התחלתי לקרוא את הספר הזה כי תמיד מעניין אותי לדעת מה בנפשו של אדם, גם אם הוא רוצח.
אבל היה לי קשה, היה לי קשה כי הגברת שכתבה את הספר מתבטאת בצורה איומה כלפי נפגעות תקיפה מינית ולא בא לי לתת לה במה בצורת קריאת הספר שלה.
היה לי קשה, כי בין השורות, בין ציטוט אחד למישנהו של המרואיינים, היא הוסיפה הערות מתנשאות.
היה לי קשה, כי הספר מיצה את עצמו הרבה לפני שהגיע לאמצע, פשוט כי הספר הוא הקאה אחת גדולה של כל המחקר שלה למקום אחד וחוזר על עצמו. כולם אומרים את אותו הדבר.
תימצות הספר (זהירות ספוילר קל):
מי שנשלח לעשות פיגועים הם ילדים נשים וכולם קורבנות
מעמד האישה אצל הפלסטינים מקומם ומזעזע
אישה לא אמורה להיות מחבלת מתאבדת זה תפקיד של גברים
ואמונה מאד חזקה ועיוורת בגן עדן.
אלה הדברים שכל המרואיינים חוזרים עליהם, אין חידוש. אחרי כמה ראיונות זה כבר משעמם.















