רוצה לקרוא, ספרים שצריך לקרוא, מאד רוצה לקרוא, ספרות מתח פרוזה ואחרת, ספרייה לעם, הגיעו מים עד נטש, ספרות מתורגמת , מעןלים, ספרים שקוראים, 2019 פואנטה℗, פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים, ספרות מופת (למכירה), עם עובד ספריה לעם ספרית ילקוט (למכירה) *4* ארבעה ספרים ב-50 שקלים, ספרות מתורגמת, עם עובד, ה.ס. 2425 2210- 5697, תמיד זמין 40, הגיל השלישי (שלב ההזדקנות), רוצה לקרוא, Wish List, מה קראתי, ספרים שאני רוצה לקרוא, רשימה, נשמעים מעניינים, רשימת קריאה, בלאדי מרי, פרוזה ושירה, אמריקה הלטינית (סאראמאגו ועוד ...), קלאסי, ספרים שמכרתי, מתכננת לקרוא, wonted רשימת המבוקשים, 2020, ספרים, כרמל, רשימה, ספרי מופת, ספרים שאני רוצה לקרוא בקרוב, להשיג בקרוב, ספרות מתורגמת, לקריאה, קְרִיאַת יַם סוּף, פרוזה, -, להשאיל- הדחופים ביותר, לפעם הבאה, תומחר , = ספרים שעניינו אותי ואין לי אותם =, הספרייה הדיגיטלית, איטליה - סיציליה, קראתי, Bucket list, קראתי 4 כוכבים, ק ר א ת י, 2023, 2019, ספריה ציבורית דיגיטלית, יום יבוא2, Hard to Get, עוד ...

1.

תודעתו של זנו מאת אִיטַלוֹ סבֶבוֹ ``תודעתו של זנו`` הוא סיפורו של ``אנטי גיבור`` טיפוסי של המאה העשרים. זנו קוזיני, הרודף לשווא אחרי שלוות נפש. הספר כתוב בלשונו המיוחדת של סבבו, שהיא מרושלת משהו ולעתים מסורבלת המשקפת נאמנה את עמידתו של המחבר בשולי העולם הספרותי ``הרשמי`` ואת סלידתו מכל אסתטיזם סגנוני. בלשון זו מעלה זנו את זכרונותיו. בעקבות טיפול פסיכואנליטי שהחל בו ושלעולם לא יסיימו. זנו הוא אדם שאיננו מסוגל לחיות ``כמו כולם``, אדם הבוחן ומנתח את החיים במקום לחיות אותם. הוא מסתתר מאחורי מסך כבד של העמדת פנים ומעשי ליצנות ומערער על כל הערכים המקובלים בכוחה של אירוניה הרסנית, שהיא צדה האחר, הקליל-לכאורה, של תחושת הטרגיות הטבועה בעצם הקיום האנושי. איטאלו סבבו (1928-1861), הסופר היהודי-איטלקי מטרייסטה, שהיה אלמוני כמעט עד סוף ימיו, זכה להכרה ספרותית הודות לידיו ג`יימס ג`ויס והמשורר אוגניו מונטאלה, כאשר פרסם, בשנת 1923, את הרומן השלישי שלו - ``תודעתו של זנו``. מאז יצאו לו מוניטין של יוצר גדול ומקורי, והיום הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בסיפורת האיטלקית המודרנית....

2.

גבר מזדקן - ספריה לעם #137 מאת אִיטַלוֹ סבֶבוֹ זהו סיפורו של אחד מגדולי הספרות האיטלקית החדשה על מעין דאנטה של עיירה ועל אהובתו המופקרת, שהוא מבקש להעלותה לתפקיד ביאטריצ'ה, בעט אמן, שיש בו צירוף של רכות, הומור וריאליזם, מתאר איטאלו סבבו את הוויתו של איש קטן ורפה-רוח שחייו נקלעים בין סערת יצרים ואהבה נואשת לבין פכחון אכזרי. ...

3.

