ביקורת ספרותית על רשימת המשאלות - פרוזה # מאת לורי נלסון ספילמן
ספר מעולה

---

הרבה פעמים אני תוהה על המזל הטוב שלי. איך זה שלי יש משפחה שתמיד תאהב אותי, לא משנה מה אעשה ותעשה בשבילי הכל, כשיש ילדים שגרים ברחוב חסרי משפחות?
איך זה שלי יש יכולת להרוויח כסף ולבזבז אותו על כל מטרה שאבחר בעוד ילדים בגילי נאבקים על לשלם מיסים?
איך זה שאני תמיד הולכת לישון שבעה? בחדר שלי? ליד אחותי שלפעמים מעצבנת אותי אבל תמיד שם כשצריך אותה?
איך קיבלתי כזה מזל?
זה לא שאני לא מרוצה ומודה לה' על כל רגע. פשוט.. למה דווקא אני? מה מיוחד בי מכל השאר שנבחרתי לזכות בכל זה?

הספר הזה מדבר המון על המתנות הקטנות האלה שאנחנו מקבלים. האם הקלפים מחולקים לך מראש או שאתה בעצמך כותב אותם? ואיך אתה מעריך אושר - בכמות הכסף שאתה מקבל כל חודש או בכמות האהבה שיש לך בלב?

הסיפור מאוד דומה לסרט המתנה המושלמת. לשניהם יש אותו קונספט, אפילו בשניהם יש ילדה חולה ומישהו שמאבד את כל נכסיו בגלל צוואה.
מצד שני, אין כל תחושה של העתקה לאורך כל הספר. יש תחושה אמינה ומקורית מאוד, הדמויות אנושיות מאוד והתחושות מתוארות יפהפה.
הספר הזה מתאר מהפך. מהפך קיצוני ממש. ברט הופכת מאישה ממורמרת ובכיינית לאישה חזקה שמודה על כל דבר קטן.
יש המון חורים לא סגורים ושאלות שהייתי רוצה לקבל עליהם תשובה - משהו שקצת עצבן אותי, אבל זה פשוט כי אני שונאת סופים פתוחים.
האם ברט קונה בסוף סוס? (חייבת להגיד שלזה חיכיתי כל הספר XD)
האם היא משלימה את כל הרשימה?
ואם כן, מה היא מקבלת בסופה?
מאיפה גברת ג'ין השיגה את הצוואה של סנקוויטה?
מה קורה עם אוסטין כשהיא גדלה?

כל כך הרבה זמן לא קראתי ספר שהוא לא פנטזיה, שהוא בעולם רגיל לגמרי בו קורים דברים רגילים לגמרי, ועכשיו זה קרה, ושקעתי בו. למשך יומיים התעוררתי - וקראתי. התלבשתי - וקראתי. אכלתי - וקראתי. שמרתי על אח שלי - וקראתי. קראתי בבוקר ואז קצת בצהריים ואז הרבה בלילה. מצאתי את עצמי באחת מבטיחה לעצמי לקרוא שעה וללכת לישון ובשלוש וחצי עדיין ערה, לא מסוגלת להתנתק מהספר.

מכירים את הספרים שנגעו בכם ואתם רוצים לצטט מהם אבל אין קטע לציטוט ואז אתם תוהים למה בעצם אתם כל כך אוהבת אותו? אז רשימת המשאלות בדיוק ספר כזה.
כל כך אהבתי את הספר, אי אפשר לתאר אפילו. יש אהבה כל כך תמימה בין כל הדמויות, בין ג'יי וג'וד וג'וני וזואי וקרי ובראד וברט והכל נקשר בצורה כל כך נפלאה לחיים מלאים באושר תמים כל כך שלא צריך שום תירוצים לגבי הסיבה שהוא נמצא שם.
אז לא, אין פה ציטוטים אהובים. גם אין קטע אהוב. יש רק המון אהבה שנכנסת לחדרים הקטנים של הלב ואפשר להרגיש דרך הדפים. אהבתי כל כך, וממליצה להתנתק מהעולם לכמה רגעים ולהיכנס לעולם אחר, עולם של אהבה.

#הביקורת נכתבה בזכות פרס, רוב תודות לך:)

» ביקורות נוספות של מוּמוּ
» ביקורות נוספות על רשימת המשאלות - פרוזה #