“טוב בחרתי משהו שונה,
הבחירה מערימות הספרים היה העובי ובמיוחד המשקל... יודעת, אבל כרגע תיק העבודה שלי שוקל טונה, אז הבחירה תלויה במשקל ושמחה שלא טעיתי.

הספר מספר כל פעם במפיה של משהי אחרת...ארבע אימהות סיניות נפגשות בסן פרנסיסקו הן מתחילות להיפגש ולשחק מה-ג'ונג אוכלות דים סאם ופגישות אלו מביאות להן עידוד לחיים יותר טובים.
לכל אחת מהנשים יש בת, שגם היא מספרת את הצד שלה.
הספר מתחיל בכך שג'ינג מיי וו ממלאת את מקום אמא שלה שנפטרה.

וככה אנחנו בין פרק לפרק מבינות את מה היה עברן, מה הן רצו בשביל הבנות שלהן, וכמובן, ההבדל המהותי בין התרבות הסינית לתרבות האמריקאית מארה"ב.
ספר מעולה, שישנן פרקים ובמיוחד האחרון מוריד המון דמעות, אבל מפיק המון תקווה.
שכל ילד אם הוא בת או בן בא להוריו עם ציפיות, ישנן תרבויות שישנו הבדל בין המינים ובין העושר שלהם. לצערי, גם היום זה קורה.

ספר מאוד מיוחד, אני ממליצה עליו מאוד, צריך לבוא לספר בדף חלק, ולנסות להבין את התרבות הסינית, ובמיוחד את התקופה, סין שנמצאת בזמן המלחמה נגד יפן.
זה ספר מעולה שאני נותנת לו 5 כוכבים.”

“חוג שמחת המזל הוא ספרה הראשון של אמי טאן אך השני שאני קורא לאחר "אשת אל המטבח". אני אוהב את הכתיבה של אמי טאן ויש לי רק מילים טובות לומר על התרגום (שפי פז תרגמה ואני תוהה האם זו הפעילה החברתית).

כבר אמרו גדולים וחכמים ממני כי ניתן להוציא אדם ממקום מסוים אך לא ניתן להוציא את המקום ממנו. זה בדיוק הנושא בו עוסקת אמי טאן בספר.

במאה הקודמת עברה סין טלטלות ותהפוכות רבות. בשנים הקשות של מלחמת העולם השנייה היתה המדינה תחת כיבוש יפני ולאחר מכן חוותה מלחמת אזרחים קשה בין כוחותיו של מאו לבין צ'אנג קאי שק, מלחמה שהגיעה לקיצה רק בשנת 1949. השנים האלו גרמו למיליוני סינים לעזוב את מולדתם ולהגר ובין המהגרים הרבים היתה גם אמה של הסופרת. כמה שנים לאחר שהגרה אמה לארה"ב, נולדה אמי טאן בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

הספר הוא סיפורן של 4 נשים סיניות אשר הגרו לארה"ב וכן סיפורן של בנותיהן אשר נולדו וגדלו שם. גם שנים רבות לאחר שהגרו, האמהות הן עדין בבחינת אאוטסיידר ונורמות ההתנהגות של החברה האמריקאית עדין זרות להן. כאן אנו מגלים לא רק את פער הדורות בין האימהות לבנותיהן אלא גם את פערי התרבות בין החברה האמריקאית לזו הסינית, את התובענות אין-סופית המאפיינת את החינוך הסיני, את החרדה חסרת הגבולות ותחושה של חוסר נחת תמידי מצד האם (בהחלט אימהות פולניות).

בראיון שנתנה אמי טאן לאחר שיצא הספר היא מספרת שבכל שנות ילדותה לא הבינה מדוע היא אינה מצליחה לרצות את אמא שלה, מדוע כל שמחה משפחתית מהולה בהכרח בעצב, ומדוע נגזר עליה להיות 'אחרת', בעוד היא עושה את מרב המאמצים להשתייך לחבורה קולנית, רועשת ודי מפונקת של ילדים אמריקאים, שאינם מתכופפים תחת משאם של דורות קודמים. כל זה עובר נהדר אלינו הקוראים.

