ביקורת ספרותית על יצר לב האדמה - עיצוב עטיפה: אמרי זרטל # מאת שהרה בלאו

---

רוצים ספרות ישראלית פמיניסטית? רגע, עדיין לא קבענו את דמותה של הצברית.
"יצר לב האדמה" הוא יצירה קאנונית. לא בגלל איכותו, שעוד נדון בה בהמשך, ולא בגלל חוויית הקריאה שהוא משרה על הקורא, על אף ששתיהן חיוביות, אלא בעיקר בגלל תרומתו למיצוב דמותה של האישה הישראלית.
תלמה, גיבורת הספר, אינה עונה כלל על השם שהוריה העניקו לה ("תלמה" מלשון "תלם"). היא אינה הולכת בתלם, ואינה מביאה נחת רוח למשפחתה הדתייה שסוחבת על גב בניה ובנותיה את זכר השואה של הדור הקודם - קודם, ולמעשה, היא הכבשה השחורה של המשפחה.
היא לא יפה, חסרת ביטחון, לא נעימה ולא חברותית. היא שונאת אדם, ומביטה על העולם בעיניים נגעלות. מכיוון שהסיפור מסופר בגוף ראשון, מנקודת ראותה, הרי שיש בו לא מעט תיאורים דוחים ומעלי סחי. היא עובדת בתור מורה בבית ספר לבנות, ולא מצטיינת בעבודתה, בלשון המעטה.
היחידה במשפחה עמה היא מצליחה להתחבר ואף לחוש חיבה ואהבה, היא סבתה, ניצולת שואה, שהייתה אף היא בעברה הכבשה השחורה במשפחתה. לסבתא היה כשרון נסתר ואפל, אותו היא זיהתה בתלמה, והדבר קושר בין שניהן במעין ברית אפלה. לאחר מותה של הסבתא תממש תלמה את כשרונה למה שיהפוך למנוע המאיץ של הסיפור. תלמה הבודדה, שלא ידעה גבר מעודה ושאף גבר לא חיזר אחריה, מלבד משחקי חתול ועכבר עם בן דודה, תיצור גבר מאדמה.
"יצר לב האדמה" הוא ספר של קטבים וניגודיות. קודש מול חול, טהרה מול חטא, אהבה מול אלימות, לידה אל מול מוות, ונשיות אל מול גבריות.
תלמה תשבור לאורך הספר את כל הציפיות, התקוות והדעות הקדומות בנוגע להיותה אישה במשפחה יראת שמיים. כמצופה ממנה, היא תביא חיים לעולם, אך לא בדרך המקובלת, וגם אופיים של חיים אלה, הגבר אותו היא תיצור, יהיו שונים מהמקובל.
היא תיכנס אל תוך מערכת יחסים, אך מערכת היחסים הזו תהיה חולנית, מעוותת.
כאישה אל מול הגבר שלה, תלמה תיאלץ לנטוש את המצופה מקוד ההתנהגות הנשי. הגבר יציר האדמה הוא גולם, פסיבי, הוא אינו יוזם אלא אם כן התבקש. תלמה מזהה בו, בעודם שכובים במיטה, את הלהט המיני גואה בו, והיא מייחלת לכך שיסתער עליה בגבריותו הפרועה. אך רק כאשר תצווה עליו בשקט "בוא אלי" הוא יעשה זאת.
יש כאן משחק בתפקידים המגדריים, האישה הופכת לשולטת, הגבר, חזק ושרירי כפי שתלמה בחרה ליצור אותו, נותר כנוע ופסיבי.
תלמה מעוררת כעס בסביבתה עוד מן ההתחלה, אך עם התפתחותה לאורך הסיפור, בעוד היא שוברת מוסכמות קדושות בזו אחר זו, היא תהפוך לשנואה עוד יותר. גם עצם היצירה של הגולם בידיה של אישה כמוה כמעשה כפירה, הרי מדובר במלאכה שיועדה לגבר.
הספר כתוב בשפה לירית, מלאת דימויים, גבוהה.
הסיפור מתכתב עם עלילות מקראיות, וכמובן עם סיפור הגולם מפראג. לי הוא הזכיר במידה רבה את "רומן רוסי" של מאיר שלו, שעוסק גם הוא בהעברה בין דורית ובמציאת משמעות לחיים דרך עיני הדורות הקודמים, וכמו בספר האלמותי ההוא, גם כאן העלילה חורגת אל גבולות הפנטסיה.
הביקורת העיקרית שלי כלפי הסיפור היא בעיקר אל מול הרמיזות הספרותיות הללו, שנראה שהן מכתיבות ומובילות את העלילה, במקום שהעלילה תתפתח מעצמה ללא תלות בהן. גם השפה הלירית היפה, שמדמה לספר אווירה של ספר שירה, נעשית בשלב מסוים בקריאה טרחנית.
דמותה של הגיבורה מורכבת, מרתקת ומגעילה כאחת. ללא ספק אחת מהגיבורות הספרותיות הייחודיות והמרשימות שהופיעו בספרות הישראלית העכשווית. היא אכן מעצבנת, אבל גם גורמת לקורא לתהות עם עצמו מדוע היא מעצבנת, והקריאה הופכת למעין תרגיל בהתייחסות אישית לענייני מגדר.
ללא ספק, ספר יצירתי ומעורר מחשבה. מומלץ למי שמחפש יצירה מקומית קצת שונה.
ארבעה כוכבים במדד קורא בקפה.

» ביקורות נוספות של קורא בקפה
» ביקורות נוספות על יצר לב האדמה - עיצוב עטיפה: אמרי זרטל #