• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
המוות חשוב לחיים

המוות חשוב לחיים

מאת אליזבת קובלר-רוס

הביקורת של froji

תמונה של froji
דירוגדירוג
המוות חשוב לחיים

המוות חשוב לחיים

מאת אליזבת קובלר-רוס

הביקורת של froji

דירוגדירוג
תמונה של froji
הוצאה לאור:כתר
שנת הוצאה:2002
קטגוריה:ספרי הדרכה
הקודמת
עפרה
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 11 שנים•1 דקות קריאה

ספר מדהים שמספר על המוות והחיים אחריו, ועל החיים כאן בכדור הארץ.
הספר הוא בעצם תמלול של כמה מהרצאותיה של הד"ר והפיכתם לספר, כשסיפור המסגרת הוא ילדותה וחייה של הסופרת כאחת מתוך שלישיה.
ממליצה לכולם לקרוא בראש פתוח. יכול מאד לעזור לחולים סופניים בהתמודדות עם המוות.
התבאסתי לגלות כי ד"ר קובלר רוס, נפטרה, קיויתי לכתוב לה ולספר לה על הרגשתי בעקבות קריאת הספר. אבל שמחתי שהיא חיה חיים ארוכים ובטח מאושרים. ולפי מה שהיא כתבה בספר, אני בעצם יכולה לכתוב לה והיא בטוח תקרא את זה, כי המוות הוא לא הסוף.
ספר מרגש, יקח לי זמן להיות מסוגלת לקרוא עוד משהו אחרי ספר שכזה.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של נופר
נופר
תמונה של רץ
רץ
2קוראים|גיל ממוצע51|50%נשים

על המבקרת

תמונה של froji

froji

ותיקה
חברה מזה 15 שנים
59 ביקורות•128 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•ילדים 12-9
תמונה של froji
froji
ותיקה
חברה באתר מזה 15 שנים
ביקורות59
לייקים שקיבלה128
דירוג ממוצע4.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת15ספרות מקורית11ילדים 12-94

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של froji

אישה פצצה

אישה פצצה

ענת ברקו

התחלתי לקרוא את הספר הזה כי תמיד מעניין אותי לדעת מה בנפשו של אדם, גם אם הוא רוצח.
אבל היה לי קשה, היה לי קשה כי הגברת שכתבה את הספר מתבטאת בצורה איומה כלפי נפגעות תקיפה מינית ולא בא לי לתת לה במה בצורת קריאת הספר שלה.
היה לי קשה, כי בין השורות, בין ציטוט אחד למישנהו של המרואיינים, היא הוסיפה הערות מתנשאות.
היה לי קשה, כי הספר מיצה את עצמו הרבה לפני שהגיע לאמצע, פשוט כי הספר הוא הקאה אחת גדולה של כל המחקר שלה למקום אחד וחוזר על עצמו. כולם אומרים את אותו הדבר.

תימצות הספר (זהירות ספוילר קל):
מי שנשלח לעשות פיגועים הם ילדים נשים וכולם קורבנות
מעמד האישה אצל הפלסטינים מקומם ומזעזע
אישה לא אמורה להיות מחבלת מתאבדת זה תפקיד של גברים
ואמונה מאד חזקה ועיוורת בגן עדן.

אלה הדברים שכל המרואיינים חוזרים עליהם, אין חידוש. אחרי כמה ראיונות זה כבר משעמם.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•froji
לפני ואחרי בבני ברק סיטי

לפני ואחרי בבני ברק סיטי

אביטל ז'נט קשת

אני תכף מסיימת את הספר ומאד נהנתי לקרוא אותו.
האוירה בספר היא כמו בסיפור האסופית למי שאהב את הסדרה של לוסי מוד מונטגומרי. והסיבה שהספר יוצר אצלי את האוירה הנהדרת הזאת נעוצה בעובדה שמדובר בחיי קהילה, בדיוק כמו בסדרת הספרים שגם שם העלילה היתה בתוך קהילת הכפר אבונלי.
בהרבה מובנים הרגשתי שהספר נכתב עלי, הדמות ליאה ואני עברנו דברים דומים, בני הזוג שלנו דומים, המחשבות, הרגשות. מאד הזדהיתי.
אומנם אני לא חזרתי בתשובה, אבל גם אני מצאתי את עצמי במעין עולם מקביל לעולם החילוני, עולם דמיוני שבניתי לעצמי, עם חוקים וחלומות משלו. הרחק מכל הבלאגן של הקיום השטחי...
אולי לא רק אני.
המחשבות והזכרונות שצפים בספר מאד דומים לצורת המחשבה שלי, שהיא כמו גל, קדימה ואחורה, עבר, עתיד, מעט הווה... ואולי כך בעצם עובדת המחשבה אצל כולם.
פשוט כייף לקרוא על דמות שהיא כמוני. ואני לא מאמינה שהיא בדיונית. בעיני כל דמות כל ספר, מבוסס על המציאות. ורק מי שכתבה את הספר תדע :)

