“הפרופסור של שרלוט ברונטה הוא הספר הראשון שלה וכנראה הפחות מוכר. כך או כך, הוא לבטח לא פחות מהנה. זהו ספר כתוב היטב ומתורגם לעילא. השפה מרתקת, עילית ושוטפת. נותר רק לתאר במה מדובר.
ויליאם קרימסוורת הוא בן למשפחת אצולה, בוגר איטון של אמצע המאה ה-19. אם נדמה לכם שמדובר בבן תפנוקים, המעביר ימיו בעיסוקים מהנים, טעות בידכם. למעשה, ויליאם התחיל חייו הבוגרים כפקיד בעסק של אחיו הבוגר, בוגר איטון גם הוא. אלא שהאח הבוגר מתעלל נפשית בצעיר וזה מחליט עד מהרה לעזוב הכל ולהגר לבלגיה. מכר בשם האנסדן מבטיח לסייע בהמלצה וויליאם שם פניו לבלגיה ושם בבריסל הוא מוצא את פרנסתו כמורה, פרופסור, לאנגלית בבית ספר לבנים נערים. מאוחר יותר זה הופך גם לבנות בבית הספר השכן.
בבית הספר לבנות הוא פוגש בתלמידה הרצינית שלו שלא באה מבית עשיר ואינה תלמידה של ממש, יותר מורה לתיקוני תחרה, אבל תלמידה רצינית לאנגלית והיא בת 19. הפרופסור הוא רק בן 22 ואיכשהו, למרות ניסיונה של המנהלת להרחיק את אותה נערה מבית הספר, פרנסס הנרי שמה, ויליאם מנסה לאתרה ומשם הדרך לקירוב לבבות נסללת.
הפרופסור מחליט לפרוש ממשרתו בבית הספר בו המנהלת בוחשת בחייו הפרטיים והמנהל הידידותי בתחילה, מתגלה כאדם לא נעים בהמשך. אלא שויליאם אינו אדם נרפה ועצל, עד מהרה הוא מוצא הכנסה טובה מזו בה החל והדרך לנישואין והקמת משפחה מתבררת כטובה לכולם. זה לא הכל ועל ההמשך לא אפרט.
ברונטה בהחלט מכירה את חיי המורה ואת בריסל, והיא יוצקת אותם לרומן מהנה זה. אין כאן דרמות מיוחדות, אבל לפעמים סתם ספר כתוב היטב מספק את הסחורה.”

“למען האמת התחלתי לקרוא את הספר מנסיעה ברכבת מסביליה למדריד , בדרך כלל אני מתחברת לקריאה תוך כדי נסיעה אבל מצאתי עצמי צוללת מהפרק הראשון לעולם מרוחק של לפני שנים.

הסיפור בעצם עוקב אחרי ויליאם קרימסוורת', צעיר אנגלי שמחפש את מקומו בעולם לאחר שסיים את לימודיו. לאחר שהוא עוזב את משרתו אצל אחיו המרושע, הוא עובר לבריסל ומתחיל לעבוד כמורה באקדמיה לנשים. בבריסל הוא פוגש את המנהלת הנוקשה מיס רויטר ואת פרנסס הנרי, מורה צעירה ממוצא אנגלי-שוויצרי, המכניסה לחייו תקווה ואהבה.

הספר מציג תמונה מציאותית ומעמיקה של החיים באנגליה ובבלגיה של המאה ה-19, ועוסק בנושאים כמו מעמדות חברתיים, אהבה, נאמנות וזהות. הדמויות בספר הן מלאות חיים ומורכבות, ומצאתי את עצמי נשאבת לתוך עולמן ולהתמודדויות שלהן.

אחד ההיבטים המרתקים של הספר הוא תיאור הדינמיקה בין המורים והתלמידות באקדמיה, והשפעת הסביבה החינוכית על הדמויות. ברונטה מצליחה לתאר בצורה חיה ואמינה את הקשיים והאתגרים של המקצוע, ואת ההשפעה שיש לחינוך על החברה.

