“קתרין יוז כתבה את הספר הבלתי נשכח "מכתב שנשכח". גם הספר הנוכחי מגולל בשתי תקופות שונות, בהפרש של כארבעים שנה: 1975 מול 2016. לפני כארבעים שנה בבלקפול נישאה מרי לתומאס רוברטס. למעשה הם כבר היו נשואים מגיל חמש. מרי ותומאס גדלו יחד ובבגרותם נישאו. תומאס עבד במכרה ומרי ניהלה את בית הארחה. כל בקשתה של מרי מתומאס היה שיתפטר מעבודתו המסוכנת במכרה. מרי הוסיפה וחידדה לתומאס שאם היא תהיה בהריון, היא לא”

“# ספרי מתח העוסקים באדם מן הישוב, שנקלע שלא בטובתו למערבולת המאיימת להשמיד אותו ואת כל הקרובים אליו, פופולאריים גם אצל קוראים שאינם אוהבים במיוחד ספרי מתח. קל לקורא לדמיין את עצמו בסיטואציה שמתאר הסופר, ללא בלשים מקצועיים – רק אדם רגיל שלא מבין מה נפל עליו. יש כמה סופרים שהתמחו בסוג הזה של סיפורים, וברקלי – שזה הספר הראשון שלו שאני קוראת – מצליח לכתוב היטב ולגרום לקוראת להימתח ובו-זמנית להשתכנע ש”

“**** אין צורך באסטרואיד ענק שיתנגש בכדור הארץ, או סערת שמש שתשרוף את כולנו. גם לא בפטריה אטומית של איזה רודן מרושע שילחץ על הכפתור האדום, ולא בתזוזה הרסנית פתאומית של קרום כדור הארץ והלוחות הטקטוניים. אפילו לא באיזה ווירוס קטלני, מוטציה של שפעת עופות שלא תימצא לה תרופה. לא, לא צריך שום דבר דרסטי או דרמטי ממש. מספיקה מתימטיקה פשוטה. כי אנחנו, כמו שאנחנו, בני אדם, מתרבים מהר מדי. לפני חמשת אל”

“לינווד ברקלי ואני ידידים טובים מאוד. סביר להניח, שאם הייתי פוגשת אותו על המדרכה באוקוויל, מקום מגוריו, הוא לא היה יודע מי מקדימה לו שלום נלהב ומסמיקה כמו מעריצה בת עשרה, אבל כל הסופרים, כמו סלבריטיז אחרים, נורא אוהבים להיות מזוהים. בכל פעם שספר שלו יוצא לאור, אני קונה אותו במוקדם או במאוחר. (בואו נודה על האמת, יותר במוקדם מאשר במאוחר). אני אוהבת את הסגנון שלו. בלש לא בלש, סתם גבר פרברי נחמד שנק”

“קתרין יוז כתבה את הספר הבלתי נשכח "מכתב שנשכח". גם הספר הנוכחי מגולל בשתי תקופות שונות, בהפרש של כארבעים שנה: 1975 מול 2016. לפני כארבעים שנה בבלקפול נישאה מרי לתומאס רוברטס. למעשה הם כבר היו נשואים מגיל חמש. מרי ותומאס גדלו יחד ובבגרותם נישאו. תומאס עבד במכרה ומרי ניהלה את בית הארחה. כל בקשתה של מרי מתומאס היה שיתפטר מעבודתו המסוכנת במכרה. מרי הוסיפה וחידדה לתומאס שאם היא תהיה בהריון, היא לא”

“# ספרי מתח העוסקים באדם מן הישוב, שנקלע שלא בטובתו למערבולת המאיימת להשמיד אותו ואת כל הקרובים אליו, פופולאריים גם אצל קוראים שאינם אוהבים במיוחד ספרי מתח. קל לקורא לדמיין את עצמו בסיטואציה שמתאר הסופר, ללא בלשים מקצועיים – רק אדם רגיל שלא מבין מה נפל עליו. יש כמה סופרים שהתמחו בסוג הזה של סיפורים, וברקלי – שזה הספר הראשון שלו שאני קוראת – מצליח לכתוב היטב ולגרום לקוראת להימתח ובו-זמנית להשתכנע ש”

“**** אין צורך באסטרואיד ענק שיתנגש בכדור הארץ, או סערת שמש שתשרוף את כולנו. גם לא בפטריה אטומית של איזה רודן מרושע שילחץ על הכפתור האדום, ולא בתזוזה הרסנית פתאומית של קרום כדור הארץ והלוחות הטקטוניים. אפילו לא באיזה ווירוס קטלני, מוטציה של שפעת עופות שלא תימצא לה תרופה. לא, לא צריך שום דבר דרסטי או דרמטי ממש. מספיקה מתימטיקה פשוטה. כי אנחנו, כמו שאנחנו, בני אדם, מתרבים מהר מדי. לפני חמשת אל”

“לינווד ברקלי ואני ידידים טובים מאוד. סביר להניח, שאם הייתי פוגשת אותו על המדרכה באוקוויל, מקום מגוריו, הוא לא היה יודע מי מקדימה לו שלום נלהב ומסמיקה כמו מעריצה בת עשרה, אבל כל הסופרים, כמו סלבריטיז אחרים, נורא אוהבים להיות מזוהים. בכל פעם שספר שלו יוצא לאור, אני קונה אותו במוקדם או במאוחר. (בואו נודה על האמת, יותר במוקדם מאשר במאוחר). אני אוהבת את הסגנון שלו. בלש לא בלש, סתם גבר פרברי נחמד שנק”