עוד ספר קצר ומקסים של הסופר האיטלקי ארי דה לוקה. הפעם מסופר שיפורו של גנן בן חמישים באיטליה, גנן שעבר הרבה בחייו. תוך כדי הסיפור שמתרחש בזמן הווה, מסופר סיפורו בארגנטינה לפני 20 שנה, בתקופת החונטה הצבאית, השלטון הצבאי שרדה בארגנטינה. בכל כך מעט מילים מצליח להעביר הסופר כל כך הרבה רגש. הכתיבה שלו מדברת אליי לא רק לראש. אני מרגיש את המילים בלב, בבטן וממש בכל הגוף. אמנם העלילה כזאת מוזרה, והסדר בספר לא לגמרי מסתדר, אך כתיבתו הפשוטה אך עם זאת כל כך מיוחדת של ארי דה לוקה פשוט השאירה אותי נרגש לאורך כל הקריאה בו. למי שלא מכיר את ארי דה לוקה, אני ממש ממליץ עליו. סופר מיוחד מאוד, עם גישה מעניינת. כל משפט שלו הוא כמו שירה, ואיך שהוא המשפטים מתגבשים להם לספר.

ארוכה הדרך למטה- סיפור מפגשם של ארבעה טיפוסים שונים בתכלית, בערב השנה החדשה, על גג בניין ״הקפיצות״ באחד הרובעים של לונדון. כל אחד מסיבותיו מחליט לסיים את חייו, ומרגע הפגישה משהו משתנה. הספר כתוב בצורה קולחת וחביבה, אשר מזמינה את הקורא לשוב ולפתוח בספר. יש תחושה מסויימת כאילו נכתב הספר ממש בכדי שיעשו ממנו סרט, ולרגעים מרגיש ממש קיטשי. מה שאהבתי בספר, זה את היכולת של הסופר (הבאמת מוכשר לדעתי) לקלוע בתיאור הדמויות, מחשבותיהן והתנהגותן. גם אם לטעמי הוא נוטה לקחת פה דמויות קיצוניות, הוא מפליא להכניס בהן אמיתיות וגורם לקורא להרגיש הזדהות עם כל אחת מן הדמויות. בשורה התחתונה- לא ספר שמשנה חיים, אך בהחלט יכול להעביר את הזמן בחביבות, ולגרום לחשוב קצת על החיים.. *מומלץ לחובבי הרוק׳נ׳רול- אחת הדמויות בספר- רוקר בנשמתו ובהווייתו, אשר לא מצליח להגיע לגדולות אשר שואף אליהן, ומפליא לתאר את עולמו של רוקר מתוסכל.

ארוכה הדרך למטה- סיפור מפגשם של ארבעה טיפוסים שונים בתכלית, בערב השנה החדשה, על גג בניין ״הקפיצות״ באחד הרובעים של לונדון. כל אחד מסיבותיו מחליט לסיים את חייו, ומרגע הפגישה משהו משתנה. הספר כתוב בצורה קולחת וחביבה, אשר מזמינה את הקורא לשוב ולפתוח בספר. יש תחושה מסויימת כאילו נכתב הספר ממש בכדי שיעשו ממנו סרט, ולרגעים מרגיש ממש קיטשי. מה שאהבתי בספר, זה את היכולת של הסופר (הבאמת מוכשר לדעתי) לקלוע בתיאור הדמויות, מחשבותיהן והתנהגותן. גם אם לטעמי הוא נוטה לקחת פה דמויות קיצוניות, הוא מפליא להכניס בהן אמיתיות וגורם לקורא להרגיש הזדהות עם כל אחת מן הדמויות. בשורה התחתונה- לא ספר שמשנה חיים, אך בהחלט יכול להעביר את הזמן בחביבות, ולגרום לחשוב קצת על החיים.. *מומלץ לחובבי הרוק׳נ׳רול- אחת הדמויות בספר- רוקר בנשמתו ובהווייתו, אשר לא מצליח להגיע לגדולות אשר שואף אליהן, ומפליא לתאר את עולמו של רוקר מתוסכל.

קראתי ספר זה לראשונה כאשר הייתי בן 17, לאחרונה, לאחר כ10 שנים, נתקלתי בו שוב. זכרתי שמאוד אהבתי אותו, אך לא הרבה יותר מזה. סיפורו האמיתי והמרגש של ילד שחור שגדל לאמא יהודיה, תוך סיפור במקביל של שניהם. פרק פרק לסירוגין. סיפור אמיתי ונוגע ללב, מרגש וגורם לראש לרוץ ולחשוב. ״לאלוהים אין צבע, אלוהים הוא בצבע המים״. משפט כל כך פשוט וכל כך יפה, מתמצת את הספר המדהים הזה. פשוט תענוג צרוף. ממליץ בכל ליבי לקרוא אותו. האמת היא שאני לא נוהג לבכות מספרים, לצערי. ובסוף ספר זה, פשוט לא יכלתי להפסיק לבכות, ולא מעצב. אלא מהתרגשות. כל כך הרבה רגש ואמת קיימים בין המילים, שזה פשוט נוגע בלב. לסיכומו של דבר, באמת אחד הספרים המיוחדים והיפים שיצא לי לקרוא.

קראתי ספר זה לראשונה כאשר הייתי בן 17, לאחרונה, לאחר כ10 שנים, נתקלתי בו שוב. זכרתי שמאוד אהבתי אותו, אך לא הרבה יותר מזה. סיפורו האמיתי והמרגש של ילד שחור שגדל לאמא יהודיה, תוך סיפור במקביל של שניהם. פרק פרק לסירוגין. סיפור אמיתי ונוגע ללב, מרגש וגורם לראש לרוץ ולחשוב. ״לאלוהים אין צבע, אלוהים הוא בצבע המים״. משפט כל כך פשוט וכל כך יפה, מתמצת את הספר המדהים הזה. פשוט תענוג צרוף. ממליץ בכל ליבי לקרוא אותו. האמת היא שאני לא נוהג לבכות מספרים, לצערי. ובסוף ספר זה, פשוט לא יכלתי להפסיק לבכות, ולא מעצב. אלא מהתרגשות. כל כך הרבה רגש ואמת קיימים בין המילים, שזה פשוט נוגע בלב. לסיכומו של דבר, באמת אחד הספרים המיוחדים והיפים שיצא לי לקרוא.

קראתי ספר זה לראשונה כאשר הייתי בן 17, לאחרונה, לאחר כ10 שנים, נתקלתי בו שוב. זכרתי שמאוד אהבתי אותו, אך לא הרבה יותר מזה. סיפורו האמיתי והמרגש של ילד שחור שגדל לאמא יהודיה, תוך סיפור במקביל של שניהם. פרק פרק לסירוגין. סיפור אמיתי ונוגע ללב, מרגש וגורם לראש לרוץ ולחשוב. ״לאלוהים אין צבע, אלוהים הוא בצבע המים״. משפט כל כך פשוט וכל כך יפה, מתמצת את הספר המדהים הזה. פשוט תענוג צרוף. ממליץ בכל ליבי לקרוא אותו. האמת היא שאני לא נוהג לבכות מספרים, לצערי. ובסוף ספר זה, פשוט לא יכלתי להפסיק לבכות, ולא מעצב. אלא מהתרגשות. כל כך הרבה רגש ואמת קיימים בין המילים, שזה פשוט נוגע בלב. לסיכומו של דבר, באמת אחד הספרים המיוחדים והיפים שיצא לי לקרוא.