בשנת 1993 יצא לאקרנים סרטו של אדריאן לין "הצעה מגונה" (Indecent Proposal). סרטו של לין מספר על בני הזוג מרפי הנקלעים לקשיים כלכליים, דבר אותו מנצל מיליונר (רוברט רדפורד) המציע להם עסקה: מיליון דולר תמורת בילוי של לילה עם האישה (דמי מור). בני הזוג נענים להצעה וכשהבעל מתחרט, מסתבר כי הוא כבר אחר את המועד. בהמשך עוקב הסרט אחר יחסיהם של בני הזוג ומה עשה ליחסיהם אותו לילה בו בילתה האישה בחיקו של המיליונר.

לאחר שקראתי את ספרו של אלפרד הייז, אין לי ספק כי גם אדריאן לין קרא אותו לפני שביים את הסרט.

הייז שכתב את ספרו בשנת 1953, עוסק בנושאים כמו אהבה (הכמיהה לאהבה והצורך להרגיש נאהב), תשוקה, התפכחות, חרדת נטישה וקנאה. הרבה קנאה. זהו סיפור על אהבה בין גבר כמעט בן 40 הגר במלון, לבין בחורה צעירה בת חצי מגילו שכבר הספיקה להינשא, להביא בת לעולם ולהתגרש. הסיפור מתרחש בניו יורק שלאחר המלחמה, כך שהרקע לסיפור לא יכול להיות טוב יותר בעייני. הרומן ביניהם מסתבך כאשר כמו בסרטו של לין נכנסת לסיפור דמות שלישית: גבר עשיר המציע לאישה כסף תמורת סקס אתו.

ההצעה הפיננסית מעלה שאלות פילוסופיות כמו בידי מי השליטה במערכת היחסים, הערכה עצמית, הציפיות ממערכת יחסים והעמידה בהן, והאם יש סיכוי למערכת יחסים זוגית לאחר דבר כזה? הכתיבה של הייז נפלאה והוא מתאר את הדמויות ברגישות גבוהה במיוחד על חולשותיהן ושבריריותן.

יש לציין כי כל הסיפור מובא לנו מנקודת מבטו של הגבר, כאשר גם הוא וגם האישה הם חסרי שם לכל אורך הסיפור. הייז משתף אותנו בהרבה מאוד מחשבות של הגבר, מחשבות אשר לא אחת הן פילוסופיות למדי אך חלק גדול ממחשבות אלו העסיק לבטח כל אחד ואחת איתנו לפחות פעם אחת בחיים.

זהו סיפור ללא הפי אנד ואין כאן זוג הצועד בסוף הסיפור מחובק אל עבר השקיעה, אך זהו סיפור אשר בסופו משאיר קצת מחשבות.

בקטעים בהם מספר לנו הייז על מחשבותיו של הגבר על המיליונר, לא יכולתי שלא להיזכר בדבריו של הפילוסוף היווני אנטיסתנס שאמר: "הקנאה מכרסמת במקנא כחלודה המכרסמת בברזל."

בפרק הסיום של הספר כותב אריאל קון, הבעלים של תשע נשמות על הפסנתרן האהוב עליו תלוניוס מונק ומשווה בינו לבין אלפרד הייז. אני מאוד אוהב את מונק אך היה לי קצת קשה להתחבר להשוואה הזו. אם כבר מוסיקה, אז בסיום קריאת הספר צריך להאזין לשירו של סטינג:

If You Love Somebody Set Them Free

" אבל את יפה. והשעה כמעט ארבע. והנה הקוקטיילים מונחים כאן על השולחן. ובמראה הזאת נדמה ששנינו מופיעים. המלצר יבוא כשנקרא לו, השעון יתקתק, החשבון ישולם, החוב יוסדר, העיר תמשיך להתקיים. ואחרי ככלות הכל האם זה לא מה שאנחנו רוצים?"

האם משהו יכול להבטיח לנו ,שמחר האהבה תמשיך להתקיים. או שמחר יהיה טוב יותר? האם אנחנו חיים את ההמתנה הזאת, התלויה בין השמיים לארץ שאולי אין היא קיימת בשום מקום. במקום לחיות את החיים אנחנו מחליפים את החיים בהמתנה הזאת מלאת שיגיונות זיכרונות וחלומות.