עם זאת, יש לציין שהספר אינו נטול חסרונות. העלילה לעיתים מרגישה איטית והדמויות המשניות מרגישות לי מפוספסות מבחינת עומק, ההכרות איתן רדודה בלבד וקשה להרגיש "אותן".

למרות זאת, "הפרופסור" הוא יצירה מעניינת ומרשימה שמספקת הצצה לעולמה הספרותי של שרלוט ברונטה ולנושאים שהעסיקו אותה בתחילת דרכה. הספר ממחיש את יכולתה של ברונטה ליצור סיפורים נוגעים ללב ומעוררי מחשבה. רוצו לקרו. זה שווה את הזמן.”

“רומן מקסים המגולל את סיפורו של ויליאם קרימסוורת. בעמ' 330 מופיע תקציר מדויק לספר : ".. הפרופסור, ויליאם קרימסוורת, צעיר יתום וחסר כול שדודיו מימנו בקמצנות את לימודיו באיטון, ועתה משסיים אותם, הוא דוחה את הצעתם המתנשאת לכהן ככומר קהילתי ובוחר, למורת רוחם, לעבוד כמתרגם ופקיד במדור החשבונות בבית החרושת של אחיו אדוארד בעיר אפורה ונידחת אי שם באנגליה...."
הקשר בין האחים לא עולה יפה, הם נפרדים וויליאם עוזב את אנגליה ומגיע לבריסל שבבלגיה ושם מתחיל ללמד אנגלית..., כך מתחיל הסיפור המקסים.
מומלץ בחום.”

“עונג צרוף.
חשתי כמי שנישאת על ענן רך במיוחד. זרמים של אושר עיקצצו את גופי ותחושת רוגע שרתה עלי.
לקרוא ספר זה הזכיר לי נשכחות. הימים ההם של נערותי המוקדמת, בהם קראתי בשקיקה את ספרי סדרת האסופית, גאווה ודעה קדומה, ג'יין אייר, נשים קטנות ועוד.
הספרים הללו שהכניסו אותי באופן טוטאלי אל עולם הספרות ועולם הספרות הקלאסית בפרט. שגרמו לי להבין באמת מהי אהבת ספרים ועד כמה זו אהבה חזקה שעד היום נשתמר אצלי בנפש ובגוף.

אין הספר ג'יין אייר. רחוק מזה. המוטיבים הגוטיים- דרמטיים ואפלוליים משהו שאפיינו את ג'יין אייר אינם נוכחים כאן. זהו ספרה המוקדם של שרלוט ברונטה אך אין זה אומר שהוא לא ראוי. אדרבא ואדרבא. הוא ראוי כי הוא מעניק לקורא הנאה מסוג אחר.
זהו ספר שגיבורו הוא גבר. רציונלי המנסה לפלס לעצמו דרך ולאפשר לו לחיות חיים הוגנים ומהוגנים. ויליאם קרוומסרת הוא יליד אנגליה שנאלץ להתדפק על דלת אחיו הבכור אדוארד לאחר שהפנה עורף לייעוד שהעידו לו דודיו- להיות איש כמורה ובעל לאחת מבנותיהם.
הוא עובד כפקיד אצל האח האכזר והנכלולי וחולם על משרת סוחר אך עבודה של מספר חודשים אצל אחיו בתנאים לא-תנאים מניבה אצלו את המסקנה שלא נועד להיות סוחר ואל לו להישאר רגע אחד אצל האח שקרבת הדם ביניהם מקרית בהחלט לאור הנסיבות.

