“זה נשמע אולי מוזר כמחמאה, אבל הרומן הקצר של ג'וזפה די למפדוזה מכיל את התיאור היפה והמרגש ביותר שקראתי מעודי של תודעתו של אדם גוסס. זה הזכיר לי מעט סצנה דומה ב'ספרי יעקב' של טוקרצ'וק, אבל כאן זה נוגע ופיוטי הרבה יותר. 'הברדלס' הוא סאגה משפחתית, המלווה את דעיכתה של משפחת אצולה סיציליאנית ותיקה, לפני כ-150 שנה. בניה ובנותיה הגאים (הכבולים, מי יותר ומי פחות, במוסכמות מעמדם) והאנשים שסביבם, מנסים לנ”

“עמוס עוז, בתוכנית חוצה ישראל עם קובי מידן, המליץ מאוד על הספר, כספר שהוא הכי אוהב כמעט בעולם, וואו, רצתי לקרוא. אז ככה, ספר נפלא, אריסטוקרטי. היה לי קשה לקרוא אותו בתחילה, אבל זכרתי מי המליץ עליו, אז נתתי עוד הזדמנות ועוד הזדמנות. ואז קצת אחרי האמצע, ממש התחברתי וממש נהניתי ולא יכולתי להפסיק. ממש גאה בעצמי שאכלתי בהנאה את הספר הנהדר הזה. אני לא אכתוב על העלילה, רק שהיא מצריכה סבלנות מלכותית עם נטי”

“למען הגילוי הנאות עלי לומר כי לא ניסיתי לברר האם הסיפור הוא סוג של רומן היסטורי אוטוביוגרפי במידת מה או סתם רומן היסטורי שהקשר בינו לבין המציאות הוא לכל היותר גבולי... מחבר הספר הוא בן למשפחת אצולה... דוכס רוזן נסיך משהו בסגנון בכל מקרה... האם הוא כותב את עלילת משפחתו של לפני דורות מועטים? כנראה שבמידה מסויימת שכן... האם כל ההתרחשויות והדמויות אכן היו כך במציאות והוא ביסס את הרומן על אירועים אמית”

“הרבה זמן נמרחתי עם הספר הזה,דבר שבדרך כלל לא קורה לי.עמוד פה,שני עמודים שם,ולקח לי שבוע לסיים את הספר (בשבילי זה הרבה זמן). הבעיה עם הספר הזה היא שהוא פשוט לא מעניין.פשוט ככה. אבל במה הספר בעצם עוסק? טוב,מסופר על אחד פבריציו,הנסיך לבית סאלינה שבסיציליה.זו תקופה רבת תהפוכות-גריבאלדי התחיל במרידות שלו לאיחוד איטליה (רק באמצע הספר קישרתי לדמות שלמדתי בשיעורי היסטוריה בכיתה י׳).הנסיך הוא נצר אחרון”

“זה נשמע אולי מוזר כמחמאה, אבל הרומן הקצר של ג'וזפה די למפדוזה מכיל את התיאור היפה והמרגש ביותר שקראתי מעודי של תודעתו של אדם גוסס. זה הזכיר לי מעט סצנה דומה ב'ספרי יעקב' של טוקרצ'וק, אבל כאן זה נוגע ופיוטי הרבה יותר. 'הברדלס' הוא סאגה משפחתית, המלווה את דעיכתה של משפחת אצולה סיציליאנית ותיקה, לפני כ-150 שנה. בניה ובנותיה הגאים (הכבולים, מי יותר ומי פחות, במוסכמות מעמדם) והאנשים שסביבם, מנסים לנ”

“עמוס עוז, בתוכנית חוצה ישראל עם קובי מידן, המליץ מאוד על הספר, כספר שהוא הכי אוהב כמעט בעולם, וואו, רצתי לקרוא. אז ככה, ספר נפלא, אריסטוקרטי. היה לי קשה לקרוא אותו בתחילה, אבל זכרתי מי המליץ עליו, אז נתתי עוד הזדמנות ועוד הזדמנות. ואז קצת אחרי האמצע, ממש התחברתי וממש נהניתי ולא יכולתי להפסיק. ממש גאה בעצמי שאכלתי בהנאה את הספר הנהדר הזה. אני לא אכתוב על העלילה, רק שהיא מצריכה סבלנות מלכותית עם נטי”

“למען הגילוי הנאות עלי לומר כי לא ניסיתי לברר האם הסיפור הוא סוג של רומן היסטורי אוטוביוגרפי במידת מה או סתם רומן היסטורי שהקשר בינו לבין המציאות הוא לכל היותר גבולי... מחבר הספר הוא בן למשפחת אצולה... דוכס רוזן נסיך משהו בסגנון בכל מקרה... האם הוא כותב את עלילת משפחתו של לפני דורות מועטים? כנראה שבמידה מסויימת שכן... האם כל ההתרחשויות והדמויות אכן היו כך במציאות והוא ביסס את הרומן על אירועים אמית”

“הרבה זמן נמרחתי עם הספר הזה,דבר שבדרך כלל לא קורה לי.עמוד פה,שני עמודים שם,ולקח לי שבוע לסיים את הספר (בשבילי זה הרבה זמן). הבעיה עם הספר הזה היא שהוא פשוט לא מעניין.פשוט ככה. אבל במה הספר בעצם עוסק? טוב,מסופר על אחד פבריציו,הנסיך לבית סאלינה שבסיציליה.זו תקופה רבת תהפוכות-גריבאלדי התחיל במרידות שלו לאיחוד איטליה (רק באמצע הספר קישרתי לדמות שלמדתי בשיעורי היסטוריה בכיתה י׳).הנסיך הוא נצר אחרון”