“אם הייתי כותב את הביקורת הזו אחרי מאה העמודים של הספר הייתי כותב רק על הגזע האנושי והתהומות המוסריות אליו התדרדר. זה פשוט ספר נורא שמדווח, די במדויק על ברלין שאחרי המלחמה. עיר שארבעה צבאות שולטים בה ובצורה נכלולית ומגעילה, עיר שבה האנשים שנשארו בחיים שוחים במיץ של הזבל האנושי. גונבים, רוצחים וצבא הכיבוש הסובייטי אונס כל נקבה שמוגדרת ככזו, ללא הבדל גיל. דוחה ומגעיל. ילדים מתגבשים לכנופיות אלימות. א”

“ספר לא רע. עלילה מותחת, אם כי דמיונית למדי (אבל היא מצהירה על כך!!) בין העלילה הכאילו היסטורית לבין הפרשייה המשטרתית הבריטית יש הבדלי רמה. הסיפור של יום השוויון והקרבת הקורבנות בסטונהנג' יש בו עניין מה למרות מופרכותו, הדמויות המשטרתיות הבריטיות מאופיינות טוב לטעמי ומתכתבות עם דרמות משטרתיות בריטיות -אם כי הגיבורה הראשית היא יותר מדי "מוכשרת". בסה"כ ספר קריא ונחמד.”

“איזה ספר מדהים. ושוב, התקציר המרושע הוא זה שגרם לפחות קוראים לקרוא את הספר. יום אחד אני אמצע את כל האנשים שכותבים תקצירים גרועים לספרים מעולים, ואגרום להם להתחרט על זה. בינתיים, נסתפק באזהרה הזאת-אל תשפטו ספר לפי התקציר- בבקשה לא. *** איך פגשתי בספר? -"הי אנג'ל." קולה נשמע באוזני, הבטתי לעברה והסטתי את ראשי מהספר שהייתי תקועה בו, סוף סוף הגיע מישהו לדבר איתו, זאת כיתה ז', בבוקר, די מוק”

“נתחיל בבסיס הספרותי: הספר הזה טוב, אבל הוא לא משהו שלא היה קודם, ולא נכללת בו בשורה מרחיקת לכת בכתיבה או בסגנון. הוא קריא, הוא מהנה לפרקים, הוא גם מעניין לעתים. הבשורה בספר הזה הוא העובדה שהוא מתייחס לנושא שכמעט אף פעם לא מדברים עליו: השתלות איברים. אני בתור מישהי שקרובה לנושא ממש נדהמתי לגלות עד כמה מרחיקים הפרטים הקטנים לכת כחלק מהעלילה: התרופות שלוקחים המושתלים אחרי ההשתלה, תופעות הלוואי המס”

“אם הייתי כותב את הביקורת הזו אחרי מאה העמודים של הספר הייתי כותב רק על הגזע האנושי והתהומות המוסריות אליו התדרדר. זה פשוט ספר נורא שמדווח, די במדויק על ברלין שאחרי המלחמה. עיר שארבעה צבאות שולטים בה ובצורה נכלולית ומגעילה, עיר שבה האנשים שנשארו בחיים שוחים במיץ של הזבל האנושי. גונבים, רוצחים וצבא הכיבוש הסובייטי אונס כל נקבה שמוגדרת ככזו, ללא הבדל גיל. דוחה ומגעיל. ילדים מתגבשים לכנופיות אלימות. א”

“ספר לא רע. עלילה מותחת, אם כי דמיונית למדי (אבל היא מצהירה על כך!!) בין העלילה הכאילו היסטורית לבין הפרשייה המשטרתית הבריטית יש הבדלי רמה. הסיפור של יום השוויון והקרבת הקורבנות בסטונהנג' יש בו עניין מה למרות מופרכותו, הדמויות המשטרתיות הבריטיות מאופיינות טוב לטעמי ומתכתבות עם דרמות משטרתיות בריטיות -אם כי הגיבורה הראשית היא יותר מדי "מוכשרת". בסה"כ ספר קריא ונחמד.”

“איזה ספר מדהים. ושוב, התקציר המרושע הוא זה שגרם לפחות קוראים לקרוא את הספר. יום אחד אני אמצע את כל האנשים שכותבים תקצירים גרועים לספרים מעולים, ואגרום להם להתחרט על זה. בינתיים, נסתפק באזהרה הזאת-אל תשפטו ספר לפי התקציר- בבקשה לא. *** איך פגשתי בספר? -"הי אנג'ל." קולה נשמע באוזני, הבטתי לעברה והסטתי את ראשי מהספר שהייתי תקועה בו, סוף סוף הגיע מישהו לדבר איתו, זאת כיתה ז', בבוקר, די מוק”

“נתחיל בבסיס הספרותי: הספר הזה טוב, אבל הוא לא משהו שלא היה קודם, ולא נכללת בו בשורה מרחיקת לכת בכתיבה או בסגנון. הוא קריא, הוא מהנה לפרקים, הוא גם מעניין לעתים. הבשורה בספר הזה הוא העובדה שהוא מתייחס לנושא שכמעט אף פעם לא מדברים עליו: השתלות איברים. אני בתור מישהי שקרובה לנושא ממש נדהמתי לגלות עד כמה מרחיקים הפרטים הקטנים לכת כחלק מהעלילה: התרופות שלוקחים המושתלים אחרי ההשתלה, תופעות הלוואי המס”