התרבות שלנו היא תרבות חדשה שצמחה לה בלי שום קשר (כך נראה) לזו שהיתה לפניה. וזו שהיתה לפניה חיה בעיירות קטנות וצפופות, בתחום מושב - כלומר אי אפשר לזוז הרבה, מה שמעצים את הקלסטרופוביה, בעוני רב מאד - למעט כמה "גבירים" (בדרך כלל אחד בכל עיירה) בסביבה שהיא מכוערת ועלובה (מי ישתול פרחים כשאין כסף ללחם?) ועם המון סכסוכים וחיכוכים, שמחייבים מתווך מוסכם להתרתם.

שלום עליכם מצליח להקים לתחייה עולם שנשאר

חיפשתי לקרוא ספר שיגרום לי לצחוק לחייך וכמובן ליהנות, מצאתי את שלום עליכם בתרגום החדש של <mark>בני מר</mark> .

שמונה- עשרה סיפורים שנכתבו בין השנים 1901 -1916 בין מזרח -אירופה -קייב ,לאמריקה -ניו-יורק -קווינס,שלום -עליכם נאלץ לברוח מאירופה לאמריקה מפחד נושיו והמציאות הפוליטית {1905}.
אולם אי-אפשר היה להוציא את "כתריאלבקה" מהווייתו ,נשמתו ומיצירותיו גם כשחי בקווינס של אמריקה .

{אצלנו אומרים :אתה יכו

"...הביוגרפיה האמיתית של חיי משורר היא יצירתו, כשם שהביוגרפיה של הנביא היא נבואתו". (אברהם סוצקבר, מתוך ההרצאה "חיי ושירתי", מונטריאול 1959)

לא מזמן סקרתי את ספרו של אברהם סוצקבר (סוצקעווער) "גטו וילנה", שנכתב ב-1944, ומומלץ לקרוא אותו כדי לקבל רקע לתקופה המשמעותית ביותר בחייו של סוצקבר. מי שנחשב לאחד מגדולי משוררי היידיש וערך בישראל כתב עת ביידיש בשם "די גאָלדענע קייט" ("שרשרת הזהב") במשך כ-45

הספר "קפץ" לי ליד כשכבר הייתי בדרך החוצה מהספרייה.

ספר חדש - שירים לילדים -שמתורגמים מיידיש ?!,-מה זה ??!! מי קורא היום תרגומים מהשפה ועוד שירים לילדים?!!...

להיות ילדה - מאשה שטוקר פאיוק

להיות הורים זה לא נחשב,
כי מה קשה להם עכשיו?
ואיך לא אקנא מאוד
כשהם כבר לא הולכים ללמוד?
הורים צריכים לומר תודה
כי קל להם בעבודה
שהם יודעים כבר בעל פ

בזמן ביקורו הראשון והאחרון של ב"ז בארץ ישראל, היה ניכר שלא המשפחה הקרובה שלו היתה העניין.
את חלק מהמסע הוא כתב במאמרים שהתפרסמו בעיתון (שכבר חלק מכל הסיפור שלו כסופר)-'פארווערטס'. שם הוא פירט וכתב על עצמו ביחס לארץ ישראל, ועל הרשמים שלו מהארץ המאוד מדוברת.
על פניו, מעניין מאוד. יהיה נחמד לקרוא את הרשמים שלו מארץ שאמורה להיות יותר מסתם מקום, עם כל התרבות שבה.
אממה? ההקדמה קצת הכעיסה ואיכזבה או

אי אפשר להגיד על שלום עליכם שהוא לא מוכיח את ההתפעלות וההתלהבות ממנו, ובהחלט יש סיבה למעמד הספרותי שלו ולמורא שנופל כשהשם שלו מוזכר.
אבל אני כן חושב שיהיה מותר לי להגיד שהוא לא כוס התה שלי, למרות שהוא בדיוק כוס התה שלי.

התקופה האווירה וההומור שמלווים כל סיפור שלו, הם בדיוק הדברים שהייתי מחפש, אבל הרגילות הזאת והחוסר בריחות למצבי קיצון למשל או לסיפורים יוצאי דופן (ברוב הספר), הם קצת גורמים לי ל

סבי הלך לעולמו ביום בו ציינתי את יום הולדתי התשיעי. אף פעם לא אשכח את המבט בעיני אבי כשקיבל את הבשורה המרה. מעולם לא הרשה לעצמו להזיל דמעה בנוכחותי, אך פניו חמורי הסבר הסגירו את רגשותיו ונטעו בי תחושת צער והזדהות עמוקה עם כאבו.

את סבא לא הכרתי היטב. הזיכרונות המועטים ממפגשיי עימו מקוטעים ומטושטשים. הוא היה אדם שמיעט בדיבור, מרוחק ומסוגר. מעולם לא חשתי שהפגין חיבה יתרה כלפיי. לרוב העדיף להשתמש