“כן, כן, חברים: לורן בינה מכה בשלישית. לפחות אצלי. אמנם קצת יומרני לכתוב סקירה חיובית פלוס על ספר שרוב כותבי האתר הוותיקים (והטובים!) ככולם עשו ממנו שקשוקה צרפתית (שכחתי איך קוראים לתבשיל הזה, שנייה אני מצלצל לאמא), בעיקר כי אני לא רואה את עצמי כבעל השכלה רחבה יותר משלהם (חלילה) ו/או עם מנעד השוואתי רחב יותר מפלוני-אלמוני בבואי להתייחס לספר הנ"ל, אני רק מגיע עם שני סעיפי גילוי נאות: 1. את בינה א”

“אגוטה קריסטוף ידועה לי מטרילוגיית המחברת הגדולה הפנומנלית. מי שלא קרא, לא יודע מה הוא מפסיד. רק שהפעם מדובר בזיכרונותיה של קריסטוף עצמה, בספרון המכיל בצמצום המתאים מהניפוח המלאכותי של תשע נשמות אולי חמישים עמודים. מי שקרא את המחברת הגדולה, ומי שלא אנחנו ברוגז, יודע שמדובר בספרון עלום מקום, עלום זמן ועלום כל פרטים מזהים אחרים, אבל ברור שברקע מלחמה. כנראה שקורות חייה של קריסטוף חלחלו בכוונה ואולי ש”

“# סיביל ברג לא אוהבת בני אדם. יש לה סיבות רבות לכך – מעל 400 עמודים בספר הזה מפרטים באופן ענייני, מנומק ומודגם, את סיבות אי אהדתה למין האנושי. גם הגיבור/ה שלה, טוטו, לא זוכה לאהדה מצידה. היא פורשת את חייו האומללים מרגע היוולדו (פה היתה נחוצה שפה נטולת מיגדר) כיצור עם פגם מהותי – לא זכר ולא נקבה. פגם מהותי עוד יותר הוא, העדר כמעט מוחלט של תוקפנות מכל סוג. פגם נוסף – לא מהותי כשני קודמיו - הוא תמימ”

“# הנרי ג'יימס נולד בשנת 1840. אני מציינת את העובדה הזאת, כי הסיפור הזה עוסק בתובנות של בן 50. כשהנרי ג'יימס היה בן 50 – בשנת 1890 – בן 50 נתפס כמי שצריך לשתות תה ליד האח המבוערת, להעלות סיפורים על צעירותו השובבה ולהתייחס לצעירים בסלחנות חביבה. אז הנרי ג'יימס כתב סוג של יומן על בן 50 אחד, שמנסה לחזור אחורה בזמן, להתבונן בעברו ולאשש את התנהגותו בעבר על ידי חזרה עליה בהווה. הספר הזה עוסק בקנאה וב”

“כן, כן, חברים: לורן בינה מכה בשלישית. לפחות אצלי. אמנם קצת יומרני לכתוב סקירה חיובית פלוס על ספר שרוב כותבי האתר הוותיקים (והטובים!) ככולם עשו ממנו שקשוקה צרפתית (שכחתי איך קוראים לתבשיל הזה, שנייה אני מצלצל לאמא), בעיקר כי אני לא רואה את עצמי כבעל השכלה רחבה יותר משלהם (חלילה) ו/או עם מנעד השוואתי רחב יותר מפלוני-אלמוני בבואי להתייחס לספר הנ"ל, אני רק מגיע עם שני סעיפי גילוי נאות: 1. את בינה א”

“אגוטה קריסטוף ידועה לי מטרילוגיית המחברת הגדולה הפנומנלית. מי שלא קרא, לא יודע מה הוא מפסיד. רק שהפעם מדובר בזיכרונותיה של קריסטוף עצמה, בספרון המכיל בצמצום המתאים מהניפוח המלאכותי של תשע נשמות אולי חמישים עמודים. מי שקרא את המחברת הגדולה, ומי שלא אנחנו ברוגז, יודע שמדובר בספרון עלום מקום, עלום זמן ועלום כל פרטים מזהים אחרים, אבל ברור שברקע מלחמה. כנראה שקורות חייה של קריסטוף חלחלו בכוונה ואולי ש”

“# סיביל ברג לא אוהבת בני אדם. יש לה סיבות רבות לכך – מעל 400 עמודים בספר הזה מפרטים באופן ענייני, מנומק ומודגם, את סיבות אי אהדתה למין האנושי. גם הגיבור/ה שלה, טוטו, לא זוכה לאהדה מצידה. היא פורשת את חייו האומללים מרגע היוולדו (פה היתה נחוצה שפה נטולת מיגדר) כיצור עם פגם מהותי – לא זכר ולא נקבה. פגם מהותי עוד יותר הוא, העדר כמעט מוחלט של תוקפנות מכל סוג. פגם נוסף – לא מהותי כשני קודמיו - הוא תמימ”

“# הנרי ג'יימס נולד בשנת 1840. אני מציינת את העובדה הזאת, כי הסיפור הזה עוסק בתובנות של בן 50. כשהנרי ג'יימס היה בן 50 – בשנת 1890 – בן 50 נתפס כמי שצריך לשתות תה ליד האח המבוערת, להעלות סיפורים על צעירותו השובבה ולהתייחס לצעירים בסלחנות חביבה. אז הנרי ג'יימס כתב סוג של יומן על בן 50 אחד, שמנסה לחזור אחורה בזמן, להתבונן בעברו ולאשש את התנהגותו בעבר על ידי חזרה עליה בהווה. הספר הזה עוסק בקנאה וב”