“קמילה לקברג יפהפיה, סופרת מצליחה ובינונית. נשמע כמו אוקסימורון? לא ממש. רוב הסופרים שמוכרים 22 מיליארד עותקים ומתורגמים לחמש מיליון שפות הם בינוניים. אבל אני אוהבת ספרי מתח עד כדי כך, שאני מסוגלת לוותר על איכות בשביל כמה מיליגרם של אדרנלין. מכורה, כידוע. הגיבורות של הסופרים הבינוניים הן תרכובת מוזרה של אשה יפהפייה, שכל חד (עד כמה ששכלו של הסופר או הסופרת חד), בכל מקרה הן תמיד מתוארות כחכמו”

“# ג'ק לונדון נהג לקנות רעיונות לסיפוריו מסינקלר לואיס. כל רעיון עלה לו 7.5 דולר, ואם לשפוט לפי מה שקראתי ממנו, הסיפורים שנכתבו לפי הרעיונות הקנויים היו כנראה מוצלחים ואיפשרו לו להתפרנס מהם היטב. איך הרגיש לואיס, כשקרא את הספרים המוצלחים שלא הוא כתב? מן הסתם לעס את עצמו ובלע את מררתו. זה, לכאורה (לא באמת), נושא הספר הזה. מאוסים בעיני אלה המנצלים כישרון של מישהו אחר כדי להשיג רווחים לעצמם. אם כי רק”

“הספר הזה מכיל 7 סיפורים קצרים של מורקמי ומטבע הדברים צריך לפרט לגבי אותם סיפורים. אז ככה. בעצם, אין מצב שאפרט בנוגע לכל סיפור. חובבי מורקמי המושבעים ממילא קוראים כל ספר שכתב ויכתוב, כולל את רשימת המכולת שלו. גם את הספר הזה יקראו ולכן אפשר לתאר באופן כללי ולא לתת סקירה של כל סיפור. מורקמי מתאר גברים במצבים שונים בהם הם באים באינטראקציה עם נשים ומה זה עושה להם, מזקפה ועד התאבדות, מעונג עד חידלון.”

“# היתרון שהיה לספר הזה הוא, שבגלל כמה ביקורות עליו שקראתי, ציפיתי לספר גרוע ומרוח, וההפתעה שלי היתה כולה לטובתו. הוא כתוב היטב (אם כי התרגום יכול היה להשתדל יותר), קל לעקוב אחר התפתחות העניינים למרות שהוא מדלג בין זמנים, ההסברים שהקורא מקבל להתנהגות הדמויות מתקבלים על הדעת, ולמרות מופרכות מובנית אפשר לקרוא אותו ואפילו להינות. זו לא ספרות גדולה אבל זה ניסיון להחיל את נקודת ההשקפה הייחודית של אוונס”

“קמילה לקברג יפהפיה, סופרת מצליחה ובינונית. נשמע כמו אוקסימורון? לא ממש. רוב הסופרים שמוכרים 22 מיליארד עותקים ומתורגמים לחמש מיליון שפות הם בינוניים. אבל אני אוהבת ספרי מתח עד כדי כך, שאני מסוגלת לוותר על איכות בשביל כמה מיליגרם של אדרנלין. מכורה, כידוע. הגיבורות של הסופרים הבינוניים הן תרכובת מוזרה של אשה יפהפייה, שכל חד (עד כמה ששכלו של הסופר או הסופרת חד), בכל מקרה הן תמיד מתוארות כחכמו”

“# ג'ק לונדון נהג לקנות רעיונות לסיפוריו מסינקלר לואיס. כל רעיון עלה לו 7.5 דולר, ואם לשפוט לפי מה שקראתי ממנו, הסיפורים שנכתבו לפי הרעיונות הקנויים היו כנראה מוצלחים ואיפשרו לו להתפרנס מהם היטב. איך הרגיש לואיס, כשקרא את הספרים המוצלחים שלא הוא כתב? מן הסתם לעס את עצמו ובלע את מררתו. זה, לכאורה (לא באמת), נושא הספר הזה. מאוסים בעיני אלה המנצלים כישרון של מישהו אחר כדי להשיג רווחים לעצמם. אם כי רק”

“הספר הזה מכיל 7 סיפורים קצרים של מורקמי ומטבע הדברים צריך לפרט לגבי אותם סיפורים. אז ככה. בעצם, אין מצב שאפרט בנוגע לכל סיפור. חובבי מורקמי המושבעים ממילא קוראים כל ספר שכתב ויכתוב, כולל את רשימת המכולת שלו. גם את הספר הזה יקראו ולכן אפשר לתאר באופן כללי ולא לתת סקירה של כל סיפור. מורקמי מתאר גברים במצבים שונים בהם הם באים באינטראקציה עם נשים ומה זה עושה להם, מזקפה ועד התאבדות, מעונג עד חידלון.”

“# היתרון שהיה לספר הזה הוא, שבגלל כמה ביקורות עליו שקראתי, ציפיתי לספר גרוע ומרוח, וההפתעה שלי היתה כולה לטובתו. הוא כתוב היטב (אם כי התרגום יכול היה להשתדל יותר), קל לעקוב אחר התפתחות העניינים למרות שהוא מדלג בין זמנים, ההסברים שהקורא מקבל להתנהגות הדמויות מתקבלים על הדעת, ולמרות מופרכות מובנית אפשר לקרוא אותו ואפילו להינות. זו לא ספרות גדולה אבל זה ניסיון להחיל את נקודת ההשקפה הייחודית של אוונס”