“# "סיפור על אהבה עוקצני בוצני ולא ממש הגיוני" במוטו הזה סיכמה קאנאלס במעט מלים את ספרה. ספר חינני, משרה מצב רוח טוב על הקורא, משופע בכל טוב – אנשים שאומרים מה שהם חושבים וגם חושבים מה שהם אומרים. הוא כולל אהבה ותינוקות, מזג אוויר מהגהינום (וגם ההיפך), דעות מוצקות שמקורן בכלום, ומלחמת חורמה בשכנים כי נראה שיש להם טיפ-טיפה יותר משיש לך. למרות שנסיתי מספר פעמים, לא הצלחתי לאפיין את חמידותו”

“# יש סופרים שאחרי מספר מסויים של ספרים שקראת מהם, מתברר הקונספט עליו הם כתובים, החידוש פג ואיתו הרצון לקרוא אותם. בדרך כלל אלה הסופרים הפורים ביותר, המוציאים בקביעות ספר כל תקופה, או, לחילופין, בונים סדרות מפלצתיות של ספרים – אלפי עמודים לכל ספר מתוכם תוכל לזקק סיפור של עשרה עמודים, בערך. למרות שגרישם עונה על חלק ממה שכתבתי כאן – הוא מוציא המון ספרים (אם כי לרוב אינם עוסקים באותן דמויות או באו”

“"איך אתה ישן בלילה עיתונאי קטן שלי" שר אריק אינשטיין. אני חושבת שעיתונאי ישר ואמין יכול לישון מצויין, ולעומתו עיתונאי שממציא דברים לא ראוי בכלל להיקרא עיתונאי. חבל רק שהקוראים לא יכולים לדעת בזמן אמת מי הישר ומי השקרן, והאמת מתגלה בדרך כלל רק אחרי רעש גדול, וגם אז יש כאלה שממשיכים לדבוק בשקר ולא מאמינים לאמת, בתירוצים שונים ומשונים. אחת הבעיות המרכזיות של העיתונאים היא כתיבה על אנשים או גופים שמא”

“"כאחד שמתעניין בתרבות המזרח ובהיסטוריה של סין, אתה חייב לקרוא את הספר הזה", כך אמרה לי חברה טובה. מכיון שכבר לפני שנים קיבלתי החלטה איסטרטגית על פיה אני לא מתווכח עם נשים (ממילא בסוף אני מפסיד, אז למה לי להרגיש לוזר?), שמעתי לעצתה ואני מודה לה מאוד על כך. זהו סיפורה האוטוביוגרפי של הסופרת אדלין ין מה, סיפור לא פשוט על ילדה העסוקה בהישרדות אולי לא פיזית אך לבטח נפשית וריגשית(משימה אולי קשה יותר)”

“# "סיפור על אהבה עוקצני בוצני ולא ממש הגיוני" במוטו הזה סיכמה קאנאלס במעט מלים את ספרה. ספר חינני, משרה מצב רוח טוב על הקורא, משופע בכל טוב – אנשים שאומרים מה שהם חושבים וגם חושבים מה שהם אומרים. הוא כולל אהבה ותינוקות, מזג אוויר מהגהינום (וגם ההיפך), דעות מוצקות שמקורן בכלום, ומלחמת חורמה בשכנים כי נראה שיש להם טיפ-טיפה יותר משיש לך. למרות שנסיתי מספר פעמים, לא הצלחתי לאפיין את חמידותו”

“# יש סופרים שאחרי מספר מסויים של ספרים שקראת מהם, מתברר הקונספט עליו הם כתובים, החידוש פג ואיתו הרצון לקרוא אותם. בדרך כלל אלה הסופרים הפורים ביותר, המוציאים בקביעות ספר כל תקופה, או, לחילופין, בונים סדרות מפלצתיות של ספרים – אלפי עמודים לכל ספר מתוכם תוכל לזקק סיפור של עשרה עמודים, בערך. למרות שגרישם עונה על חלק ממה שכתבתי כאן – הוא מוציא המון ספרים (אם כי לרוב אינם עוסקים באותן דמויות או באו”

“"איך אתה ישן בלילה עיתונאי קטן שלי" שר אריק אינשטיין. אני חושבת שעיתונאי ישר ואמין יכול לישון מצויין, ולעומתו עיתונאי שממציא דברים לא ראוי בכלל להיקרא עיתונאי. חבל רק שהקוראים לא יכולים לדעת בזמן אמת מי הישר ומי השקרן, והאמת מתגלה בדרך כלל רק אחרי רעש גדול, וגם אז יש כאלה שממשיכים לדבוק בשקר ולא מאמינים לאמת, בתירוצים שונים ומשונים. אחת הבעיות המרכזיות של העיתונאים היא כתיבה על אנשים או גופים שמא”

“"כאחד שמתעניין בתרבות המזרח ובהיסטוריה של סין, אתה חייב לקרוא את הספר הזה", כך אמרה לי חברה טובה. מכיון שכבר לפני שנים קיבלתי החלטה איסטרטגית על פיה אני לא מתווכח עם נשים (ממילא בסוף אני מפסיד, אז למה לי להרגיש לוזר?), שמעתי לעצתה ואני מודה לה מאוד על כך. זהו סיפורה האוטוביוגרפי של הסופרת אדלין ין מה, סיפור לא פשוט על ילדה העסוקה בהישרדות אולי לא פיזית אך לבטח נפשית וריגשית(משימה אולי קשה יותר)”