ביקורת ספרותית על המושבע האחרון מאת ג'ון גרישם
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 15 בדצמבר, 2018
ע"י בת-יה


"איך אתה ישן בלילה עיתונאי קטן שלי" שר אריק אינשטיין. אני חושבת שעיתונאי ישר ואמין יכול לישון מצויין, ולעומתו עיתונאי שממציא דברים לא ראוי בכלל להיקרא עיתונאי. חבל רק שהקוראים לא יכולים לדעת בזמן אמת מי הישר ומי השקרן, והאמת מתגלה בדרך כלל רק אחרי רעש גדול, וגם אז יש כאלה שממשיכים לדבוק בשקר ולא מאמינים לאמת, בתירוצים שונים ומשונים.
אחת הבעיות המרכזיות של העיתונאים היא כתיבה על אנשים או גופים שמאיימים על חייהם. לא פשוט לעבוד תחת איום שכזה, כשברור שהמאיימים שייכים לקבוצה של כנופיה רצחנית שתעשה הכל כדי למנוע פרסום של משהו לא רצוי. ועל נושא זה כותב גרישם בספר הזה.
על הדרום של ארה"ב שבשנות ה-70 של המאה ה-20 הוא ארץ בפני עצמה. עם חוקים פדרליים כתובים, אבל עם הרבה יותר הבנה של החוק עפ"י השריפים המקומיים. אלה שנבחרים בבחירות פוליטיות שבהם יש מקום נכבד לכסף, וזה כמובן דורש יחס אחר לתורמים העשירים, גם אם ברור שתורמים אלה עוברים על החוק ללא הרף.
עיתונאי צעיר רוכש את העיתון היחיד שבעיר. לאחר תקופה קצרה מתרחש רצח. לכולם ידוע מי הרוצח. זה נשפט ונאשם, גם אחרי שהכריז לעבר המושבעים שאם יאשימו אותו הוא יחסל אותם אחד אחד. אחרי 9 שנים בלבד יוצא האסיר לחופשי ומסע החיסולים מתחיל, אבל יש משהו לא הגיוני בחיסולים האלה.
בין לבין מספר לנו העיתונאי על החיים במחוז הדרומי. על השחורים על הלבנים ועל האינטגרציה שמחייבת הממשלה. על הנשק שנמצא בכל מקום במספר שעולה על המחזיקים בו. ועל השחיתות של השומרים על החוק. זה עיתונאי חד שלא מהסס לחשוף שחיתויות, מהסוג שבלי ברירה התושבים הסתגלו להם. אבל לא עוד. אם יש מישהו מספיק אמיץ להילחם ברע אפשר לעזור לו. וצריך גם למצוא סיפורים רגילים, כמו זכיה במדליה או שיכור שהלך מכות וכו'.
זה ספר אמריקאי מאוד. מאלה שמטיפים מוסר לאמריקאים, ומנסים להגן על החלש שם. אין בו שום דבר שיכול 'לגעת' בישראלי, למעט הידע על מה שקורה גם בארץ שמטיפה לשמירה על זכויות האזרח. הספר הזה גם מלא בשגיאות תחביר, שמקורם בתרגום, ואותי זה עצבן יותר מפעם אחת. ומכאן, שהקריאה לשיקולכם.

23 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני חודשיים)
אני מחבבת מאד את ספריו של גרישם
הם כתובים היטב, העלילות (וגם הסופים) לדעתי טובות, ויש לו עוד משהו שעבורי הוא בונוס: גישתו ליברלית והוא מוקיע עוולות.
בת-יה (לפני חודשיים)
רויטל ק. תודה. לא קראתי מספיק ספרים שלו כדי לחוות דיעה, עם זאת
צפיתי, לדעתי, בכל הסרטים עפ"י ספריו.
אבל נראה לי שזה לא נחשב -:)
בת-יה (לפני חודשיים)
אפרתי, תודה. למה שיהיה לי איכפת כמה כסף יש לו בבנק?
חוץ מזה הכתיבה של גרישם, מבחנתי, היא סוג של תחקיר עיתונאי מורחב, ואני חושבת שכל מי שכותב תחקירים
אמינים זכאי להערכה רבה. העניין הוא שלא כל תחקיר מתאים להרחבה של ספר.
רויטל ק. (לפני חודשיים)
בעיני גרישם מטיפני ומעצבן.
כשהספרים הראשונים שלו יצאו, הם היו להיט היסטרי והם הוסרטו אחד אחד.
בינתיים נראה שחברות הסרטים גם התייאשו ממנו...
וכבר בספרים הראשונים שלו היתה בעיה עם יכולת בניית העלילה שלו - הסיומים שלו תמיד היו חלשים.
בשנים האחרונות נראה שהוא החליט שאפשר להרוג את העלילה כבר בהתחלה ואין צורך לחכות לסוף בשביל זה.
(אבל כבר כמה שנים שאני לא קוראת את הספרים שלו, אלה רשמים על סמך הספרים האחרונים שלו שקראתי, וזה היה מזמן. לא זוכרת אפילו את שמם).
אפרתי (לפני חודשיים)
ג'ון גרישם מבחינתי הוא סופר בינוני ויבש. אבל... הוא פעיל חברתי שמשתמש בכשרונותיו הספרותיים לספר סיפור מעולה. ולא חשוב אם זה על חברות צעצועים סיניות שמשתמשות בצבעי עופרת מסוכנים, על מכרות פתוחים שמזהמים את הסביבה וגורמים למוות, על קניית שופטים ופוליטיקאים, על הטכניקה הדורסנית שבה בוחרים מושבעים במשפטים גדולים, על האפליה והגזענות במדינות הדרום ועל עוד עשרות נושאים.
ולכן, גרישם בעיני הוא אדם יוצא מן הכלל ולא אכפת לי כמה כסף יש לו בחשבון הבנק.
בת-יה (לפני 3 חודשים)
מחשבות, תודה. אפשר להיפגש איתו גם בטלוויזיה -:) לפעמים זה אפילו עדיף על הספר.
בת-יה (לפני 3 חודשים)
חני, תודה. שגיאות תחביר בספר גורמות לי לקרוא את אותו משפט פעמיים. להתעכב ולבדוק מה המחבר רוצה.
זה פוגם ברצף הקריאה שלי, וזה סתם מעצבן קלות.
בת-יה (לפני 3 חודשים)
tobby, תודה רבה.
בת-יה (לפני 3 חודשים)
pulp fiction, תודה. הייתי מצפה מהם לקצת נדודי שינה, חבל שזה לא כך.
בת-יה (לפני 3 חודשים)
סקאוט, תודה. אפשר לוותר...
מחשבות (לפני 3 חודשים)
גרישם חלף מבחינתי במדרכה ממול ולא יצא לנו להיפגש. שגיאות מכל סוג יכולות בהחלט להטריף אותי.
חני (לפני 3 חודשים)
לא אוהבת שגיאות תחביר בספר אבל גם לא מתעכבת עליהם. רק תוהה
למה לא בדקו טוב יותר.
Tobby (לפני 3 חודשים)
דווקא נשמע מעניין
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
כתבת מעניין. גרישם לרוב טוב במה שהוא עושה, לטעמי מעט יבש.
גם עיתונאי רמאי ועיתונאי מלחך פנכה ישנים מצוין בלילה.
סקאוט (לפני 3 חודשים)
לא ספר שאקרא אבל כתבת יפה, בת-יה. ועבודתו של העיתונאי מעולם לא הייתה קלה.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