האם סיפור האהבה כאן בן גבר כמעט בן 40 שגר במלון לבין אישה גרושה + ילדה , חצי מגילו, האם זה אמתי ? מה גורם לכיסוי טוב של סיפור אהבה? האם סבל בשם האהבה גורם לאהבה להיום אמתית ? האם בכך שנאביס את התחושות שלנו ונבנה טיעונים במקום להרגיש אותן פועמות ולחיות אותן, האם זו האהבה.? האם אישה יכולה למצוא את כל משאלותיה ארוזות באדם אחד? הספר דן ברובד עמוק בכל הקשור ליחסים ואהבה.


מתי שהוא בחיים....בפרק מסע אחר, היא הזמינה אותי לבוא רגע לחדרה מתוך רצון לחברות, הביפר לא הפסיק לצייץ אצלה. הייתה מיטה וכיסא, על הכיסא נזרקו גרביונים שחורים, ביריות, מחוך וחזייה בצבע אדום. בשניות היא פרקה את השמלה הקצרצרה והחליפה לג'ינס וסווצ'ר. היא אמרה שתשמח אם נלך לסרט. קורטוב האנושיות שלה לצאת לרגע מהעולם בו שרתה פגע בי כחץ .ואז בכמה שניות היא סיפרה לי שהיא נערת ליווי , אני הייתי משהו אמתי בחיים המזויפים שהיו חייה. וכשחשבתי על זה ניסיתי להבין מה אמתי ומה מזויף.כמו בספר, היא רק רצתה להיות מאושרת ולעשות את בדבר הנכון.

הספר כתוב נפלא, לעיתים הרגשתי כמו במחזה . כל הספר מסופר מנקודת מבטו של גבר שנע בין תחושות של סבל וכאב שהאהבה גרמה לו. יש פה התאהבות, פרידה, עזיבה וחזרה שוב כדי להבהיר כמה אמיתות.
העלילה מלאה פרטי פרטים כמו שאישה בדרך כלל עושה כשהיא מאוהבת .מי אמר מה, למה וכמה?. שמחתי לראות את הצד הגברי פתוח כמו ספר של מחשבות שבדרך כלל אני לא מצליחה להגיע אליהן. גברים בדרך כלל לא מלבנים פרידות כמו שנשים עושות. גברים ממשיכים הלאה, לא נתקעים. זו קצת הכללה וכמובן שיש יוצאים מן הכלל.

"היא רצתה להיות השמש והירח והכוכבים של משהו, היא רצתה משהו שימות בלעדיה ,משהו שיצתרך אותה תמיד ולעד" הוא חשב שזה קשור לכסף, אך זה היה קשור לכך שהוא אנוכי, הוא בעצם לא צריך אף אחד מלבדו, היא הייתה תוספת נוי, כמו צעצוע. להיות אנוכי זו לא אהבה אמיתית!
אם היא הייתה מרגישה נחוצה בשבילו הקשר היה מממשיך.

המדהים הוא שלמרות שהייתה עירומה בפניו, הוא לא ממש ידע מי היא עד סוף הספר. הספיק לו כל כללי האהבה בגרוש כמו קינאה ,רכושנות, התלקחות מהירה של תשוקה, התגמגמויות של רגש.

אני מאמינה כשמשהו בחיים לא אמתי מרגישים חוסר סימטריה בין המילים שיוצאות ולא משנה כמה מתוקות הן, לבין הרגש המלא והטוב הזה שאתה יודע בוודאות שהאדם מולך אוהב ולא מזייף אהבה.

ספר שלקח אותי לטיול בן יומיים בניו יורק של שנות החמישים. כבר שווה. הוא גם הצליח לתאר יפה רגשות עמומים וחזקים בין שני אנשים. למעשה הרגשות הם כל הספר כי הסופר השמיט את שמות הדמויות ואת העיסוקים שלהם ואת רוב העבר שלהם והשאיר אותנו עם סיפור עני ורזה אבל נוגע ללב ויפה תואר:)