“# מדהים איך ערכים מסויימים משתלטים על השפה. אנחנו יודעים באיזה ביטויים מותר להשתמש ובאיזה ביטויים לא. למשל "כושי" אסור באיסור חמור (למרות שבעברית זה ממש לא כינוי גנאי) נשבעת לכם ששמעתי מישהי מכנה אתיופים בכינוי "אפריקאים-אמריקאים"... לפעמים סתם בורות שמצטרפת למכבסת מלים קשוחה ממציאה דברים ממש משעשעים. או נגיד "ערבים". בדרך כלל הדובר הנאור יתחיל להתפתל ולהגיד דברים כמו "המגזר הערבי" או "הפזורה הבד”

“# כפר אירי קטנטן הנמצא רחוק ממרכז כלשהו. יש שם שוטר אחד האמור לטפל בכל מה שמשטרה מטפלת –הפרות סדר, הסדרת התנועה ועד פיענוח מקרה פשע. מסתבר שזה לא כל כך קשה – בזמן נתון סביר שלא יתקל ביותר ממקרה אחד הדורש את טיפולו. השוטר הוא בחור כבד-גוף, על גבול האַבֶּסֶת (מה לא ידעתם? זה המונח שהמציאה האקדמיה ללשון עברית להשמנת-יתר חולנית. תודו שהם מתעלים על עצמם בכל הקשור לשפה צורמת ובלתי שמישה...) הוא חי ועוב”

“הנה לכם מתכון. הרכיבים: 1 משפחה עם מורשת משפחתית כפית סבתא מוזרה 1 עיירה פרובינציאלית וקטנה קורט הזנחה הורית שתי כפות אלימות במשפחה כוס אהבות נכזבות מסע של חיפוש עצמי תחום עניין לגיבורה שמאפשר מיון קטלוגי מאהב מתמיד. או שניים כוס גדושה שברירי לבבות אבקת קסם לפי הטעם הוראות הכנה: מערבבים הכל, מקציפים לאור ירח, משנים מינונים לעת הצורך, מחלקים את הפרקים על פי תחום העניין הקטלוגי שנבח”

“# אני לא מתלהבת במיוחד מריגול. יסלחו לי חובבי הפעילות השושואיסטית, זה תמיד נראה לי כמו משחק לילדים גדולים – אלה שהתבגרו בשנים אבל נשארו "חסמב"ה". משחקים משחקים, מחביאים חומרים, מרמים את כל העולם ואשתו ובעיקר את עצמם... משחק המקובל כהכרחי בין מדינות בעת המודרנית. אבל הספרים בנושא הזה – לפחות אלה שקראתי – נכתבו על ידי סופרים סופר אינטליגנטים, שהצליחו לטוות – או לתאר - עלילות מהמורכבות שקראתי ול”

“# מדהים איך ערכים מסויימים משתלטים על השפה. אנחנו יודעים באיזה ביטויים מותר להשתמש ובאיזה ביטויים לא. למשל "כושי" אסור באיסור חמור (למרות שבעברית זה ממש לא כינוי גנאי) נשבעת לכם ששמעתי מישהי מכנה אתיופים בכינוי "אפריקאים-אמריקאים"... לפעמים סתם בורות שמצטרפת למכבסת מלים קשוחה ממציאה דברים ממש משעשעים. או נגיד "ערבים". בדרך כלל הדובר הנאור יתחיל להתפתל ולהגיד דברים כמו "המגזר הערבי" או "הפזורה הבד”

“# כפר אירי קטנטן הנמצא רחוק ממרכז כלשהו. יש שם שוטר אחד האמור לטפל בכל מה שמשטרה מטפלת –הפרות סדר, הסדרת התנועה ועד פיענוח מקרה פשע. מסתבר שזה לא כל כך קשה – בזמן נתון סביר שלא יתקל ביותר ממקרה אחד הדורש את טיפולו. השוטר הוא בחור כבד-גוף, על גבול האַבֶּסֶת (מה לא ידעתם? זה המונח שהמציאה האקדמיה ללשון עברית להשמנת-יתר חולנית. תודו שהם מתעלים על עצמם בכל הקשור לשפה צורמת ובלתי שמישה...) הוא חי ועוב”

“הנה לכם מתכון. הרכיבים: 1 משפחה עם מורשת משפחתית כפית סבתא מוזרה 1 עיירה פרובינציאלית וקטנה קורט הזנחה הורית שתי כפות אלימות במשפחה כוס אהבות נכזבות מסע של חיפוש עצמי תחום עניין לגיבורה שמאפשר מיון קטלוגי מאהב מתמיד. או שניים כוס גדושה שברירי לבבות אבקת קסם לפי הטעם הוראות הכנה: מערבבים הכל, מקציפים לאור ירח, משנים מינונים לעת הצורך, מחלקים את הפרקים על פי תחום העניין הקטלוגי שנבח”

“# אני לא מתלהבת במיוחד מריגול. יסלחו לי חובבי הפעילות השושואיסטית, זה תמיד נראה לי כמו משחק לילדים גדולים – אלה שהתבגרו בשנים אבל נשארו "חסמב"ה". משחקים משחקים, מחביאים חומרים, מרמים את כל העולם ואשתו ובעיקר את עצמם... משחק המקובל כהכרחי בין מדינות בעת המודרנית. אבל הספרים בנושא הזה – לפחות אלה שקראתי – נכתבו על ידי סופרים סופר אינטליגנטים, שהצליחו לטוות – או לתאר - עלילות מהמורכבות שקראתי ול”