ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 6 באוקטובר, 2016
ע"י מירי שחם
ע"י מירי שחם
האם חשבנו אי פעם על העקבות הרגשיות שמקום עבודתנו מטביע על הנפש שלנו?
הספר "מילים של אחרים" חוקר את ההשפעה הזו וממצאיו אינם מעודדים. לינה היא המתמללת האחרונה שעובדת בעיתון ניו-יורקי. מדי יום היא מתייצבת בחדר התמלולים של העיתון, אי-שם בקומה ה-11, ואסונות העולם עוברים דרכה, פיזית. אזניה שומעות את הידיעה המוקלטת או את הראיון המוקלט, ואצבעותיה מקלידות את המילים. האם ניתן להתחסן כנגד הזוועות ולפתח אדישות מקצועית עניינית, או שהכאב יטפטף פנימה עד שיאכל את הנפש בהדרגה? מפגש גורלי עם ארלין, אישה עיוורת שבחרה להתאבד בכלוב האריות בגן החיות(!) מטלטל את לינה ומאלץ אותה לשאול את עצמה שאלות נוקבות. לינה אינה מופתעת כשהיא מגלה שגם ארלין ספגה מנת כאב יומית במקום עבודתה, כקלדנית בבית המשפט.
זהו ספר סתיו קלאסי. ספר שכתוב בחוכמה ומכיל אינספור ציטוטים מענגים והמון רגעים של מלנכוליה מתוקה. הכתיבה נהדרת. מול המילים שמאבדות מכוחן הספר שזור במפגשים, רגעים קטנים של חסד אנושי, כך שגם אם הוא מצביע על המחלה ביד אחת, ביד השניה הוא מגיש לנו את התרופה. ואולי זה רק פלצבו, לא יודעת.
אני שמה לב שאני ממעטת להשתמש במילים בעודי כותבת את הרשימה הזו, בוהה בכתוב ושותקת. יש לשער שזו אחת מתופעות הלוואי של הספר הזה - ההבנה העמוקה עד כמה כוחן של המילים מוגבל, עד כמה תרבות השפע שלנו, שפע המילים, פועלת דווקא כבומרנג ומעודדת השתתקות.
אולי הפנייה אל הזולת לא תמיד נענית, בחיים כמו בספר - לפעמים כן לפעמים לא, בכל אופן אין אופציה אחרת.
לקרוא. להתכרבל.
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מירי שחם
(לפני 9 שנים)
מצאתי את הסרטון, מכמיר לב. דברים שעבר זמנם, בדיוק כמו בספר. גיבורת הספר מצטטת ללא הרף מתוך ספרים של אחרים, ואולי יש בזה מהנחמה, כלומר ההכרה בעל-זמני שבכל זאת נוכח ביומיום מכוחה של תודעה רחבת אופקים. אותי זה מנחם בכל אופן.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים)
אכן יש ספרים כאלה,
ולצערי הם הולכים ומתמעטים.
כתבת יפה, אקדם את הספר ברשימות. לעניין המחיר שמשלמים על התפיסה המודרנית לגבי מיקום העבודה בחיינו, ממליצה מאוד לראות סרטון קצר על מפעיל המעליות האחרון בלוס-אנג'לס (הקישור ארוך מדי אז פשוט לכתוב בגוגל 'מפעיל המעליות האחרון בלוס-אנג'לס' ולהיכנס לכתבה הראשונה). |
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים)
ביקורת יפה (כרגיל).
|
|
|
מירי שחם
(לפני 9 שנים)
בעניין המחיר הנפשי שגובה עיסוק מסויים - נכון שספרות יפה כמעט לא נוגעת בזה?
וזה מוזר, בהתחשב במשקל המשמעותי שתופסת העבודה אצל רבים מאיתנו
|
|
|
אספנית כפייתית
(לפני 9 שנים)
ביקורת מעולה.
יש ספרים שכתובים במעין מלנכוליות ומשרים מלנכוליות, וגורמים לביקורת להיות דלה במילים, כי ההרגשה היא שמילים לא יוכלו להעביר את התחושה. קרה לי עם "בריחה" של אליס מונרו.
בנוגע לשאלה שאיתה פתחת את הביקורת, התשובה שלי היא כן. אני בחרתי לא להמשיך במשהו שעשיתי 3 שנים כי הרגשתי שהמחיר הנפשי שהעיסוק הזה גובה ממני, הן מבחינת לחץ והן מבחינה רגשית, גדול מדי. |
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
