בדיוק לפני שלוש שנים קראתי - והתפעלתי מאד מאד - את "עלה הארגמן" של פייבר. סיפור רחב יריעה, כתוב נפלא, בו פייבר המוכשר הצליח לעשות את מה שתמיד כובש אותי - לכתוב באמינות רבה, לאפשר לי להזדהות, לשנוא, לכעוס, לאהוב לצחוק וללגלג על הגיבורים כאילו היו חלק מחיי. "התפוח" מספר סיפורים קצרים על הדמויות של "עלה הארגמן" וחייהם. "עלה הארגמן" הוא ספר עב כרס - 815 עמודים - ועדיין נשארו לפייבר סיפורים לספר על דמו

רומן היסטורי מכמיר לב בכל צבעי הקשת כולל טעמים וניחוחות של אוכל פרסי.

הסופרת מרג'אן כמאלי נולדה בתורכיה להורים יוצאי איראן, וזו כנראה הסיבה שכתבה על איראן, למרות שנדדה בין ארצות שונות. היום היא מתגוררת בבוסטון.

הספר מחולק לחמישה חלקים ונע בין הווה לעבר. החלק הראשון והאחרון מתחברים וסוגרים מעגל.

בחלק הראשון בשנת 2013 רויא בת ה-77 מתגוררת בניו-אינגלנד שבארצות-הברית ונשואה לוולטר ארצ'ר. היא

הפרופסור של שרלוט ברונטה הוא הספר הראשון שלה וכנראה הפחות מוכר. כך או כך, הוא לבטח לא פחות מהנה. זהו ספר כתוב היטב ומתורגם לעילא. השפה מרתקת, עילית ושוטפת. נותר רק לתאר במה מדובר.
ויליאם קרימסוורת הוא בן למשפחת אצולה, בוגר איטון של אמצע המאה ה-19. אם נדמה לכם שמדובר בבן תפנוקים, המעביר ימיו בעיסוקים מהנים, טעות בידכם. למעשה, ויליאם התחיל חייו הבוגרים כפקיד בעסק של אחיו הבוגר, בוגר איטון גם הוא. א

#
קניתי אותו סתם, בלי לדעת עליו דבר, בזכות השם המסקרן והכריכה הנעימה, כמו חלק מהספרים שאני בוחרת ככה – וטפחתי לעצמי על השכם על גילוי ספר מוצלח. למען הגילוי הנאות, במקרה ההפוך – כשהשם המסקרן ענוד על ספר סתמי ועלוב – אני סולחת לעצמי בתירוץ השחוק "איך יכולתי לדעת?" כלומר – כך או כך אני לא נענשת.

לרוב אין לי יותר מדי סבלנות לסוג הסיפורים הזה: סיפור משפחתי המתגלגל מתחילת המאה העשרים ועד ימינו. היש

חוקית מותר לי לדרג את הספר הזה, אבל מוסרית? קראתי רק 157 עמודים מתוך 617, עם כוונות פרישה שהלכו ותפחו מעמוד לעמוד.

הספר הוא ספר נשים במירעו, אני לא רואה גבר קורא עשרה עמודים וממשיך. למה רכשתי אותו? כי יש לו ניקוד גבוה ושפע של מחמאות. אבל אני מזמן לא קוראת ספרים כאלה. שנת הוצאתו לאור אינה רשומה, אבל בישראל הוא יצא לאור ב-2012. מבחינתי, זוהי כתיבה אופיינית לשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת.

#
פעם היו המון ספרים מהסוג הזה: סאגה ארוכת-שנים, מלאה בדפים ומלים, עמוסה בבעיות משפחתיות. הסיפור מסופר, לרוב, מבעד לעיניה של הגיבורה, עדיף כשהיא כבר ישישה. שניים כאלה שאני זוכרת כעת – "חלף עם הרוח" של מיטשל, במלחמת האזרחים בארה"ב ו"ענק" של פרבר, בטקסס, בחוות ענקיות שלוקח שעות רבות לחצות אותן ברכב, תיבול של נפט, רומנטיקה ובעלי הון חדש.

הספר הזה עוסק בכמה משפחות, שהקימו באמצע שממות טקסס עיירה ע

ספר נפלא ומלמד שמבוסס על סיפור אמיתי של ד"ר הו פנג-שאן. ד"ר הו פנג-שאן היה קונסול כללי מסין שהציל אלפי יהודים, מציפורני הנאצים בשנים 1937-1940, באמצעות הנפקת אשרות לשנגחאי. את הנפקת האשרות הוא ביצע תוך הפרת הוראות הממונים עליו.

ד"ר הו פנג-שאן שהה בוינה בשנים הללו כדיפלומט, לאחר מכן עבר למצרים וארצות נוספות כנציג הרפובליקה של סין.

עם פרישתו עבר להתגורר עם משפחתו בסן-פרנסיסקו. את מעשיו באותה

#
הסיפור נפתח בונציה, יום לפני הכרזת המלחמה של האיטלקים על הצרפתים, כאשר העכברים - החוג החברתי של העשירים הנהנתנים "הזבל הבינלאומי הלבן", כפי שהם מכונים, המשוטטים באירופה במרדף אחרי תענוגות - נוטשים את הספינה הטובעת ומנסים להגיע לחוף מבטחים.

שתי גיבורות הסיפור הזה הן אמריקאיות מלידה, החיות באירופה. האחת אלמנתו הקשישה של בנקאי בינלאומי מלונדון, עשירה כקורח. היא כבר ראתה הכל ולמרות העושר הרב וה

טוב, קודם כל זה לא רק ספר, זה גם חדר כושר :) 1,000 עמודים? בכרך אחד? למה לא חילקו אותו לשני כרכים? פשוט אי אפשר להרים את הספר...

ועכשיו לענייננו:
הנרי השמיני היה מלך יצרי ושנוי במחלוקת, אשר נשא שש נשים כשלשתיים מהן ערף את הראש.
חייו ותקופת שלטונו, זכו למחקרים היסטורים רבים, ספרים, סרטים וסדרות טלביזיה והסעירו את דמיונם של רבים.
אני מודה שאני הגעתי לספר זה בעקבות הסדרה "שושלת טוידור" שהוקרנה