זקנה מאת איטלו סבֶבוֹ ִקנה הוא רומן על גבר במיטב שנותיו המתאהב נואשות בנערה יפה, קלת-דעת וצינית. הגיבור, הסופר הכושל אמיליו ברנטאני, איש זקן ברוחו על אף גילו הצעיר יחסית (ומכאן שמו של הספר, המתעתע משהו), אינו עומד בקסמיה של אנג'יולינה, "פאם פטאל" בורה והמונית, אך לא פחות מסוכנת מרעותיה האציליות ביותר, ואילו אחותו עמליה מתאהבת בפסל סטפאנו באלי, ידידו של אמיליו, רודף-שמלות שרמנטי אך נהנתן ואנוכי. הרומן, יצירתו המגובשת ביותר של סבבו, מתאר בלשון יבשה ועניינית – ויחד עם זאת מהולה באירוניה דקה – את כישלונן של שתי אהבות בלתי-אפשריות אלו. בלי סטיות לכאן ולכאן, בזרימה קצבית ומדודה של אירועים המשתלשלים זה מזה בהיגיון אכזרי, מוביל הסופר את שני האחים לתבוסתם. עמליה מתה אחרי שאיבדה את שפיותה, ואילו אמיליו נאלץ לבסוף לעזוב את אהובתו הכזבנית, ולהסתגר לצמיתות בתוך עולם של הונאה עצמית וחוסר מעש. הספר, הנע  בין נימות טרגיות לתיאור גרוטסקי ולהומור, והמציג תמונה בלתי-נשכחת של טרייסטה בשלהי המאה התשע-עשרה, הוא בין היצירות החשובות והמרתקות של הסיפורת האיטלקית המודרנית.   איטאלו סבבו (שם-עט של אטורה שמיץ) נולד בטרייסטה ב-1861 ומת ב-1928. פרסם בחייו שלושה רומנים: "חיים" (1892), "זקנה" (1898) ו"תודעתו של זֶנו" (1923; י"ל בעברית בהוצאת כרמל, 1988), ורק בסוף ימיו זכה להכרה בינלאומית כאחד מגדולי המספרים האיטלקים המודרנים, בעזרת ידידו ג'יימס ג'ויס, שהיה בין קוראיו ומעריציו הראשונים....

4.

תודעתו של זנו - מהדורה חדשה - מפרשים # מאת אִיטַלוֹ סבֶבוֹ "תודעתו של זנו" נחשב ליצירה ספרותית מכוננת של המודרניזם במיטב המסורת של ג'ויס וקפקא. זהו רומן מקסים ושנון, אשר מוביל את הקורא בנבכי מוחו של איש עסקים נוירוטי הכותב את קורות חייו - לבקשת הפסיכיאטר המטפל בו. במהלך טיפול שהחל בו ושלעולם לא יסיימו, מעלה זֶנו את זיכרונותיו מחייו במרדף שווא אחר שלוות נפש. זֶנו הוא אדם הבוחן ומנתח את החיים במקום לחיות אותם. הוא מסתתר מאחורי מסך כבד של העמדת פנים ומעשי ליצנות ומערער על כל הערכים המקובלים באירוניה הרסנית, שהיא צִדהּ האחר, הקליל לכאורה, של תחושת הטרגיות הטבוּעה בעצם הקיום האנושי. איטאלוֹ סְבֶבוֹ (1928-1861), הסופר היהודי-איטלקי מטרייסטֶה, היה אלמוני כמעט עד סוף ימיו. הוא זכה להכרה ספרותית הודות לידידו ג'יימס ג'ויס כאשר פרסם, בשנת 1923, את הרומן השלישי שלו – "תודעתו של זֶנו". מאז יצאו לו מוניטין של יוצר גדול ומקורי, והיום הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בסיפורת האיטלקית המודרנית. מאז גילויו המקרי כמעט, היה "תודעתו של זנו" לספר קלאסי, אחד מנכסי צאן ברזל של הספרות האיטלקית. הספר ראה אור לראשונה בעברית בשנת 1988, וזוכה כעת למהדורה מחודשת במסגרת סדרת "מפרשים"....

5.