לפני 9 שנים•
★★★★★
•froji
סיפור כתוב במניפה

סיפור כתוב במניפה

ליסה סי

אתמול התחלתי לקרוא את סיפור כתוב במניפה של ליסה סי, והתאכזבתי קשות מהעם הסיני בגלל המנהג המזעזע שלהם של קשירת רגליים.
תמיד חשבתי שהחוכמה הסינית היא חוכמה מיוחדת ואמיתית, שהרפואה הסינית והדיקור הסיני הם משהו מדהים... אבל איך אוכל להאמין לרפואה שלהם ולדיקור שלהם כשהם עשו משהו ככ חולני מבחינה רפואית?
למי שלרוצה להבין על מה אני מדברת שירשום בגוגל "קשירת רגליים" "רגלי לוטוס"...
החלטתי לא להמשיך לקרוא את הספר מכיוון שבשבילי קריאת ספרים היא לשם הנאה (אם אני לא במסגרת לימודית שאז זה חובה) ואני לא מסוגלת להנות מקריאה של ספר כזה, התמונות של רגלי לוטוס לא יוצאות לי מהעיניים והמראש. לא משנה כמה הסיפור הזה מומלץ, אני לא יכולה להמשיך. יש גבול.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•froji
כעוף החול

כעוף החול

שמואל פיזאר

ספר טוב, כבד, נקרא לאט. הסיפור מאד יפה ומעניין, הסופר אינו מרחם על עצמו והוא מאד עינייני, כמעט עובדתי לגבי מה שעבר עליו בשואה. קשה לי לסיים אותו, הספר מחולק לכמה חלקים, כאשר החלק הראשון מוקדש לתקופת השואה בחייו. ולאחר מכן שאר החלקים, המשך חייו ככל אדם ואף יותר.
אני מרגישה שמיציתי, לא הגעתי לסוף, אבל מיציתי, האם לעזוב אותו? ליבי מלא רגשות אשמה, כי אני אוהבת לסיים ספרים אבל מרגישה שזה כבד והבנתי את הפואנטה.
הסופר כותב מעל דפי הספר את השקפותיו הפוליטיות. אחלה ספר במיוחד לאנשים שמאד מזדהים עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית.
תהנו.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•froji
הרץ במבוך

הרץ במבוך

ג'יימס דשנר

זהו ספר לנוער. רק שתדעו... כי אני לא ידעתי ולקחתי את הספר מהספרייה. באסה.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•froji
האביב שבלב

האביב שבלב

ברנדן ו. ג'ונס

אני בחלק השלישי של הספר, אבל אני חייבת להגיב עליו.

זהו ספר מזעזע, גדוש בתיאורים גרפיים על התעללות בנשים, וסחר בנשים, והתעללות מינית, גופנית ונפשית.
פשוט מזעזע! אין בספר הזה שום דבר אביבי או רומנטי או תשוקתי כמו שהכריכה מנסה לשדר. זה ספר שרק הקריאה בו יכולה לגרום לטראומה.
אני בחלק השלישי, לקראת הסוף ואני פשוט לא יכולה להניח אותו מידי בגלל כל הזוועה שבו. ואני חייבת שיהיה לזה סוף ואני חייבת להמשיך לקרוא כיצד מתעללים שם בנשים כי לעזוב את הספר ולדמיין יכול להיות גרוע לא פחות.
אני מקווה שהסוף יהיהב טוב למרות שאין סוף טוב בדברים כאלה. אין. ואין מחילה.

אני זועמת על העטיפה השקרית של הספר שמנסה למכור כאן ספר רומנטי. אם מישהו מצליח לראות משהו רומנטי בין דפי הספר אז משהו אצלו ממש לא בסדר. בלשון המעטה.

