"אדם שרימה את המוות כפי שעשיתי זאת אני, ונהנה מן המותרות המשכרים של החופש, נידון אולי לחיות את חייו עם שריון חיצוני. אך לעתים, ברגעים אפלים של חרדה לבאות, אני רואה באותם מראות של חוסר אונים פוליטי, תוהו ובוהו כלכלי, המונים היסטריים, קנאות דתית, ספינות פליטים ופטריות עשן - חזות של אושוויץ עולמי. בזמנים כאלה, בניגוד להתחייבותי הפנימית לנהוג בהגיון קר, בניגוד לאהבת החיים שבי, בניגוד לאמנותי באדם, אני מרגיש כאילו מה שהפך את עולמי על פניו בילדותי עלול להתחולל שוב".

שמואל פיזאר מדבר בספר זה בשני קולות. הקול האחד הוא קולו הבוטח של עורך דין בינלאומי מהוקצע, בעל משרדים בניו יורק ובפריס, הנושא ונותן בעסקות ענק בינלאומיות בין מזרח ומערב, ויועצם של ראשי מדינות. הקול השני הוא קולו של ילד, שנאבק על חייו במשך ארבע שנים במחנות ההשמדה הנאציים לאחר שמשפחתו נספתה. שני הקולות משמשים בערבוביה בספר מהמם ומרתק זה, בו מספר שמואל פיזאר את קורות חייו, אשר תושיה נדירה ברגעי יאוש, תחבלנות, כח רצון והתמדה, ומעל לכל - תקוה, הם מאפייניהם העיקריים. ספר זה, שהופיע בשם Of Blood and Hope היה לרב מכר עולמי.