בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 4 בנובמבר, 2008
ע"י 999
ע"י 999
אני מתקשה לכתוב ביקורת אינטילגנטית וחסרת התלהמות על הספר, מכיוון שמעבר לעובדה שהוא עשיר בדימויים יפים ומגובה בביקורות אוהדות ועטיפה מקסימה - פשוט לא סבלתי אותו.
נתחיל בסיבה העיקרית: הגיבורה; כל הכבוד לשהרה בלאו שהצליחה ליצור את הדמות הכי מעצבנת בתולדות הספרות. תלמה - הדמות הראשית - כל-כך מלאה רחמים עצמיים ושנאה חסרת פשר, שהיא לא מצליחה לעורר אפילו פירור של הזדהות או חמלה. הבסיס עליו נשען הספר (הרצון של הגיבורה באהבה\סקס) רופף עד מט לנפול בעיני, כיוון שאני לא רוצה שהיא תמצא אהבה, אני פשוט רוצה שהיא תלך לעזעזל.
סיבה שניה: הכתיבה. בשלב מסויים להטוטי המילים ושינויי הגוף (באמצע משפט, ללא כל סיבה הגיונית) מתישים ונעשים מלאכותיים. אין כאן תיאור שובה ואמיתי אלא סוג של רהב, שוויץ עייף על חשבון התקדמות אמיתית בעלילה.
והעלילה אכן לא מתקדמת. אותם מונולוגים רווי שנאה עצמית, אותן מסקנות אליהן הגענו במהלך הפרקים הראשונים חוזרים שוב ושוב (ושוב). פרטי העלילה עליהם מתבסס הספר(כל סיפור יצירת הגולם בגטו) לא מפורטים ומחוסרי הגיון פנימי (למה הסבתא ביקשה ממנה ליצור את הגולם שוב, אם הוא זרע הרס רב כל-כך בפעם הראשונה?).
ניסיתי, באמת שניסיתי, אבל לא הצלחתי למצוא שום דבר שאני אוהבת בספר מלבד העטיפה.
9 קוראים אהבו את הביקורת
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