המשך (זהירות ספוילר):
עכשיו לאחר שסיימתי לקרוא את כל הספר אני אוסיף ואסכם:
החלק הרביעי של הספר מביא מנוחה לקוראים מההתעללויות הרבות שבו וגם הדמויות מגיעות לסוג של שלווה ונחלה... סוג של...
מה שקצת מרגיז זה הסוף הקצר והקמצני בתיאורים של הספר...
לאורך כל הספר הסופר לא חסך בתיאורים של כל מה שמזעזע וחלאות המין האנושי ולקראת הסוף, פתאום הוא חוסך ומשאיר לקוראים מלא מקום לדימיון, זה חוצפה בעיני, זה נותן תחושה של ספר פורנו ושל סופר סדיסט.
אחרי שנשארתי קוראת נאמנה עד סוף הספר הגרפי הזה, יכולתי לפחות לזכות במעט יותר תיאורים על הסוף הטוב של הדמויות.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•froji
בדידותם של המספרים הראשוניים

בדידותם של המספרים הראשוניים

פאולו ג'ורדנו

עוד ספר שהתאכזבתי ממנו. למרות שהוא היה באמת קסום. הייתי מסיימת אותו אחרת, כי החיים מספיק עצובים ובודדים מכדי שזה יקרה גם בסיפורים.. זה שטות מה שאמרתי, אבל מותר לי לרצות ולקוות..
בזמן קריאת הספר נורא רציתי לראות את הסרט, אבל הסוף גרם לי שלא ארצה.
מבאס.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•froji
בדידותו של קורא המחשבות

בדידותו של קורא המחשבות

דלית אורבך

אכזבה אכזבה אכזבה.
כל הספר מתנקז לתחושת ביזבוז זמן נורא.
מרגישה כאילו הסופרת עשתה ממני צחוק או שאולי אין לה ככ כישרון.
האמת היא שממש אהבתי את הספר, את הניתוחים המחשבתיים, הוא היה גם מצחיק ולפעמים ממש מגעיל, עם התיאורים שבו.
כבר כמעט התחלתי להאמין שהסופרת היא קוראת מחשבות בעצמה.
ואז הגיע סוף הספר, והגיע השיא שהובטח גם על הכריכה מאחור, אבל זה היה משעמם, כמו סקס מחשבתי אחד ארוך ומשעמם, הדיאלוגים בין נילי לנרי חוזרים על עצמם, משעממים, מתסכלים, ארוכים ומתישים. והסוף, משעמם, לא מפתיע, לא מעניין, לא פותר שום דבר.
עוד ספר שבו הסיום הורס את הכל!!!

לא ממליצה לכם לקרוא את הספר, זה פשוט בזבוז זמן. והאכזבה צורבת.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•froji
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

אני מאד ממליצה לאוהבי הספרים לקרוא את הספר הזה.
לגבי העלילה, מה שכתוב מאחורי הספר זה מתמצת בצורה טובה מאד ולא אבזבז על זה מילים.
ולאלה ששואלים בכל זאת למה, אני רוצה לומר, שכשהתחלתי לקרוא את הספר השעה היתה 12 בלילה ובשעה 1:30 הייתי צריכה להכריח את עצמי בכוח ללכת לישון כדי שלא יהיה לי קשה לקום בבוקר. וזה לא היה קל.
למחרת המשכתי לקרוא את הספר בכל שניה פנויה עד המילה האחרונה.
הלוואי שתמיד יפלו לידי כאלה ספרים מרתקים, מעניינים, אנושיים, מלאי חמלה וגבורה שמשאירים אותי בתחושה שיש אנשים טובים בעולם הזה למרות הכל.
הספר לא מכיל תיאורים אלימים או גרפיים. כתוב בצורה רגישה וטובה מאד!
אריאל

לפני 11 שנים•
★★★★★
•froji

ביקורות נוספות על "המוות חשוב לחיים"

המוות חשוב לחיים

המוות חשוב לחיים

אליזבת קובלר-רוס

לפני כשבועיים חרב עלי עולמי, בתי הבכורה בת ה-14 נפטרה מסרטן לאחר שנתיים וחצי של מאבק קשה מנשוא. בתי האהובה, היפה והנערצת הייתה בעלת תעצומות נפש שקשה לתאר במילים, היא נלחמה עד לרגעיה האחרונים ולא הסכימה להיכנע ולא לרגע. האופטימיות והתשוקה לחיים היו חלק בלתי נפרד ממנה.אך את הגורל לא ניתן לשנות.
הספר מתאר ומספר על תהליך העזיבה, על הדרך בה עוברת הנשמה מעולמינו לעולם הנשמות. מוזכרים הרגעים לפני הפרידה
הסופית, הדרך בו מתכוננת הנשמה לפרידה ומקבלת רמזים מהעולם אליו היא אמורה להגיע, רגעים שחווינו גם אנחנו.
הספר חיזק אותי באופן אישי וגרם לי להבין שלמרות האבדה הבלתי נתפסת בתי הגיעה לשלווה ומנוחה לאחר ייסורים נוראיים, ושחיינו כאן, בעולם הזה הם למעשה רק תחנת מעבר. מן הראוי לציין שדר' קובלר-רוס היא אתאיסטית וממוצא שוויצרי כך שמניעים דתיים לא השפיעו על מחקרה המתבסס על למעלה מ- 25 אלף מקרים במהלך 20 שנה.
מכל מקום, המסר שהשאירה בתי היה די חד וברור ואני מרגישה צורך להעביר אותו הלאה, "ואהבת לרעך כמוך", נסו לדון כל אדם לכף זכות ולהימנע משנאת חינם.
מאחלת לכולם חיים טובים ומאושרים ומלאי סיפוק מעשייה טובה ונכונה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•מיטוש
המוות חשוב לחיים

