תרגום ראשון לעברית מרשימותיו של יצחק בשביס-זינגר, מגדולי סופרי היידיש וחתן פרס נובל לספרות
לשנת 1978, על חוויותיו מביקור בישראל, מהן הסיק כי "לא ייתכן קיבוץ גלויות בלי סובלנות מרבית".

בסוף שנת 1955 הגיע בשביס-זינגר לראשונה בחייו לישראל. הוא טייל במשך כמה חודשים במדינה הצעירה וכתב על כך לעיתון היידי פָֿארווערטס שבניו יורק. הוא הביט בארץ ישראל וביושביה באהבה ובתוכחה. רשימותיו מלאות בהתלהבות מהנופים התנ"כיים ומהערים המודרניות. בד בבד, הוא לא היסס לתאר את הפערים החברתיים בין שלל המגזרים בארץ ישראל הממשית.

הוא מתאר את תל אביב ("חם בתל אביב – הן פיזית והן רוחנית") ואת נופי הגליל, את הפלסטינים מיפו שתובעים את בתיהם בבתי משפט ישראלים, את האפליה נגד יהודים מזרחים וחרדים ואת המתחים בין יהודים ישראלים ליהודי חוץ-לארץ. בסופו של דבר, מבטו הוא מבט של יהודי, לאו דווקא ציוני אבל בהחלט רומנטי, שמבטא את אהבתו לארץ בלי להתעלם מהאתגרים הגדולים שעומדים למול כל יושביה.

יצחק בשביס-זינגר

יצחק בשביס-זינגר, Isaac Bashevis Singer נולד בראדזימין שבפולין בשנת 1904, למשפחת רבנים נודעת. את דרכו כסופר החל בעברית ואחר-כך עבר לכתוב ביידיש. משנת 1935 ישב בארצות-הברית, השתתף בקביעות בעתונות היהודית והאנגלית, ונחשב כגדול סופרי יידיש בדורו. בשנת 1991 נפטר. ספריו של יצחק בשביס-זינגר רומני... המשך לקרוא

שם הספר
תאוות
מלך השדות
פונדק האימה
הנחלה - רומאן
מדוע בחר נח ביונה