מסע סנטימנטלי קצר מאת איטלו סבֶבוֹ הנובלה מסע סנטימנטלי קצר היא ממיטב יצירותיו של איטלו סבבו, שחיבר אותה אחרי פרסום הרומן האחרון שלו "תודעתו של זנו" (1923) אך לא זכה להוציאה לאור בחייו. זו נובלה בלתי-גמורה ועם זאת מושלמת מבחינת התפתחותה העלילתית ויצוג עולם הדמיונות, הרגשות והרעיונות האופייני לסופר הגדול מטרייסטה. היא מוגללת את סיפור הנסיעה ברכבת של ג´קומו אגיוס, זקן נבון ואירוני, חולמני ומעשי כאחד. הנסיעה היא אכן קצרה (רק כחצי יום והלילה של אחריו), אך בשעות אלו יוצא אגיוס להרבה מסעות פנימיים, בחינת מסע-בתוך-מסע, עד שנסיעתו מתפרשת גם כמטפורה של החיים עצמם, מנקודת ההתחלה המלאה ציפיות בתחנת מילנו ועד לאכזבה ולתסכול המר בכניסה לתחנת טרייסטה. בנובלה מבריקה זו גלומות כל סגולותיו הספרותיות הייחודיות של סבבו בשנותיו האחרונות: ההומור, הסגנון הישיר המעורטל מקישוטיות, המבט המפוקח, המשועשע והסלחני אל האדם וחולשותיו. איטאלו סבבו (שם-עט של אטורה שמיץ) נולד בטרייסטה ב-1861 ומת ב-1928. פרסם בחייו שלושה רומנים: "חיים" (1892), "זקנה" (1898; י"ל בעברית בהוצאת כרמל, 2006) ו"תודעתו של זנו" (1923; י"ל בעברית בהוצאת כרמל, 1988), ורק בסוף ימיו זכה להכרה בינלאומית כאחד מגדולי המספרים האיטלקים המודרנים, בעזרת ידידו ג´ימס ג´ויס, שהיה בן קוראיו ומעריציו הראשונים....

6.

הסיפור של הזקן הטוב והנערה היפה מאת איטלו סבבו הנה הוא! הסתכלו עליו, הולך ברחוב, עומד לעלות על החשמלית בעירו טריאסטה. לבוש היטב, עיניו מספרות על תהיות פנימיות. על מי מדובר? "הזקן הטוב", אדם מבוגר ומכובד, בעל אמצעים, שאוטוטו יפגוש את מושא תשוקתו. את הרכבת שלו מדהירה קדימה נערה יפה ושופעת חיים. הוא מתאהב בה, ואף ינסה לפתות אותה. יהיו מפגשים, ארוחות, ומגע – אם נרצה, זהו מפגש נדיר בין זִקנה לנעורים. לפנינו גם מפגש בין העייפות הקיומית של התרבות האירופית-הבורגנית לבין היפוכה הגמור. הזקן נתקף אובססיה. התנהגותו גחמנית. הוא שרוי בסערה פנימית, ועמדתו המוסרית נקבעת לפי תנודת הדחפים שלו: אהבה, קנאה, חרטות, מתח וחוסר יציבות. הזקן חוקר את מצבו הנפשי, הולך ותועה במבוך של השערות מעיקות. וכך, כדי לתקשר עם פנימיותו, נתפס הזקן לרעיון: להשאיר ירושה אינטלקטואלית בדמות חיבור, שמטרתו תהיה להוכיח ״כמה חיונית בריאותם של הזקנים לטובת האנושות״. "הזקן הטוב והנערה היפה" הוא משל אירוני, פלאי ומעודן, המעובד באיטיות ומגיע לכלל שלמות. זוהי היצירה הקצרה המרכזית ביותר של איטלו סבבו. היא נכתבה בשנת 1930 כעבור הפסקה יצירתית של עשרים וחמש שנה, וזהו תרגומה הראשון לעברית....

7.

רצח ברחוב בלפוג'ו - השבט - ריזרב #4 מאת איטלו סבבו איש לא יכול היה לחזות כי ביום רגיל, לאור פנסי הרחוב, בעיר נמל יפה ואביבית, בעקבות הבזק רגעי של מחשבה, יתבצע רצח בדם קר: אדם יהרוג את מכרו החף מכל פשע. מרגע המעשה, מתחיל מרדף מותח וקצבי מהסוג הנורא ביותר; מרדף בלהות אחר הרוצח - ספק מצד הרשויות, ספק מצד תושבי העיר, ספק בנפשו הרדופה שלו. איטלו סבבו, הסופר הטריאסטיני הגדול בכל הזמנים, היה הראשון לשלב את הגותו של פרויד בעלילותיו הבדיוניות. ניתן להניח כי הממד הפסיכולוגי התווסף ליצירתו הספרותית של סבבו לאחר שהתוודע לראשונה לתורתו של אבי הפסיכולוגיה בשנת 1908. אלא שהנובלה שלפנינו, שנכתבה שמונה-עשרה שנה קודם לכן, היא הוכחה מובהקת לכך שסבבו ניחן ביכולת לצלול לנבכי התת-מודע ולפענח את הנפש האנושית בכוחות עצמו, בעת שכתב את הסיפור בלב ליבה של איטליה המאוחדת והצעירה....