ביקורת ספרותית על בקצה המדבר מאת סמנתה הארווי
ספר טוב

---

ריקי חברתי ביקשה ממני להסיע את אמא שלה "היא היתה אצלי בשבת, ואני עובדת ביום ראשון על הבוקר, אז אולי תוכלי לקחת אותה מהבית שלי אל מרכז היום לקשיש שהיא נמצאת בו". הסכמתי. את ריקי אני מחבבת, גם את אמא שלה (את לא חברה של מישהי עשרים שנה בלי להכיר את אמא שלה), המרכז יום לקשיש קרוב לעבודה שלי, כך שלא מדובר בנסיעה מיוחדת. כך לפחות חשבתי. התחלנו. היא עולה ושואלת איך קוראים לי, ואיפה אני גרה. בעפרה? אז את בטח מכירה את הבת שלי ריקי. היא חמודה ריקי, כדאי לך להכיר אותה. איזה יום היום? איפה הייתי בשבת? את בטוחה שאצל ריקי? את מכירה את ריקי שלי? איפה אנחנו? לאן אנחנו נוסעות? וככה היתה הנסיעה, ארוכה ומתישה. וגם מתעתעת כי לפרקים אמא של ריקי כן חזרה להיות איתנו. אבל כמה דקות אחר כך כבר לא. וכך הגענו סוף סוף למרכז היום לקשיש. היא לא מסכימה לצאת כי "זה לא פה". אז איפה? "לא יודעת, תמיד מסיעים אותי לשם. אבל זה לא פה. תמצאי איפה זה באמת".

הרבה אנשים מכירים חוויות כאלה. בהתחלה זה חסר משמעות, אחר כך זה קצת מצחיק ומשעשע, ובהדרגה המציאות הולכת ונהיית קשה מנשוא בסביבת המזדקן ששוכח עוד ועוד דברים ממעשיו, מחייו, מעצמו. ולפעמים גם לא צריך להיות מאוד זקנים. ג'ייק, למשל, הוא בן שישים וקצת. לא קשיש בשום קנה מידה, אבל לוקה באלצהיימר. חייו הם זכרונותיו, והם נשמטים ממנו והופכים להיות קרועים ומהוהים ואז לא קיימים. היתה לו אישה. או שמא לא? והיא מתה, או שהיא עדיין בחיים? יש לו בן ובת, נכון? והוא מבקר אותם, או שהם אותו. ואמא, גם אמר. והוא זוכר חלקים מעבודתו כאדריכל, עמיתים לשעבר, מבנים שבנה, וכאלה שתכנן לבנות. אבל הבניין שאמור להיות הבטוח מכל, הראש שלו, התודעה שלו, נראה כבנוי על שלד רעוע, ונוטה להתמוטט.

וזה הספר. ג'ייק וזכרונותיו של ג'ייק, או מה שנותר מהם. בתהליך עצוב של התדרדרות הדרגתית, הסיפור מתפורר ונוזל אל מול עינינו. כל מה שהיה ברור כאמת מוצקה, מקבל לידו המוני סימני שאלה: האמנם?
לא ספר שקל לקרוא, אבל כן ואמיתי וחשוב.

ומילה על יהדות. ג'ייק יהודי, והיהדות היא חלק מזהותו, אם כי כנראה לא בדרך שבה חלק מהמסקרים היו רוצים לראות אותו. וזה לגיטימי (וגם אמיתי). מה שמוזר זה לכנות את הספר "אנטישמי". מי שרואה אנטישמיות בספר כנראה לא באמת קרא אותו, ולא הבין מה הוא רוצה לומר.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על בקצה המדבר