המוות חשוב לחיים

אליזבת קובלר-רוס

יותר מדי ספרים טובים מדי דורשים ממני שנים עד שאני מוכנה לקרוא אותם. כמו בכל מקרה של הכרות פטאלית אנחנו על אותו קרוןאל ברכבת. אני מגניבה מבטים אבל ברגע שיש סיכוי להצטלבות - הראש מופנה חזק לעבר השני. זה כנראה מבהיל מדי להתאהב, גם בספר. ועוד כזה. ועוד על מוות. בכיאת רבאק. לא מצאתם לעצמכם נושא אחר? אליזבת קובלר-רוס היא פסיכיאטרית שנולדה בשוויץ כאחת מתוך שלישיה זהה. חשה את עצמה מיותרת בתוך הקומפלס הזה ויצאה לנדודים ברחבי אירופה ופתאום הגיעה אל פולין, מיידנק. כל זה קרה עוד בשנות השישים, הרבה לפני שהמחנות ההשמדה היו מוצפים במתבגרים, מדריכים מחנכים ושאר תיירות שואה. קובלר-רוס פוגשת שם אשה יהודיה צעירה, שורדת שואה, שהמשיכה לחיות במקום. היא שואלת אותה אם היא לא מצאה לעצמה מקום יותר שמח לחיות בו, אבל האישה דווקא פותחת לה חשיבה על המקום ועל החיים, והשתיים מנהלות שיחות נפש שממשיכות ללוות את קובלר-רוס בדרכה, והפעם היעד ארה"ב.
כפסיכיאטרית בתחילת דרכה שמחפשת התמחות מוצאת את עצמה קובלר-רוס במחלקה פסיכיאטרית עמוסה, בתוך חיים אישיים משל עצמה - עמוסים גם הם אך בודדים, היא נדהמת לגלות שכאשר היא פונה אל המטופלים בשמם ומנהלת איתם משא ומתן על כמות הסיגריות והקולה שיקבלו (בהתאם לתפקודם) חלים שינויים מרחיקי לכת במצבם. אז מגיעה קובלר-רוס לעיסוקה המרכזי והמפורסם מכולם - ליווי משפחות ואנשים הנמצאים במצב סופני. נראה שאי אפשר להפריד את הדרך שעושה קובלר-רוס אל העיסוק המרכזי שלה, מבלי לחוש כמה אנושיות אגרה בדרך ככלי עבודה מרכזי, כמה ישירות - אם לא בוטות כנה - יש בדמותה ואעז ואומר שיש גם משאלה לתיקון עולם. משאלה להיטיב. קובלר-רוס פוגשת ילדים שהולכים אל המוות, ובדייקנות חותכת מנכשת את העשבים השוטים שאנחנו המבוגרים לא פעם מניחים כשאנחנו חסרי אונים להתמודדות. היא מניחה את הדברים כמות שהם למול הילד ובני משפחתו, וסוף סוף מאפשרת להיפרד באמת. היא פוגשת ילדים מבולבלים למול הורה או בן משפחה קרוב חולה, ומול הגמגום של ההורים, היא מוכנה לפתוח שיחה כנה על מה באמת קורה עכשיו בבית ואפילו להוכיח לנו שהילדים עצמם ידעו זאת, אבל למול הגמגום לא הצליחו לבטא ולהבין מה הם מבינים עד הסוף.

זה ספר השראה מטורפת לחיים. גם אם אין לכם שום בן משפחה חולה או טריגר אקטואלי לעיסוק במוות (רק אומרת קורונה, אבל שכחו מזה). בעיני זו הזמנה מופתית לחשיבה על החיים שלנו. על התבלינים שאנחנו צריכים לעדכן שם כדי להרגיש שאנחנו חיים את החיים שלנו כמו שאנחנו רוצים ויכולים, בלי להגביל ולמזער ולהחליש את הווליום. זה עבורי ספר מסע, שמזמין לטפל בכל הסוגיות שלא טופלו עדיין ויש עוד זמן וניתן. זה ספר השראה לחשיבה על עבודה, משפחה ועצמי.

