ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 19 ביוני, 2023
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
קראתי שהספר הפך לסידרה מוסרטת תקופתית. היה לי בראש משהו כמו "דאונטון אבי", שנכתבה על ידי תסריטאי לא-תקופתי (אם כי אריסטוקרט אמיתי...) ומתאר את "התקופה" באופן שצופים מהמאה ה 21 יוכלו לעכל בלי לסבול מכאבי בטן. התיאור התקופתי החביב כולל בתוכו ערכים שהתגבשו הרבה אחרי זמנו (העסקה הוגנת של משרתים. יחס שיוויוני לנשים.) ובכן – טעות היתה בידי. פורד מדוקס פורד, שלא שמעתי קודם את שמו מעולם, הוא הדבר האמיתי. יליד 1873 שמת ב 1939, סופר, מסאי, משורר. הוא לא כתב רומן היסטורי – הוא מספר על ההווה שלו, פחות או יותר.
לקח לי בערך חצי ספר להתרגל לסיגנון הכתיבה המגושם של כותב מהמעמד הפריבילגי במאה ה – 19, ולהתחיל להתעניין במה שהוא מספר. הסיגנון הזה מקשה מאד על קורא בן זמננו, בהרבה מלים ובמשפטים מפותלים. יש בספר תיאור של ארוחת בוקר משלבי ההכנה ועד, כולל האכילה, הכתובה בערך ב 15 עמודים. [הידעתם שהאנגלים באמת אכלו כליות לארוחת בוקר? תמיד חשבתי שזה סיפור שנועד להרוס את התיאבון של הקוראים] תיאור האירוע משובץ במחוות, בהברות שלא הצטרפו למלים, במלים סתומות שאינן יוצרות משפט, בהתנהגויות שהמשתתפים מבינים את הכוונה מאחריהם ואני התקשיתי לעקוב. חלק מההתנהגויות המתוארות נועדו להיות סוג של טקט: להבטיח לאחת הדמויות שאף אחד לא מבחין במה שהיא מנסה להסתיר. חלק אחר נועד ליצור תשתית ליותר מקשר זוגי אחד. כל האירוע תואר לפרטי פרטיו ודקדוקיו ואני די בטוחה שהייתי נהנית ממנו לו נולדתי במאה הנכונה.
מה יש בו? סופרז'יסטיות, מובילות מחאה נגד המשטר, שהתגובה האלימה נגדן מקובלת על רוב החברה הבורגנית, במיוחד על הנשים. מנהגי חיזור משונים, חוקי מוסר משונים, כללי התנהגות מוזרים. אכזריות כלפי בעלי חיים שהיא מה שלצערי אנחנו מכירים מחיי היומיום, מאה שנים ויותר מאז נכתב הסיפור.
האם נהניתי? לא ממש. מסתבר שצודקות אותן סופרות (שאני מקפידה להחרים) הממציאות רקע "תקופתי" לייט לסיפוריהן. כנראה שרק סופרים מעטים מהעבר מצליחים למצוא את דרכם ללב הקוראים, אם כי "העבר" נראה לחלק מהקוראים מאד רומנטי. והקוראת? היא אוהבת את "אחוזת דאונטון" המרוככת, יותר מאשר את הספר הזה, האותנטי והמתיש. לקח נאה הוא לימד אותי...
24 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אנקה
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
סגנון חיים של שכבה חברתית מאנגליה של תחילת המאה - זה טוב. מתיש - זה גרוע. כבר מזמן הפסקתי
מלחמות התשה עם ספרים :) מוותרת עליהם מהתחלה או לאחר קריאה של מס' עמודים.
|
|
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
תודה רבה, אנקה.
לא הייתי אומרת שהספר מיותר. הוא מתאר היטב את סיגנון החיים של אותה שיכבה חברתית באנגליה של תחילת המאה העשרים. אבל לא נהניתי מהספר בשל הסיגנון המתיש שלו. |
|
|
אנקה
(לפני שנתיים ו-2 חודשים)
מכיוון שאני סומכת על טיבה של חוות דעתך אני שוקלת עכשיו להוריד מהרשימות שלי את הספר הנ"ל.
את הספר הוספתי לרשימות מהסיבה הפשוטה שקראתי כבר ספר שלו : החייל הטוב והוא די מצא חן בעיניי. אל הספר ההוא הגעתי בעקבות המלצות מרשימות באנגלית דווקא על ספרים מומלצים.
הקיצער : מיותר ? |
24 הקוראים שאהבו את הביקורת