ויליאם הצעיר, בן תשע עשרה סך הכול, יוצא אל העיר בריסל בבלגיה, כשבקרבו מפעמת תקווה לצד הייאוש, תקווה לעשות מעט כסף למחייתו, ולמצוא את ייעודו. הוא מתחיל ללמד בקולג' של נערים אצל אדון פלה ובמקביל מלמד בקולג' סמוך לנערות אצל מאדאם זוריד. הוא מוצא בה עניין אך עד מהרה זונח את התקוות שטיפח כלפיה שכן אופייה נוגד את אופיו הזך והאמין.
בקולג' לנערות הוא מתוודע אל מדמזאל פרנסס אנרי. תלמידה המשמשת גם כמורה לעבודות התפירה והסריגה. מדובר בבחורה ממוצעת מראה, ענייה ללא כל שאר בשר קרוב מלבד דודתה הקשישה והחולנית, אך הנתונים החלשים כלל אינם מעידים על אופיה החריף ועל נכונותה לצלוח את המשבר הכלכלי והתעסוקתי כנגד כל הסיכויים.
מדובר בדמות אישה ענוגה, מקסימה, היודעת לעמוד על שלה, נעימה אך לא מתפשרת כאשר זה קשור לעבודה קשה. כל רצונה הוא להשיג משרת מורה מכובדת, להתקדם ולשוב לאנגליה, משאת ליבה היחידה.
יותר מכך, כאשר ויליאם מציע לה נישואים ומבקש ממנה שתישאר בבית והיא מסרבת. מסרבת להיות אותה רעייה קטנה שמתפלשת בחוסר מעש, זה עשה לי נחת גדול שכן פרנסס היא פורצת דרך לנשיות אחרת. לא מתחנתנת אלא נשיות מודעת לעצמה וליתרונותיה השכליים שאינם נופלים מאלה של המוח הגברי.

ויליאם הצעיר מתרשם עמוקות מנערה זו ולצד גינוניו הקפדניים כמורה דבר מה מתחיל לבחוש בו ולעקצץ כלפי אותה נערה ענייה שגורלה לא גזר עליה גדולה רבת משמעות אך היא, כנגד כל הסיכויים, הפכה את הקערה על פיה, זקפה קומתה והראתה לעולם מה יש לה להציע.
הדינמיקה בין השניים מענגת מאין כמוה. הזיווג ביניהם הולם מאוד. הוא גרם לליבי לפרפר ולהאנח בהשתאות כשאני ממלמלת לעצמי: איזה ספר נפלא!!

הספר הזה מקנה חדוות קריאה אדירה לחובבי הז'אנר וגם לאלה שלא והוא אף הצליח לחלץ ממני דמעות לא מעטות לנוכח עיקשותם של השניים להצליח בדרכם, הנוסטלגיה הרבה שהוא עורר כאשר הרהרתי בספרה ג'יין אייר.
כל שנותר לי לעשות הוא להתרפק על הספר הבא של שרלוט ברונטה, שירלי, כשיתורגם. בתקווה שהמתרגמים לא יענו את הממתינים בסבלנות וכוססים ציפורניים.

אני חייבת לציין, ככוכבית לסיום, שבדיוק שבוע שעבר, בעת התחלתי את קריאת הספר, צפיתי בסרט "אמילי" המבוסס על סיפור חייה של אמילי ברונטה עם פרשנות פמניסטית ייחודית של הבמאית אשר יצרה סרט שמתכתב עם קדרותו של ספרה אנקת גבהים. גם הסרט, כמו הספר של שרלוט ברונטה, עוסק ברצונה של האישה לנתב את דרכה, לפרוש כנפיים ולשבור את הכלוב המגדרי בו כלאו אותה.
פרנסס מאוד מזכירה את אמילי אבל בניגוד לעובדה שאמילי היא פרשנות מודרנית של במאית בת זמננו, פרנסס היא דמות שאישה ויקטוראנית המציאה וזה מפליא עוד יותר. כך או כך, הן הספר והן הסרט מומלצים בפה מלא.

" מסיה, אם טבעה של אישה מתעב את זה של האיש שהיא נשואה לו, מוסד הנישואים הוא ללא ספק הסדר של עבדות, נגד עבדות מתקומם כל בר דעת, ואף שעינוי הוא מחיר ההתנגדות, יש לקרוא עליו תיגר"
" לא העמדתי שום מכשול בדרכה, לא גיליתי שום התנגדות. ידעתי שהיא אינה אישה שתוכל לחיות בניחותא וחוסר מעש, ואפילו לא יחסית בחוסר מעש. היא הייתה זקוקה לתפקידים שעליה למלא, ולתפקידים חשובים, לעבודה שיש לעשות- עבודה תובענית, סוחפת ורווחית."

הסקירה מוקדשת לזשל"ב שקנה לי את הספר כמתנת יום הולדת! תודה!”