ממליצה, כבר אמרתי?

אתם תמותו עליו ;)

לפני 5 שנים•
★★★★★
•זרש קרש
המוות חשוב לחיים

המוות חשוב לחיים

אליזבת קובלר-רוס

ספר מדהים נהנתי מכל סיפור מחדש, הרבה מהסיפורים מרגשים מאוד
היא מסבירה למה כן צריך להיות ליד אותם אנשים שקרובים לחיינו לפני רגעי המוות ולא להשאיר אותם למות לבד.
וגם אם אפשר לומר את מה שעל ליבינו לאותם אנשים קרובים גם אם ויש לנו דברים לא טובים כלפיהם, רק כדי שלא יישארו הדברים הלא סגורים בינינו, כדי שלא נרגיש חרטה על כך שלא אמרנו את דברינו אליהם.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•stav789
המוות חשוב לחיים

המוות חשוב לחיים

אליזבת קובלר-רוס

ספר מרתק וממלא בהשראה. קובלר רוס הצליחה ללמוד איך להקשיב באמת, גם בסיטואציות הקשות ביותר. היא מתאראת עבודה עם ילדים גוססים, ועם ילדים שאחיהם או הוריהם גוססים, מתוך רגישות גדולה ואהבת חיים אמיתית.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•כרמית
המוות חשוב לחיים

המוות חשוב לחיים

אליזבת קובלר-רוס

אנו מפחדים מהמוות אבל יותר מפחדים מהחיים. אם נבין שהמוות הוא חלק תמידי והמשכי בעצם של החיים יהיה לנו הרבה יותר קל לשאת את החיים. כי מי שלא חי אותם באמת, איכשהוא לא חי והוא בעצם מת..הספר הזה חשוב למי שרוצה לקרוא אותו ולהבין שלחיות ממש ממש לא מפחיד.

לפני 15 שנים•חיפושית
המוות חשוב לחיים

המוות חשוב לחיים

אליזבת קובלר-רוס

הייתי בשוק מעצמי שבזמן הקריאה ללא שום התראה "הינה זה בא" הופרשה כמות קטנה של נוזל דמעתי על הספר.
ספר מדהים,שאין לי אלה להעריץ את הסופרת אליזבט רוס על עבודתה המסורה.
ממליץ לכל אדם שהוא בין חובבי זאנר הפנטזיה,דרמה,מתח,רומן,וכו..לא לפסוח על הספר הזה ולהכניסו לרשימת קריאה האישית.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•מנואל
המוות חשוב לחיים

המוות חשוב לחיים

אליזבת קובלר-רוס

ספר חובה לכל מי שמתמודד עם מוות של אדם קרוב. קובלר-רוס מספרת בדרך אישית וייחודית איך הגיעה לגישה הטיפולית שלה שמעודדת אנשים לקחת הביתה את קרוביהם הנוטים למות, כדי שייפרדו מהחיים בדרך חיובית יותר, ולא במחלקה כלשהי בבית חולים ציבורי. ספר חשוב מאוד גם לצוות טיפולי, ששוכח לפעמים שהמטרה אינה בהכרח להילחם במחלה, אלא לסייע לחולה - גם כשזה כרוך בהפסקת הטיפול התרופתי או הכירורגי והסתפקות בליווי רגשי ובמניעת כאבים. ספר מרגש ואפילו מטלטל (אם כי על החלק השני שעוסק בחיים שלאחר המוות הייתי מוותרת).

לפני 11 שנים•
★★★★★
•ספרים שענת
המוות חשוב לחיים

המוות חשוב לחיים

אליזבת קובלר-רוס

אחד הספרים המדהימים ומלאי התובנה שקראתי אי פעם.
גדולתו בפשטותו ובקלות ההבנה של המסר.
מומלץ מאוד מאוד!

לפני 14 שנים•
★★★★★
•עפרה
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
5.0
דירוג
5.0
לפני 14 שנים

“אחד הספרים המדהימים ומלאי התובנה שקראתי אי פעם. גדולתו בפשטותו ובקלות ההבנה של המסר. מומלץ מאוד מא”

5/9
ביקורות על המוות חשוב לחיים
הבאה
כרמית
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 14 שנים

“ספר מרתק וממלא בהשראה. קובלר רוס הצליחה ללמוד איך להקשיב באמת, גם בסיטואציות הקשות ביותר. היא מתאראת”