“הספר הזה, 524 עמודים, הוא לא רק עבה, הוא גם בפורמט גדול יותר מהרגיל. לו זו היתה הסיבה היחידה לכבדותו, ניחא. אלא שהספר הזה עוסק בסין, באחת התקופות הסוערות בתולדותיה. רונג ג'אנג היא הדור השלישי מהשלוש המופיעות בספר, אבל בעיקר אמה מופיעה בספר והיא עצמה. כשמדובר בסבתה, סין יוצאת בדיוק מהשושלת הקיסרית לרפובליקה, כשיפן נלחמת בברית המועצות ומתחילה לאיים על סין. לא אלאה אתכם במה שעבר על סין, כי הרבה עבר.”

“מגע כנפי הפרפר הזיכרון האחרון שלי מורד, אותה הכרתי לפני שנים רבות, ממאן להרפות ממני. שעה שפסעה לקראתי בשבילי הקיבוץ, הבחנתי במבט עיניה המצועף שנמנע להביט לעיניי. היא אמרה שלום בקול רפה, שגרם לי לדמות אותה לאייקונה קדושה מיוסרת וחיוורת, עם הילת אור סביב ראשה דמוי פעמון זכוכית שברירי. לאחר זמן לא רב, נודע לי שורד, הרגישה, המוכשרת שתמיד הייתה עצובה, שמה קץ לחייה. עם מותה, נחשפה העובדה שהצליחה להסת”

“# יש לי המון ספרים חלקם מודפסים, חלקם אלקטרוניים, שטרם קראתי. אני אוספת אותם בנחישות של קמצן הצובר את דינריו. למרות זאת קורה לי שאני חוזרת לספר אהוב מהעבר. אחרי אכזבה ממספר ספרים, שלא הגיעו אפילו לביקורת, חזרתי לאסימוב שאינו מאכזב. הספר הזה עתיק ממש. הוא נדפס בישראל ב-1975, ויצא בארה"ב ב 1964. איזו דוגמה אני יכולה להביא? נניח "שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק", שיצא לאור בארצות הברית בתחילת שנ”

“פחות או יותר כל מה שיוסה כתב אי פעם מכיל ביקורת על הצבא הפרואני. הפעם מדובר בספר סאטירי. ריבוי מעשי אונס של נשים באזור נידח על ידי חיילים המשרתים שם מדאיג את צמרת הצבא. כדי להלחם בתופעה, נשלח לאזור פנטליאון פנטוחה, קצין מצטיין ללא רבב, כדי לחקור את כל מעשי האונס, להעניש בחומרה את האנסים ולפצות את הקורבנות. אז זהו, שלא. פנטליאון נשלח לשם כדי להקים בית בושת ענק במטרה לספק שירותי מין לחיילים. הס”

“הספר הזה, 524 עמודים, הוא לא רק עבה, הוא גם בפורמט גדול יותר מהרגיל. לו זו היתה הסיבה היחידה לכבדותו, ניחא. אלא שהספר הזה עוסק בסין, באחת התקופות הסוערות בתולדותיה. רונג ג'אנג היא הדור השלישי מהשלוש המופיעות בספר, אבל בעיקר אמה מופיעה בספר והיא עצמה. כשמדובר בסבתה, סין יוצאת בדיוק מהשושלת הקיסרית לרפובליקה, כשיפן נלחמת בברית המועצות ומתחילה לאיים על סין. לא אלאה אתכם במה שעבר על סין, כי הרבה עבר.”

“מגע כנפי הפרפר הזיכרון האחרון שלי מורד, אותה הכרתי לפני שנים רבות, ממאן להרפות ממני. שעה שפסעה לקראתי בשבילי הקיבוץ, הבחנתי במבט עיניה המצועף שנמנע להביט לעיניי. היא אמרה שלום בקול רפה, שגרם לי לדמות אותה לאייקונה קדושה מיוסרת וחיוורת, עם הילת אור סביב ראשה דמוי פעמון זכוכית שברירי. לאחר זמן לא רב, נודע לי שורד, הרגישה, המוכשרת שתמיד הייתה עצובה, שמה קץ לחייה. עם מותה, נחשפה העובדה שהצליחה להסת”

“# יש לי המון ספרים חלקם מודפסים, חלקם אלקטרוניים, שטרם קראתי. אני אוספת אותם בנחישות של קמצן הצובר את דינריו. למרות זאת קורה לי שאני חוזרת לספר אהוב מהעבר. אחרי אכזבה ממספר ספרים, שלא הגיעו אפילו לביקורת, חזרתי לאסימוב שאינו מאכזב. הספר הזה עתיק ממש. הוא נדפס בישראל ב-1975, ויצא בארה"ב ב 1964. איזו דוגמה אני יכולה להביא? נניח "שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק", שיצא לאור בארצות הברית בתחילת שנ”

“פחות או יותר כל מה שיוסה כתב אי פעם מכיל ביקורת על הצבא הפרואני. הפעם מדובר בספר סאטירי. ריבוי מעשי אונס של נשים באזור נידח על ידי חיילים המשרתים שם מדאיג את צמרת הצבא. כדי להלחם בתופעה, נשלח לאזור פנטליאון פנטוחה, קצין מצטיין ללא רבב, כדי לחקור את כל מעשי האונס, להעניש בחומרה את האנסים ולפצות את הקורבנות. אז זהו, שלא. פנטליאון נשלח לשם כדי להקים בית בושת ענק במטרה לספק שירותי מין לחיילים. הס”