ביקורת ספרותית על לבן על גבי שחור מאת רובן דויד גונזלס גליגו
ספר מעולה

---

אני אוהבת סיפורים על תעצומות נפש ונצחון הרוח, ובמיוחד כשהסיפור אמיתי.

"זהו ספר על ילדותי, ילדות אכזרית, איומה, ובכל זאת ילדות. לא כל-כך הרבה דרוש לילד כדי לנצור בתוכו את האהבה לעולם, לגדול, להתבגר: חתיכת שומן חזיר, כריך עם נקניק, חופן תמרים, שמים כחולים, כמה ספרים ומילה טובה. זה מספיק, זה אף יותר ממספיק."

רובן דויד גונזלס גלייגו נולד ברוסיה ב-1968 עם שיתוק מוחין קשה. הוריו היו זוג סטודנטים - היא מספרד, הוא מניקרגואה ממוצא לטינו-סיני. סבו, שהיה מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית בספרד ובעל קשרים במוסקבה התבייש בו, הודיע לאם שהילד נפטר ושלח אותו לבית יתומים.
רובן גדל בבתי יתומים ברוסיה ומכיתה ט' בבית אבות! נכותו לא איפשרה לו להשתמש ברגליו או בידיו.
הזנחה, יד קשה, התעללויות מצד מטפלות וילדים אחרים היו לחם חוקו, אך לא ילד נבון ובעל כוח רצון כמוהו ייכנע. רוחו ניצחה גם את נכותו וגם את הרוע והאכזריות אליהם נחשף.

רובן הוא גיבור אמיתי. אין בו מרירות. לצד התיאורים המזעזעים על החיים בבית היתומים , מטרתו של רובן היא להאיר ולתת מקום מיוחד גם לאנושיות ולטוב שנתקל בהם וגם ל"עוצמת הרוח ועוצמת הגוף, עוצמה הטמונה בכל אחד מאיתנו. עוצמה שממוטטת מחסומים ומנצחת".
את הספר הקליד באצבע אחת.
"גיבורי הספר הזה הם אנשים חזקים, חזקים מאוד, לעתים קרובות בן אדם צריך להיות חזק וטוב לב. לא כל אחד יכול להרשות לעצמו להיות טוב לב...לעתים קרובות מדי טוב הלב מתפרש כחולשה. זה עצוב. קשה, קשה מאד להיות בן אדם, אבל זה אפשרי..."

(מגב הכריכה: רובן נישא, הוליד ילדים ועבד ברוסיה כמומחה למחשבים עד שנת 2000. אז נוצר מחדש הקשר עם אמו. הוא עבר לגרמניה וכיום הוא חי בארה"ב).

ספר מעצים שמגמד את בעיותינו ונוטע הרבה תקווה.

» ביקורות נוספות של כרמלה
» ביקורות נוספות על לבן על גבי שחור