ביקורת ספרותית על מלחמות אבודות מאת ז'אן-כריסטוף רופן
ספר מעולה

---

זהו ספרו השני של רופן שקראתי אחרי "החבשי" הנהדר. חבל שרק שני אלה תורגמו לעברית כיוון שיש לו עוד כמה ספרים מבטיחים מאוד.
לרופן ביוגרפיה מעניינת עליה אפשר לקרוא בביקורת שלי על ספרו "החבשי".
עלילת הספר מתרחשת באתיופיה ואריתריאה בשנות השמונים, תקופת הרעב הגדול באתיופיה.
מטרתו של רופן היא להראות את הקושי שבהתערבות העולם המערבי בענייני פנים של מדינת עולם שלישי על כל מעלותיה וחסרונותיה. הוא חוקר האם התערבות שכזאת למרות שהיא באה לעזור למורעבים היא נכונה? האם התערבות שכזאת היא חסרת אופי פוליטי וקולוניאליסטי? האם היא טהורה באמת? מה הפוליטיקה החיצונית והפנימית שמאחורי המהלכים?
מעורבים בסיפור המעצמות הגדולות, ממשלת אתיופיה, קבוצות המורדים, קבוצות המתנדבים המערביים שמגיעים למקום, דמויות ציבוריות נבחרות ואזרחים מן השורה.
הסיפור כולו מסופר בגוף ראשון מכתבי זכרונותיו של הילאריון, איש קשיש ממוצא איטלקי שמשפחתו חיה מעל למאה שנים באריתריאה שהייתה בעברה קולוניה איטלקית.
הילאריון שולט במה שקורה בכל החזיתות המשתתפות בסיפור ומקנה לנו סקירה היסטורית ופוליטת של תקופה קשה בחיי העם האתיופי והאריתראי.
זהו רומן היסטורי-פוליטי מרתק המבוסס על הארועים שעברו על מדינות אלו.
קריאה מרתקת ומעשירה, כתוב ומתורגם היטב.

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על מלחמות אבודות