טוב או רע? הבסיס של האדם הראשון היה טוב.
"ונשמות אני עשיתי" לפי הסבר מתורת הקבלה,היו באדם 2 כוחות פנימיים טובים.ולא היו כוחות רעים.
לאחר חטאו אחד הכוחות הפך לרע.ומאז הטוב והרע משמשים בערבוביה.
כל השאר זה הסטוריה... :)

ביקורת יפה מאוד.
ז'אן ז'אק רוסו, בספרו "אמיל":"כלל זה בידנו ואין עליו עוררים: יצרים ראשונים שבטבע – הגונים הם לעולם. אין שרירות מלידה בלבו של אדם. אין לך קלקול שבו, שאין אתה יכול לומר עליו כיצד ומנין בא".

ושוב תודה לכל המגיבים .

אירית, ביקורת מצוינת, ואברהם, תודה על ההארות וההערות שלך.
לעתים אני משתמשת בביטוי "יצר לב האדם רע מנעוריו" על אנשים סביבי שעושים עוולות או רעה, ולא שמתי לב לדגש של "נעוריו", כפי שהסברת פה.
בכל רגע בחיים לומדים משהו חדש.
תודה.

ראשית ביקורת מאוד טובה ומעניינת.
האם האדם באמת רע? או האם האדם טוב?
תלוי בהגדרה, תלוי העיתוי ותלוי ההקשר של מה זה רע...ומה זה טוב.

שלום רב. לא "טבע האדם" כי אם "יצר האדם" וזה שני דברים שונים.
הטבע הוא חלק מהאדם בכל עת ואין לו שליטה עליו, בעוד שביצר הוא יכול לשלוט ולנהל אותו
הטבע יכול להיות בגנים(תורשה). אבל היצר מגיע רק כאשר האדם בר-דעת להבחין בין טוב לרע
וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם *כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו* וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי.
כלומר שה' אומר לכאורה, לעצמו מה הטעם לקלל את האדמה או להכות כל חי בגלל האדם, שהרי הוא מועד לפורענות ואין טעם להביא מבול או סדום ועמורה כל שבועיים.
לכאורה ניתן להבין שזו מין גזירה מוּלדת שהאדם רע.
אולם הדגש הוא על "מִנְּעֻרָיו" . ולא מעת לידתו. כלומר כאשר הוא בר-דעת למחשבה ולבחירה מה-טוב, מה רע. - בדרך כלל יבחר ברע כדי לפרוק עול השלטון והמלכות וגם משום שהפרס לרעים הוא מיידי - אלה עובדות חיים. נובע שלא נולדים עם תכונה של טוב או רע.

רוב המידות - שאינן גנטיות - הרי הן מידות (או תכונות נרכשות ולא מולדות) הרי תינוק לא נולד עצבני או קמצן או נדיב לב או רשע או צדיק. או רע או טובלב. ועל כן, אפשר שהתכונות של טוב\רע אפשר ש"מושתלות" בגוף האדם והלמידה בבית \במוסד החינוך \ בחברה \בסביבה, היא הנותנת את המסלול הנבחר ומגבירה את הטוב שבאדם על הרע שבו או להפך.
והנה מה שמביא הרמב"ם בהלכות תשובה, על עיקרון הבחירה החופשית
רשות כל אדם נתונה לו: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק, הרשות בידו; ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע, הרשות בידו. הוא שכתוב בתורה "הן האדם היה כאחד ממנו, לדעת, טוב ורע" (בראשית ג,כב)--כלומר הן מין זה של אדם היה אחד בעולם, ואין לו מין שני דומה לו בזה העניין, *שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ*, ואין לו מי שיעכב על ידו מלעשות הטוב או הרע. וכיון שכן הוא, "פן ישלח ידו" (שם).
הערה\תמיהה.
אם הסינים המציאו הכל מה אנחנו (שאר העולם). המצאנו ?
אז כנראה שאנחנו המצאנו את המושג "שסין המציאה הכל". ואנחנו פשוט הגענו לעולם שכולו סין.

ביקורת מעניינת. ולא הכל שחור או לבן - יש גם אפור, באמצע. יצר האדם הוא טוב ורע, והסביבה היא שקובעת מה הוא יהיה (או ליתר דיוק: מה הוא יהיה יותר. כי בכל אדם טוב יש צד רע ובכל אדם רע יש צד טוב)

הרוע והטוב ינועו תמיד על רצף - לעתים אדם יכול להיות רע וטוב בעת ובעונה אחת, טוב לילדיו ורע לשכניו, רע כשינוי בתנאי הסביבה או התרבות. ביקורת מעניינת.

צודקת בת-יה. הערתך הערת נשמה הומייה.

תודה על הביקורת הטובה, ובכל אופן אני שונאת את ההכללה הזאת על יצר הטוב ויצר הרע. למה אי אפשר פשוט לחשוב שיש אנשים טובים ויש אנשים רעים. וכל אחד מתנהג עפ"י אופיו.

חן חן לכל המגיבים (-:

כתבת נפלא על ספר שהוא מצויין ומרתק לפי כל הדעות .ניסיתי בזמנו לקרוא ומשהו בצורה או במבנה של הכל ביחד לא גרם לי להמשיך אותו..בטוח אנסה שוב.תודה

יופי של ביקורת

יפה.
הוא אצלי ברשימות וממתין בסבלנות לאומץ שלי, רק לא ברור לי למה הוא מוגדר כספר עיון.
נ.ב. גם קטשופ ומברשת שיניים.

תודה מחשבות, נו טוב, הרי אין שום דבר מוחלט ... (-:

פשוט מרתק מה שכתבת. האם יצר וכו'? תלוי.