ביקורת ספרותית על מאוהב מאת אלפרד הייז
ספר טוב

---

" אבל את יפה. והשעה כמעט ארבע. והנה הקוקטיילים מונחים כאן על השולחן. ובמראה הזאת נדמה ששנינו מופיעים. המלצר יבוא כשנקרא לו, השעון יתקתק, החשבון ישולם, החוב יוסדר, העיר תמשיך להתקיים. ואחרי ככלות הכל האם זה לא מה שאנחנו רוצים?"

האם משהו יכול להבטיח לנו ,שמחר האהבה תמשיך להתקיים. או שמחר יהיה טוב יותר? האם אנחנו חיים את ההמתנה הזאת, התלויה בין השמיים לארץ שאולי אין היא קיימת בשום מקום. במקום לחיות את החיים אנחנו מחליפים את החיים בהמתנה הזאת מלאת שיגיונות זיכרונות וחלומות.

האם סיפור האהבה כאן בן גבר כמעט בן 40 שגר במלון לבין אישה גרושה + ילדה , חצי מגילו, האם זה אמתי ? מה גורם לכיסוי טוב של סיפור אהבה? האם סבל בשם האהבה גורם לאהבה להיום אמתית ? האם בכך שנאביס את התחושות שלנו ונבנה טיעונים במקום להרגיש אותן פועמות ולחיות אותן, האם זו האהבה.? האם אישה יכולה למצוא את כל משאלותיה ארוזות באדם אחד? הספר דן ברובד עמוק בכל הקשור ליחסים ואהבה.


מתי שהוא בחיים....בפרק מסע אחר, היא הזמינה אותי לבוא רגע לחדרה מתוך רצון לחברות, הביפר לא הפסיק לצייץ אצלה. הייתה מיטה וכיסא, על הכיסא נזרקו גרביונים שחורים, ביריות, מחוך וחזייה בצבע אדום. בשניות היא פרקה את השמלה הקצרצרה והחליפה לג'ינס וסווצ'ר. היא אמרה שתשמח אם נלך לסרט. קורטוב האנושיות שלה לצאת לרגע מהעולם בו שרתה פגע בי כחץ .ואז בכמה שניות היא סיפרה לי שהיא נערת ליווי , אני הייתי משהו אמתי בחיים המזויפים שהיו חייה. וכשחשבתי על זה ניסיתי להבין מה אמתי ומה מזויף.כמו בספר, היא רק רצתה להיות מאושרת ולעשות את בדבר הנכון.

הספר כתוב נפלא, לעיתים הרגשתי כמו במחזה . כל הספר מסופר מנקודת מבטו של גבר שנע בין תחושות של סבל וכאב שהאהבה גרמה לו. יש פה התאהבות, פרידה, עזיבה וחזרה שוב כדי להבהיר כמה אמיתות.
העלילה מלאה פרטי פרטים כמו שאישה בדרך כלל עושה כשהיא מאוהבת .מי אמר מה, למה וכמה?. שמחתי לראות את הצד הגברי פתוח כמו ספר של מחשבות שבדרך כלל אני לא מצליחה להגיע אליהן. גברים בדרך כלל לא מלבנים פרידות כמו שנשים עושות. גברים ממשיכים הלאה, לא נתקעים. זו קצת הכללה וכמובן שיש יוצאים מן הכלל.

"היא רצתה להיות השמש והירח והכוכבים של משהו, היא רצתה משהו שימות בלעדיה ,משהו שיצתרך אותה תמיד ולעד" הוא חשב שזה קשור לכסף, אך זה היה קשור לכך שהוא אנוכי, הוא בעצם לא צריך אף אחד מלבדו, היא הייתה תוספת נוי, כמו צעצוע. להיות אנוכי זו לא אהבה אמיתית!
אם היא הייתה מרגישה נחוצה בשבילו הקשר היה מממשיך.

המדהים הוא שלמרות שהייתה עירומה בפניו, הוא לא ממש ידע מי היא עד סוף הספר. הספיק לו כל כללי האהבה בגרוש כמו קינאה ,רכושנות, התלקחות מהירה של תשוקה, התגמגמויות של רגש.

אני מאמינה כשמשהו בחיים לא אמתי מרגישים חוסר סימטריה בין המילים שיוצאות ולא משנה כמה מתוקות הן, לבין הרגש המלא והטוב הזה שאתה יודע בוודאות שהאדם מולך אוהב ולא מזייף אהבה.

» ביקורות נוספות של חני
» ביקורות נוספות על מאוהב