“"לדף יש ערך רק אם בשעה שאתה הופך אותו, הנה מאחוריו החיים פועמים ודוחפים ומערבבים את כל הדפים של הספר" – אומרת המספרת בסוף הסיפור הראשון בטרילוגיה הנהדרת הזו. ואולי זה גם הסוד של שלושת הסיפורים: תנופה מלאת חיים ויופי שמסחררת אותך בסיפורים מלאי דמיון, ואלגוריות מלהיבות שמשאירות מרחב לקורא – להתבלבל ולפרש כרצונו. אפשר בוודאי להרחיב בלי סוף על היצירה המרשימה הזאת. אנסה לסקור בקצרה את הרעיון הכללי,”

“# שני הספרים האחרונים שקראתי הגיעו לרשימת ה"לא שווים ביקורת". האחד בגלל בנליות ממאירה, ספר שלא היה לי משהו לא לעוס להגיד עליו, השני הפיל עלי כזה שיעמום, שלא הצלחתי לקרוא ברצף יותר מחצי שעה. הגיע הזמן לספר אמיתי, כמו שתובע ידידי שכאן. ואיזה ספר יותר אמיתי מ"הלב" של דה אמיצ'יס? סיפור שיצא לאור ב 1904 באיטליה שחוברה-לה-יחדיו לא מזמן. הגיבור, אנריקו בן ה-13, שגר בטורינו שבצפון איטליה, כותב יומן על שנ”

“"הנסיך" הוא ספר שהוקדש על ידי מקיאוולי המחבר עבור לורנצו השני, דוכס אורבינו לבית מדיצ'י, אשר שלט בפירנצה משנת 1513. בתקופה זו איטליה היתה מחולקת למדינות קטנות שביניהן היו מאבקי שליטה. המדינות האלה שואפות להגדיל את כוחן ולהגיע לעמדה של בכורה. הספר נכתב כמקבץ של עצות מועילות לגבי האופן שבו צריך נסיך (קרי שליט) לנהל את המדינה ואת ענייני המדיניות, וזאת בין היתר תוך ניתוח סוגיות היסטוריות מדורו ומדורות”

“לפעמים אני יכול לדמיין את עצמי על תורן גבוה של ספינת מפרשים, כזאת שקיימת בתוך בקבוקי זכוכית בבתים של דודות, אבל מפליג ממש לתוך איילון, בתוך תעלת הניקוז שמתחת למגדלי עזריאלי, מסביבי שלטי חוצות ובנייני זכוכית ופלדה, שירת הימאים מפלחת תחתי את צפירות הרכבים של מחלף לה גארדיה. הספינה הזאת לא עוצרת, אך אני מתאר לעצמי בקצרה את מה שמרקו פולו היה אומר על העיר הזאת, שאולי היא כחלום ואולי היא קיימת רק בליבנו”

“"לדף יש ערך רק אם בשעה שאתה הופך אותו, הנה מאחוריו החיים פועמים ודוחפים ומערבבים את כל הדפים של הספר" – אומרת המספרת בסוף הסיפור הראשון בטרילוגיה הנהדרת הזו. ואולי זה גם הסוד של שלושת הסיפורים: תנופה מלאת חיים ויופי שמסחררת אותך בסיפורים מלאי דמיון, ואלגוריות מלהיבות שמשאירות מרחב לקורא – להתבלבל ולפרש כרצונו. אפשר בוודאי להרחיב בלי סוף על היצירה המרשימה הזאת. אנסה לסקור בקצרה את הרעיון הכללי,”

“# שני הספרים האחרונים שקראתי הגיעו לרשימת ה"לא שווים ביקורת". האחד בגלל בנליות ממאירה, ספר שלא היה לי משהו לא לעוס להגיד עליו, השני הפיל עלי כזה שיעמום, שלא הצלחתי לקרוא ברצף יותר מחצי שעה. הגיע הזמן לספר אמיתי, כמו שתובע ידידי שכאן. ואיזה ספר יותר אמיתי מ"הלב" של דה אמיצ'יס? סיפור שיצא לאור ב 1904 באיטליה שחוברה-לה-יחדיו לא מזמן. הגיבור, אנריקו בן ה-13, שגר בטורינו שבצפון איטליה, כותב יומן על שנ”

“"הנסיך" הוא ספר שהוקדש על ידי מקיאוולי המחבר עבור לורנצו השני, דוכס אורבינו לבית מדיצ'י, אשר שלט בפירנצה משנת 1513. בתקופה זו איטליה היתה מחולקת למדינות קטנות שביניהן היו מאבקי שליטה. המדינות האלה שואפות להגדיל את כוחן ולהגיע לעמדה של בכורה. הספר נכתב כמקבץ של עצות מועילות לגבי האופן שבו צריך נסיך (קרי שליט) לנהל את המדינה ואת ענייני המדיניות, וזאת בין היתר תוך ניתוח סוגיות היסטוריות מדורו ומדורות”

“לפעמים אני יכול לדמיין את עצמי על תורן גבוה של ספינת מפרשים, כזאת שקיימת בתוך בקבוקי זכוכית בבתים של דודות, אבל מפליג ממש לתוך איילון, בתוך תעלת הניקוז שמתחת למגדלי עזריאלי, מסביבי שלטי חוצות ובנייני זכוכית ופלדה, שירת הימאים מפלחת תחתי את צפירות הרכבים של מחלף לה גארדיה. הספינה הזאת לא עוצרת, אך אני מתאר לעצמי בקצרה את מה שמרקו פולו היה אומר על העיר הזאת, שאולי היא כחלום ואולי היא קיימת רק בליבנו”