ביקורת ספרותית על המהמר - ספריה לעם #499 מאת פיודור דוסטויבסקי
ספר טוב

---

לפני כמה שנים היה לי חבר טוב שעבד בקזינו והוא נהג לספר לי הרבה סיפורים מעניינים על העבודה שלו, אז בעקבות זאת הרגשתי קרובה לסיפור בדרך רחוקה כלשהי.
דוסטויבסקי היה מהמר, אז זה חיזק את העניין שלי בסיפור בתור חובבת אוטוביוגרפיות. אבל כך גם הכתיבה המבריקה של דוסטויבסקי. אפילו עבודות קטנות כמו המהמר נשארות חקוקות.
אבל "המהמר" מדבר על הרבה יותר מהימורים. ההימור על כסף הופך למטאפורה של הימורים על החיים. על החיפוש של כל אחד ואחת מאיתנו אחר ההחלטה הנכונה. לאן כל החלטה תוביל והאם תהיה לנו הזדמנות שניה להחזיר את מה שהפסדנו מהטעות שעשינו.

הרומן בנוי בצורה של יומן שאותו כותב בתמצות איש צעיר בשם אלכסיי איוואנוביץ', שלו יש משיכה הרסנית לפולינה היפה והמניפולטיבית, פאם-פטאל שמפגינה את אהבתו אליה על-ידי משחקים בו ובליבו. בכך, גורמת לו לעשות דברים למען הבידור האישי שלה בלי התחשבות בו או בתוצאות המעשים עבורו.

אלכסיי, במסירותו לשולחן הרולטה, מאמין בסיכויים. כתוצאה מכך הוא מאבד הכל: את אהבתו, בריאותו, כבודו ומעמדו. ועדיין הוא חי בכל יום ויום עם התחושה שזוהי אינה ההזדמנות האחרונה ושיש עוד סיכוי לתקן את טעויותיו, למלא את החוסר שגרמה הטעות של אתמול ולנסות שוב.

זה גורם לך לחשוב, מה החשיבות של כל החלטה בחיים שלנו ולאן היא מובילה. אפילו הטעות הכי קטנה... כמו לבחור באדום במקום בשחור.

» ביקורות נוספות של מוריה בצלאל
» ביקורות נוספות על המהמר - ספריה לעם #499