ביקורת ספרותית על רשימת אוקטובר - מותחן שנקרא מהסוף להתחלה מאת ג'פרי דיבר
ספר בסדר

---

מכירים את ממנטו?

אלון, אל תרים את האצבע, ברור שאתה יודע, התכוונתי לכל האחרים.

למי שלא יודע, הסרט ממנטו יסד איזו אסכולה של יצירות שמוצגות מהסוף להתחלה. אני לא יודעת כמה יצירות בסגנון זה קדמו לסרט, אבל ברור שהן לא זכו לאותו הד כמוהו.

רשימת אוקטובר היא מותחן שנקרא מהסוף להתחלה.

הפרק הפותח את הספר הוא הפרק החותם את היצירה (אם אפשר לקרוא למותחן הזה יצירה), הפרק שאחריו הוא ההתרחשות שקדמה לפרק האחרון וזה שאחריו קדם לפרק שזה עתה קראתם וכולי וכולי.

התבלבלתם? לא נורא. ניתן להגיד שתחילתו של כל פרק קשורה לסיומו של הפרק הבא.

התבלבלתם? זה לא שאתם לא חכמים מספיק, אם נגדיר את הספר במונחים של זמן, הרי שכל פרק קדם לזה שקדם לו.

ההסבר שלי איום ונורא.

אז בואו נפשט את זה:
אם פרק ראשון התרחש לדוגמה בין חמש לשש, הרי הפרק הבא התרחש בין ארבע וחצי לחמש וזה שאחריו בין שלוש ועשרה לארבע וחצי.

גאוני, לא?

זהו, שלא.

ואם חשבתם, שאפשר פשוט לקרוא את הפרק האחרון ואחריו את זה שלפני אחרון וכך הלאה עד שתסיימו בפרק הראשון, אל תתחכמו בבקשה. ברור שהפרקים הראשונים שמתרחשים בסוף חייבים לתת מידע על הגיבורים שלא נמצא בפרקים האחרונים.

מי שקרא את הירח הקר של ג'פרי דיבר, ספר מבריק ונהדר, שהתהפוכות השנונות שלו מדהימות ממש, לא יכול שלא להשתאות למקרא הספר הנוכחי, שהוא מרושל, כתוב רע, קלישאתי ומה לא.

כל הרעיון של "ממנטו" מתבזבז על ספר רע.
ואולי זה הרעיון, מין נזם זהב באף...
או קנקן טוב לתוכן גרוע.

טוויסט אחד הצלחתי לנחש באמצע הספר, כשגמרתי בדעתי שיותר משני כוכבים הספר לא מקבל ממני, גם אם יש לי מצברוח טוב.
הטוויסט הסופי, שהוא באמת טוב, עיטר את הספר בכוכב השלישי, למרות דעתי הנחרצת.

חוסר ההיגיון שבעלילה איים למחוק את הכוכב השלישי, אבל הייתי במצברוח טוב, כבר אמרתי.

על מה הספר?

אשה אחת מחזיקה ברשימה מסתורית ששמה רשימת אוקטובר. ילדתה נחטפת והיא גם צריכה לשלם כופר רציני.
גבר אחד, שרק הכירה יום קודם, מלווה אותה כל הזמן ודואג שילדתה תוחזר ללא פגע ושהיא תוכל גם לשלם את הכופר.
יש שם גם בוס מסתורי שנעלם, כמה בלשים מטומטמים, הרבה תיאורים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, הרבה ארועים משוללי היגיון, וכתיבה גרועה.
כשהייתי קטנה לימדו אותי לגמור מהצלחת (ניצולי שואה ועניים), עובדה שעומדת למשקלי לרועץ עד היום. כשהתחלתי לרכוש ספרים מכספי, לימדתי את עצמי לסיים כל ספר שקניתי גם אם הוא איום.

אין לי שום שולחן בעל רגל מתנדנדת בבית, שספר מסוג זה היה תומך בו.

אין לי שום דלת נטולת מעצור, שהספר היה עוצר אותה.

אני אמצא מישהו שיהיה מוכן לקחת את הספר ממני.

ספר רע גם ביום טוב.
שבוע טוב.

» ביקורות נוספות של אפרתי
» ביקורות נוספות על רשימת אוקטובר - מותחן שנקרא מהסוף להתחלה