“# קראתי שהספר הפך לסידרה מוסרטת תקופתית. היה לי בראש משהו כמו "דאונטון אבי", שנכתבה על ידי תסריטאי לא-תקופתי (אם כי אריסטוקרט אמיתי...) ומתאר את "התקופה" באופן שצופים מהמאה ה 21 יוכלו לעכל בלי לסבול מכאבי בטן. התיאור התקופתי החביב כולל בתוכו ערכים שהתגבשו הרבה אחרי זמנו (העסקה הוגנת של משרתים. יחס שיוויוני לנשים.) ובכן – טעות היתה בידי. פורד מדוקס פורד, שלא שמעתי קודם את שמו מעולם, הוא הדבר האמי”

“# יא אללה, כמה הוא מדבר! סיר מלא מלים רותח ומבעבע, מלים שגולשות החוצה מכתימות את הסביבה. המלים הקיימות בשפה - הוא כותב באנגלית שהיא שפה הרבה יותר עשירה מעברית - אינן מספיקות לו. הוא ממציא מלים נוספות, שאינן קיימות בשפה, מנסה לתת באמצעות צלילן משמעות ותוספת למסופר. כל זה מתיש מאד וגרם לי לנטוש את הספר בעמוד 213 מתוך 534 עמודיו. דוגמה? גיבורת הסיפור היא ליסי, בת כמעט 50 שהתאלמנה לפני כשנתיים”

“זהו ספר הרפתקאות מעניין ומיוחד מסוגו. מומלץ מאוד, בייחוד לחובבי סוסים ומערבונים. סיפור האהבה שבמרכז העלילה היה יפה, אך הרשים אותי פחות. כדי לשמור על המתח עבור קוראים עתידיים, לא אתייחס כמעט לעלילה. כבכול פעם ניגשתי אל קריאת הספר "טבולה ראסה", אפילו את החלק האחורי בעטיפה לא הצצתי. זה כמובן השתלם, והעצים את ההפתעה. מכיוון שלא היה לי מידע על המחבר וספר, תהיתי אם יש הסבר לחזרות התכופות על מידע”

“זמן רב לקח לי לקרוא את הספר, כי היה לי קשה למצוא זמן להתפנות אליו בגלל הרבה עיסוקים אחרים. לפחות הצלחתי לסיים אותו. אחרי שקראתי את הספר הראשון שאהבתי, לא יכולתי לוותר על השני. כזכור, זוהי סדרה שכאילו מקבילה ל״הארי פוטר״, כי יש לא מעט קווי דמיון, ואני אוהב את זה. כמובן שזה ספר חובה לאוהבי הארי פוטר שמחפשים ספרים דומים. *בביקורת ייתכנו רמיזות לספוילרים (כלומר אני מדבר קצת מסביב לאירועים, ולא ממש”