לפני שנים רבות קראתי את הטרילוגיה הנפלאה של הוארד פאסט "המהגרים" "הדור השני" ו"הממסד". תוך כדי קריאת "חוג שמחת המזל" לא יכולתי שלא להיזכר בספרים האלו.

אני מניח שההורים או לפחות הסבים של רבים מאתנו לא נולדו בארץ (כך אצלי עם הסבים) כך שכל נושא הפערים במנטליות כל כך מוכר ולכן קל להזדהות אתו. בניית הדמויות של אמי טאן נהדרת וכן גם הדיאלוגים של האמהות עם בנותיהן ויותר מפעם אחת במהלך הקריאה נזכרתי בשיחות דומות אשר היו לי עם הורי ואני מניח שלא רק לי.

5 כוכבים בסולם גורן.”

““האשה הזקנה זכרה ברבור שלפני שנים קנתה בשנגחאי בסכום מגוחך. העוף הזה, התהלל הרוכל בשוק, היה פעם ברווז שמתח את צווארו בתקווה שיהיה לאווז, והביטו עכשיו! - הוא יפה מדי למאכל.
ואחר-כך הפליגו האשה והברבור על פני אוקיינוס שרוחבו אלפים רבים של לי, ומתחו את צווארם לעבר אמריקה. בדרך המתה האישה באוזני הברבור: ״באמריקה תהיה לי בת בדיוק כמוני. אבל שם אף אחד לא יאמוד את ערכה לפי עוצמת גיהוקו של בעלה. אף אחד לא יסתכל עליה מלמעלה, כי אני אדאג שהיא תדבר אנגלית אמריקנית מושלמת. שם תמיד כרסה תהיה מלאה מכדי לבלוע פירור של עצב. היא תדע את כוונתי, מפני שאתן לה את הברבור הזה - יצור שהיה ליותר ממה שקיוו לו״.
אך כאשר הגיעה אל הארץ החדשה, באו פקידי הגירה וחטפו ממנה את הברבור שלה, והאשה נותרה חובטת בזרעותייה ורק עם נוצת ברבור אחת למזכרת. ואחר כך היה עליה למלא כל כך הרבה טפסים עד ששכחה מדוע באה ומה הותירה מאחור.
כעת האשה היתה זקנה. והיתה לה בת שדיברה רק אנגלית מושלמת. כבר הרבה זמן רצתה האשה לתת לבתה את נוצת הברבור הבודדה ולומר לה: ״הנוצה הזאת אולי נראית חסרת-ערך, אבל היא באה ממרחקים והיא נושאת את כל כוונותי הטובות״. והיא חיכתה, שנה אחר שנה, ליום שבו תוכל לומר זאת לבתה באנגלית אמריקנית מושלמת״.

ספר יפה, עשוי וכתוב בייחודיות. עוסק בנושא הגירה ומפגש תרבויות, זהות עצמית וחברתית, בחירות בזמן ייאוש - בעת מלחמה פנימית, בין עמים, במשפחה. נושאים אחרים בין השורות - מצוקת התבונה שנעלמת, ריקנות מודרנית ומנגד עולם גס ומיושן. זה סיפור על מרוצת דורות - על דברים שעוברים ומשתנים או רק מחליפים מסכה. הספר סיני, נראה לי שבסופו של דבר הוא דורש לקבל את התואר הזה - עורמה, חריפות, תרבות עתיקה, ערכי מזל ושמחה. סין-אמריקה.

אפשר לקרוא אותו כמו קובץ סיפורים נפרדים - סיפור הצב בבריכה, התאומים העזובים, סיפור גבירת האגם - לבין ספר שמלכד נקודות מבט שונות למקשה אחת.”

“איזה עצבים! כצפוי לא הצלחתי להמשיך לקרוא אותו מכיוון שהסיפור הוא אוסף של סיפורים ולמרות שהם כתובים בצורה חביבה ומיוחדת להפליא זה די מעצבן כי אין משהו שימשוך אותײ לקרוא כל יום עוד ועוד. הסיפור לא לינארי. אוף חבל כי הכתיבה שלה באמת מיוחדת”