחורף, גשום מדי (ואז באורח פלא המזגנים מתחילים לעבוד... הידד! הללויה! וויהיי!!!). זה פחות או יותר כל מה שאני חושב כשאני שומע את המילה "אוקספורד".

אבל הספר הזה

התלהבתי מאד מעצם הרעיון של 'ליל כל המכשפות' של <mark>דבורה הרקנס</mark>. כתבי יד נסתרים, מכשפות, ערפדים, חקר האלכימיה, זה כבר נשמע מרתק - אז איך רעיון כל כך מבטיח הפך לספר כל כך ארוך ומשעמם? הספר מתחיל בנקודה אחת, הנקודה שבה דיאנה מוצאת את כתב היד המכושף וממנו הוא נגרר ונגרר, שום דבר לא משתנה, מלבד העובדה שהיא מתאהבת בערפד בן אלף שנים שכבר ראה הכל אבל למרות הכל מאוהב בה מיד (והוא רכושן, שתלטן, וזכר אלפא דומיננ

ספר מצוין.
670 עמודים מרתקים.
כתבה אותו פרופסור כשרונית מאד - לעניות דעתי.
לא יכולתי להניח אותו בצד.
כתוב בצורה ענינית ומסודרת.
גם אם לא היה נכתב המשך - שווה קריאה.
הסוף הזכיר לי את אחד הספרים של קרלוס קסטנדה...אבל לא כדאי לגלות.
רוצו לקרוא.

״ליל המכשפות״ הוא אחד מספרי הפנטזיה היותר מיוחדים שקראתי. הסיפור מתחיל כשדיאנה בישופ, חוקרת באוניברסיטת אוקספורד, מגלה במקרה כתב־יד מסתורי בספרייה הבודליאנית; ומאותו רגע העולם הנסתר מתחיל להיסגר סביבה. מכשפות, ערפדים ושדים מתעניינים בסוד של הספר, ובמיוחד ערפד מסתורי אחד שנכנס לחייה. זה ספר שמשלב היסטוריה, מדע, קסם ורומנטיקה בצורה ממש סוחפת. מומלץ לכל מי שאוהב פנטזיה עם אווירה אינטלקטואלית ועלילה מ

ספר כיפי להפליא, שונה מאוד בעיניי מז'אנר הערפדים הסטנדרטי. יש פה שילוב של פנטסיה, רומנטיקה, והרבה מעולם היומיום של הדמויות הראשיות, שהן אמנם ערפד ומכשפה, אבל הבעיות והאתגרים שאיתם הם מתמודדים הם בבסיסם כמו של כולנו - עבודה, משפחה וזוגיות. אהבתי מאוד, ורק התאכזבתי מאוד לגלות ששני הספרים הבאים לא תורגמו וככול הנראה גם לא יתורגמו בעתיד - ראו הוזהרתם. כדאי להתחיל הישר מהאנגלית...

דיאנה, גיבורת הסיפור, היא היסטוריונית אמריקאית שעושה מחקר באוקספורד, ויום אחד כשהיא יושבת בספרייה ומעיינת בכתבי יד ישנים (מאוד!) היא מרגישה איזה עקצוץ באצבעות שמזכיר לה כישוף. כי דיאנה היא גם בתם של מכשפים שהחליטה להתכחש לכוחות הכישוף שלה.
מסתבר שבמקביל לבני האדם הרגילים, כמונו, חיים בינינו גם מכפות, ערפדים ושדים שרק נראים כמו אנשים רגילים אבל יש להם כוחות מסויימים ותכונות מאפיינות, והם גם יודעי